לגרום לאבות לטפל – חופשת לידה לאבות בישראל

נדב

כריכת החוברתנייר עמדה שפורסם מטעם מכון טאוב

אני מביא כאן את תקציר המנהלים. את הפרסום המלא ניתן למצוא כאן

תקציר מנהלים

  • חופשת הלידה לאב היא תכנית מדיניות, שהוכחה כמגבירה את מעורבותם של הגברים במטלות משק הבית, ובתרומתה זו לשינוי דפוסי חלוקת האחריות לטיפול במשק הבית ובילדים, מעודדת השתתפות שוויונית יותר של נשים בשוק העבודה.
  • · תכנית חופשת הלידה לאב בישראל היא כיום כישלון חרוץ. שיעורי השימוש בתכנית נמוכים מחצי אחוז. שביעות הרצון של הגורם המפעיל (המוסד לביטוח לאומי) ושל לקוחות התכנית ביחס למבנה שלה נמוכה מאוד.
  • · מחקרים בעולם מעידים כי למבנה התכנית יש השפעה דרמטית על שיעורי השימוש בה. הנהגת תכניות המתאימות יותר לצורכי הגברים מעלה בצורה ניכרת את השימוש שלהם באפשרות לצאת לחופשת לידה.
  • לכן, שינוי במבנה של תכנית חופשת הלידה בישראל, בכיוון שיוצע להלן, צפוי להביא לעלייה משמעותית בשיעורי הגברים שישתתפו בתכנית.

המלצות מדיניות

  • · כדי להביא לשינוי משמעותי בשיעור ההשתתפות בתכנית, יש להאריך בצורה משמעותית את חופשת הלידה בישראל, לאימהות ולאבות כאחד. חופשת הלידה הקצרה בישראל מעודדת אי-השתתפות של גברים. שאר השינויים המוצעים, המפורטים בהמשך, צפויים להיות בעלי השפעה מוגבלת.
  • תכנית חופשת הלידה המומלצת היא התכנית האיסלנדית, המעניקה לאם שלושה חודשי חופשה בתשלום הניתנים לה בלעדית, שלושה חודשים הניתנים בלעדית לאב, ושלושה הניתנים לחלוקה בין בני הזוג.
  • חופשת הלידה צריכה להינתן למשפחה, ולא לאם. יש לנתק את הזכאות של האב לחופשת לידה מזכאותה של האם, ולהסיר את הדרישה לאישור בכתב של האישה ליציאתו של בן  זוגה לחופשה.
  • חלוקת החופשה בין בני הזוג צריכה להיות גמישה בהרבה. יש לקצר את פרק הזמן המינימלי מחופשה של 21 יום, כפי הנהוג כיום, לתקופה של שבוע לכל היותר.

[download id="10"]

14 תגובות »

נדב ב19/01/2011 14:57 תחת אבהות, המחקר שלי

14 Responses to “לגרום לאבות לטפל – חופשת לידה לאבות בישראל”

  1. גורו יאיא הגיב:

    האם אין בתוכנית זו פגיעה באמהות חד הוריות? אם החופשה ניתנת לאם ולאב, במקרה של אב נעדר (נניח נפטר במהלך ההריון, אינו ידוע, או שאינו מעורב בשל רצונה של האם), האם תקבל חופשה מקוצרת יותר, מזו של משפחה תקינה.
    במקום 3 חודשים לאב, ושלושה חודשים לאם, הייתי מעניק חופשת לידה של חצי שנה, פר "הריון", ומאפשר את חלוקתה בין ההורים כראות עיניהם.

    • נדב הגיב:

      באיסלנד, במקרה של משפחה חד-הורית, האם מקבלת את מלוא 9 החודשים. לא נכנסתי לרזולוציה הזו, אבל זו תהיה ההמלצה גם כאן.

  2. איילת הגיב:

    אחד הדברים שמפריעים לי במבנה הקיים של חופשת הלידה, הוא שמכיוון שהגבר מקבל חופשת לידה רק אם האישה מוותרת עליה, אין שום אפשרות ששני בני הזוג יצאו לחופשת לידה במקביל. זה המצב, אם אני מבינה נכון, גם בתוכנית האיסלנדית.

    מסקר בלתי-ממצה שערכתי בין חברותיי שהפכו לאמהות בשנים האחרונות, המנבא הטוב ביותר לכך שחופשת הלידה (בעיקר החודשים הראשונים שלה) נתפסת כחוויה חיובית עבור האישה הוא כמות הזמן שבה בן הזוג נשאר איתה בבית. כל החברות שלי שבילו את כל שלושת החודשים הראשונים, או את מרביתם, יחד עם בן הזוג, דיווחו על חופשה רגועה ומהנה, שגם היוותה חוויה מחזקת ומגבשת מבחינה זוגית ומשפחתית. זה קורה גם במקרים שבהם בן הזוג לא עבד באותה עת, או במקרים שבהם הוא עבד מהבית (בין אם במשרה גמישה, או כאקדמאי). לעומת זאת, רוב הנשים שאני מכירה, שהיו כמו רוב הנשים לבד, דיווחו על שלושה חודשים קשים ומעייפים מאוד, ועל תקופה שהיא כמעט בלתי נסבלת.
    כך שיכול להיות שיש מקום לשקול קיצור מסוים של חופשת הלידה (ביחס לאופציה האיסלנדית) תמורת אפשרות לקיים חלק ממנה באופן חופף.

    בנוסף, עוד מינוס של המבנה שבו האישה צריכה לוותר על חופשת לידה שהיא זכאית לה כדי שהגבר יוכל לקחת חופשת לידה, הוא במקרה שבו האישה אינה עובדת בעת היציאה לחופשת לידה (או שלא עבדה מספיק בתקופה שקודם לכן כדי להיות זכאית לדמי לידה). במקרה כזה, לאישה אין זכאות שהיא יכולה לוותר עליה, ולכן בן הזוג אינו יכול לצאת לשום חלק מהחופשה.
    זהו לא מקרה סימטרי, כי במקרה ההפוך, שבו הגבר אינו עובד באותה עת, והאישה כן, היא יכולה לקחת את החופשה ללא כל מגבלות.
    כך שכזוג, הם מפסידים במקרה הראשון את הזכאות הממשלתית שלהם, בעוד שבמקרה השני הם היו זכאים לו, וזאת למרות שאין שום הבחנה הגיונית בין המקרים.

    • נדב הגיב:

      באיסלנד יש אפשרות של חפיפה, אבל צריך להגיד שהשאלה האם ליצור תוכנית שמעודדת חפיפה או תוכנית שמעודדת החלפה היא סוגיה מורכבת.
      אם מסתכלים על ההקלה על בני הזוג, או על טובת הילד, בהחלט יתכן שחופשה חופפת היא עדיפה. אם מסתכלים על מצבה של האישה בשוק העבודה, המצב שבו הגבר מחליף את האישה הוא עדיף (כי הוא מוריד למינימום את הזמן של האישה מחוץ לשוק העבודה).
      מבחינת עידוד טיפול גברי, יש כאן סוגיה מורכבת. כי כשיש אפשרות של חפיפה, הבעל הרבה פעמים הופך להיות 'ההורה העוזר', ונמנע מלהיות המטפל הראשי. זו אחת הביקורות המרכזיות על התוכנית באיסלנד – שהיא לא באמת מעודדת גברים להיות מטפלים ראשיים, או אפילו מטפלים שוויוניים.

      לגבי התלות של חופשת הגבר בחופשת האישה – אני ממליץ לבטל את התלות הזו, כמובן. היא הרבה יותר רחבה משאלת הזכאות – למשל, האישה חייבת לחתום כדי שהגבר יוכל לצאת לחופשה, והכסף של החופשה הולך לחשבון הבנק של האם (אני מתייחס לזה בהרחבה בנייר עצמו).
      יש כאן בעייתיות מסויימת, כי במצב של עקרות בית, את בעצם נותנת לזוג חופשה לא נחוצה (האישה בבית ממילא, הבעל יוצא לחופשה), שזה עידוד של התופעה הזו. דרוש כאן מנגנון קצת יותר מתוחכם, אבל זו לא בעיה אמיתית.

      • איילת הגיב:

        רק למשפט האחרון – אם הנחת המוצא שלך היא שאתה רוצה לעודד את הגבר להיות שותף מלא, אז גם במקרה של עקרות בית, לא מדובר ב"חופשה לא נחוצה", אלא בחופשה שגם אם היא לא הכרחית, יש לה השפעה לאורך זמן על חלוקת המטלות בין בני הזוג. (באופן שיכול, אם זו המטרה שלנו, לעודד "עקרות בית" להפסיק להיות כאלה).

        ולגבי העובדה שבחופשה משותפת הבעל הופך להיות "ההורה העוזר" – אני מסכימה שזו בעיה, אבל אני לא יודעת אם בהכרח מעבר "קיצוני" לטיפול ראשי-בודד הוא הפתרון. יכול להיות שיותר גברים היו שמחים לקחת חופשת לידה, ונשים היו מסכימות שהן יקחו חופשת לידה, במצב של חופשה קצרה משותפת (אין צורך בכל התקופה). נראה לי שדווקא הטלת האחריות כולה עליהם כאופציה בלעדית, בתוך מסגרת חברתית שבה הם אפילו לא "ההורה העוזר", דווקא מעודדת את שימור המצב הקיים.

        אני מאמינה שגם גבר שהיה "הורה עוזר" יהפוך להיות אב תורם יותר מאשר מי שלא עשה זאת (שזהו המצב הקיים). אבל ברורה לי הדילמה שאותה אתה מתאר.

        • נדב הגיב:

          עקרות בית: נקודת המוצא כאן היא שמדובר על חלוקה של אישה שלא עובדת וגבר שעובד המון שעות, מול שני בני זוג שעובדים רגיל.
          כשאת נותנת את החופשה לבעל של עקרת הבית, את בעצם מצ'פרת אותו – כי המשפחה הזו מקבלת את כל הכנסתה עם שני הורים בבית, דבר שאינו אפשרי עבור המשפחה השנייה (או אפשרי, במחיר של קיצור החופשה)

          לגבי 'הורה עוזר' – אני מסכים שיש כאן דילמה. השאלה היא האם אין כאן קיבוע של מצב קיים, במקרים שממילא יש מצב של 'אב עוזר', והחופשה מאפשרת לשמר את זה.

      • אפרת הגיב:

        בתור מישהי שנמצאת כרגע בחופשת לידה, קודם כל בהחלט לא הייתי מוותרת על זמן מתוך החופשה לטובת בעלי, בעיקר בגלל ההנקה שאין ספק שתיפגע אם הוא יחליף אותי. שנית, לגבי ההערה שלך שחופשת לידה חופפת היא לטובת בני הזוג ולטובת הילד – במצב של מערכות החינוך בישראל היום אני ממש לא בטוחה. אני באופן אישי הייתי מעדיפה בהרבה לשים את הילדה עוד 3 חודשים עם בעלי מאשר בפעוטון, שלא לדבר על ההשלכות הכלכליות שיש לעניין. אם הייתי המחוקק לא הייתי מאפשרת חפיפה של יותר משבועיים שלושה (עם אפשרות לפיצול כך שהאב נמצא מיד עם הלידה ואז חוזר לחופשה אחרי 3 או 6 חודשים)

  3. הדב הגיב:

    יש להמלצות עלות משוערת?

    • נדב הגיב:

      לא ירדתי לרזולוציה הזו.
      אם אתה רוצה הערכות מהמותן (שיכול להיות שיש בהן טעויות, כמובן)
      להמלצות הרחבות (חופשת לידה איסלנדית) – היום ישראל מוציאה כ-2 מיליארד ש"ח על דמי לידה. אנחנו מדברים על הארכת החופשה פי שלושה, אבל הסכום לא יגדל פי שלושה – קודם כל, חלק מהמודל האיסלנדי הוא דמי לידה של 80%, ולא 100%, וזה דבר שאפשר לאמץ. שנית, ברגע שאתה חורג מ-14 שבועות, אתה לא מחייב אמהות ואבות לקחת את החופשה – ואז מספר הלוקחים יורד (כלומר, יהיו כאלה שיעדיפו לקחת חצי שנה ולחזור לעבודה). כהארכת אצבע, אפשר להניח שתשלום דמי הלידה יכפיל את עצמו, כלומר עוד 2 מיליארד שקל.
      מכיוון שהכסף הזה הוא כסף של ביטוח לאומי, ולא של אוצר המדינה, הכיסוי שלו יצטרך לבוא בהעלאה (של כ-4%) בדמי הביטוח, או בדרך אחרת (למשל, חיוב המעסיקים בדמי ביטוח).

      ההוצאות על ההצעות המצומצמות שוליות. אם נניח שאנחנו מדברים על הצלחה מסחררת, שתעלה את שיעורי השימוש בתכנית פי עשרים, אנחנו מדברים על 5,000 גברים בשנה (5% מחופשות הלידה בערך).
      קשה להעריך עלות, כי אנחנו לא יודעים מה הפרופיל של האבות שיצאו לחופשת לידה, כמה ימים הם יקחו, ומה הפרשי השכר שלהם מהשכר של נשותיהם (שזו בעצם, העלות). בתרחיש הכי מחמיר, אנחנו מדברים על 88 מליון ש"ח – אבל סביר להניח שהסכום לא יגיע לחצי מזה. במונחי התקציב של בט"ל, בוטנים.

  4. שיר-דמע הגיב:

    (כל מה שכתוב למעלה מאוד מעניין אבל לא נראה לי שיש טעם לחזור על כל מה שכבר נאמר, לכן אני מתמקדת בנקודה קטנה מאוד)

    האם נייר העמדה מתייחס לביקורת שהושמעה, לפיה המחקר מתעלם למעשה מן הגברים שכן לוקחים סוג של "חופשת לידה" על חשבון ימי החופשה שלהם (בד"כ במקביל לחלק מחופשת הלידה של האם), וכן מן הגברים (הבודדים, אני מניחה, אבל בהתחשב במספר הגברים שלוקחים חופשת לידה כהגדרתה, אולי זה בכ"ז מצטבר לכדי מספר משמעותי) שלוקחים חל"ת או אף מתפטרים כדי לטפל בילד וכדי שהאם תחזור לעבוד?
    האם זה רלוונטי להתייחס לכל אחת מהאפשרויות הללו?

    • נדב הגיב:

      אין לי נתונים כאלה, ונייר העמדה לא כלל מחקר, אז התשובה היא לא, לא התייחסתי.
      אבל אני לא חושב שהמחקר מתעלם מהם. קודם כל, קשה לדבר על 'מחקר'. אני פחות-או-יותר היחיד שכותב על חופשת לידה לאב בישראל. דבר שני, יש התייחסות – לא יותר מדי – לתופעה הזו, ולבסוף – לא נראה לי שהיא משנה מהותית את התמונה.

  5. עדי סתיו הגיב:

    המאמר כבר לא זמין בקישור… יש אותו איפשהו?

  6. […] איזה קטע, את המאבק למען שוויון בחופשת הלידה אני דווקא מכיר לא רע (וגם על שעות עבודה גמישות שמעתי לא מעט). מוזר, בשם מירב […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

628759 דפים נצפים, 24 היום
242936 ביקורים, 18 היום
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏