כן, אפשר להשיג הסכם טוב יותר

נדב

שביתת העובדים הסוציאליים תוכננה היטב.
המשא ומתן נמשך כשנה, ובחלק גדול מפרק זמן זה היה ברור לאנשי איגוד העובדים הסוציאליים שאין סיכוי להגיע להישגים ללא שביתה. אי לכך, היה להם זמן להיערך, ולהכין את השטח לכך שזו עומדת להיות שביתה ארוכה, אך חשוב להתמיד עד להישגים.

בראשיתה, שביתת העובדים הסוציאליים התנהלה היטב.
השביתה התנהלה היטב מכל הבחינות – ארגונית, תמיכת השטח ועוד – אך בעיקר מהבחינה התקשורתית. אמצעי התקשורת כולם – מי יותר ומי פחות – נתנו גיבוי לשביתה, והציגו את העובדים הסוציאליים כמי שאינם רוצים לשבות, אך נאלצים לעשות זאת עקב התנאים המחפירים להם הם זוכים. אפילו נערי האוצר הצהירו שמדובר בציבור שראוי לעזור לו. נראה שהשאלה הייתה – כמה מהר יקבלו העו"סים את מבוקשם.

ואז הגיע עיני.
עיני שהה בארה"ב בשבוע הראשון של השביתה, אבל מייד כששב לארץ לקח על עצמו תפקיד מפתח במשא ומתן. כפי שצפיתי מראש, להתערבות של עיני היה אפקט הרסני. תוך שעות מה שדווח בימים הקודמים כ'פערים בלתי ניתנים לגישור', הפך להיות פתאום 'פערים קטנים', שנסגרו עד מהרה. מחאות השטח עיכבו את חתימת ההסכם עוד ארבעה ימים נוספים, והביאו לשינויים קוסמטיים בו, אבל בסופו של דבר הוא נחתם.
וצריך להזכיר, כמו שאמרתי ביום החתימה, שמדובר בהסכם רע, שמהווה נסיגה כמעט מכל דרישותיהם של העובדים הסוציאליים, ובעיקר מהדרישה החשובה מאין כמותה לצו הרחבה.

אני חייב להודות שבשלב זה הייתי פסימי, ומשוכנע שהכל סגור. בכל מקרה קודם שבו ההנהגה קיבלה הסכם שהשטח התנגד לו – בשביתת המורים העל יסודיים, בשביתת הסטודנטים ועוד – ההנהגה הצליחה להעביר את ההסכם ומחאת השטח דעכה לה לאיטה. אלא שכאן הבלתי יאומן קרה, והפגנות המחאה של העובדים הסוציאליים הצליחו לשכנע את מזכירות האיגוד להצביע נגד ההסכם שהתגבש, ולדחות אותו.

צעד אמיץ זה העמיד את איגוד העובדים הסוציאליים במקום שבו אף אחד עוד לא עמד, ומתברר שזה לא מקום נוח במיוחד.דחיית ההסכם שגובש על דעת יו"ר ההסתדרות ויו"ר האיגוד שלהם, מקשה מאוד על המשך המאבק. כשהעובדים הסוציאליים יבואו בדרישות, התגובה תהיה – "מה אתם רוצים, אפילו עיני אמר שקיבלתם הסכם טוב". יהיה קשה הרבה יותר להצדיק את הדרישות הנוספות – שכזכור, הן קריטיות – אל מול ה'ראיות' האלו לנדיבות האוצר.

עקב כך, יש להניח שבימים הקרובים נתחיל לראות את התפוררות הקונזצנזוס סביב המאבק. יותר ויותר אנשים, שתמכו במאבק כחלק מגל התמיכה, יאמרו – מה הם רוצים בעצם? הם קיבלו תוספת נדיבה, שיחזרו לעבוד.

הסיפור שגוללתי כאן מראה את הבעייתיות בטענה שנשמעת מפי עיני ולא רק מפיו – כאילו המאבק מיצה את עצמו, ההסכם שהושג הוא השיא, ואמנם הדרישות צודקות – אבל צריך לדעת מתי לוותר. 'המאבק עבר את השיא', אומר לנו עיני, אבל המאבק עבר את השיא דווקא בגלל מעשיו של זה האחרון, שתקע מקלות בגלגליו.

בואו נזכיר: שביתת הפרקליטים נמשכה 43 ימים. ברובם, הם לא היו בחדשות, ולא הייתה התעניינות תקשורתית. ובכל זאת, הלחץ שלהם הצליח להביא את ראש הממשלה להתערב ולהסיט את האוצר לכיוונם. אין סיבה שהעובדים הסוציאליים יסתפקו בהסכם המבזה שהושג עבורם – זכותם לדרוש הסכם טוב יותר, ומחובתנו כסוציאל0דמוקרטים לעמוד מאחוריהם ולתמוך בהם, דווקא עכשיו כששורות התומכים מתדלדלות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

857637 דפים נצפים, 74 היום
304083 ביקורים, 35 היום
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏