??????? ?? ???

אין ספק שההצהרה של יובל אלבשן על העברת התמיכה שלו מפרץ לברק היא רעידת אדמה ומכה למחנה פרץ. אבל אותי הרבה יותר מטרידים הנימוקים של אלבשן למהלך המפתיע הזה, שמעלים הרבה יותר סימני שאלה.

בראיון למעריב טוען אלבשן (לפי הדיווחים – קראתי רק את הגרסא המקוצרת בnrg) ש:

הארגונים החברתיים טעו טעות מרה כאשר "ביזו את האליטות הישראליות", משום ש"השינוי החברתי והמדיני יכול לבוא רק מהאליטות. ללא אליטה, אין חברה".

כלומר – אין מה לסמוך על המוחלשים שיעשו עבור עצמם. צריך לפנות לאליטות, והן אלו שידאגו לחלשים, יטפחו אותם ויקדמו אותם. לכאורה, טענה מאוד הגיונית. הרי מה שמגדיר את המוחלשים הוא היותם חסרי כוח. איך יוכלו לשנות? מי שיכול לשנות, הרי, הוא מי שיש לו את הכוח – ואלה הן האליטות.

בפועל, ×–×” פשוט לא עובד. האליטות לא עושות כלום ולא יעשו כלום כדי לקדם את המוחלשים. קודם כל מהסיבות המובנות מאליהן – אף אחד לא שש לוותר על עמדת הכוח שלו. אבל נגד עמדה זו יוצאים מחזיקי עמדת ×”'אליטה המשרתת', שגם אלבשן, כך מתברר, מחזיק בה:

זה נבע מכך שחלקים מהאליטה הישראלית עברו לצד העושק, הפסיקו לשרת – כפי שאליטה אמורה לעשות – ולכן יצאנו נגדן. אבל בדיעבד לא קמה אליטה חדשה ובלעדיה לא תהיה תקומה לישראלים.

אליטה, אליבא דאלבשן, היא מטבעה אליטה משרתת. אליטה דואגת קודם כל לחברה שסביבה, ורק אחר כך מתפנה לעסוק בענייניה. לכולנו עולה עכשיו בראש דמותו של א"ד גורדון – מוביל חברתי ואינטלקטואל, שאינו מסכים לזנוח את מקומו ליד הטוריה לטובת עבודה טובה יותר, לא כל שכן לטובת ×’'ובים.

אפשר לשאול עד כמה התמונה הזו ריאלית – כמה ממנהיגי הישוב אכן התאימו לסטריאוטיפ הגורדוני, וכמה מהם היו התאימו הרבה יותר לסטריאוטיפ המודרני של עסקן מכרז הליכוד, 'אני פה בשביל ×”×’'וב' סטייל, ואכן היסטוריונים עוסקים בשאלה הזו. אבל לצורך הדיון כאן, (ורק לצורך הדיון כאן) אני מוכן לקבל את ×”×”× ×—×” שאכן אליטה משרתת היא אפשרית לאורך זמן. שיכולה, כמצב של קבע, להתקיים קבוצה חברתית שמחזיקה את רוב הכוח בחברה ומשתמשת בו לטובת כלל האוכלוסיה.

הבעיה היא עמוקה יותר – ×”×”× ×—×” של אלבשן היא בעייתית לא רק משום שהוא סבור שאליטה משרתת היא דבר אפשרי, אלא גם משום שהוא סבור שאליטה משרתת היא דבר רצוי. שזה טוב שתהיה קבוצה חברתית הומוגנית שתקבל את ההחלטות עבור כולנו.

כדי להדגים את הבעייתיות, אני אפנה לדבריו של אחד, ×™. אלבשן. אותו אלבשן מביא בספרו סיפור על אשה המתלוננת על כך שאין קו אוטובוס המגיע לשעריו של בית המשפט העליון. אלבשן רואה בסיפור ×”×–×” משל נפלא להגבלת הנגישות למערכת המשפט – ובצדק. אלבשן מדגיש את החניות המרווחות והנוחות בבית המשפט, המאפשרות לכל מי שיש לו אוטו להגיע בקלות, לעומת ההיעדר של נגישות נוחה למי שאין לו רכב.

אבל אלבשן אינו עוסק (לפחות בפרק שמובא אצל אורי פז) בשאלה מדוע אין קו אוטובוס לבית המשפט העליון. האם מדובר פה, שוב, במקרה של 'אליטה לא משרתת'? של מנהיג שהעדיף להשקיע בעצמו ובחנייה שלו מאשר במאבק מול אגד על מיקומה של תחנת אוטובוס? מהתיאור של אלבשן ברור שלא. הן השופט טירקל והן נשיא בית המשפט ברק מבינים לנפשה של האשה, ומבטיחים לפעול להקמת תחנת אוטובוס. אז מדוע בעצם אין שם תחנת אוטובוס מראש?

התשובה לשאלה ברורה. אין תחנת אוטובוס פשוט ×›×™ אף אחד לא חשב שתחנה כזו נחוצה. נשיא ביהמ"ש העליון היוצא מבין למצוקתה של האישה, אבל עד שמתמחה בעל מודעות חברתית לא הסב את תשומת ליבו לבעיה, הוא פשוט לא ידע על קיומה של מצוקה כזו. ומשלא ידע, לא הייתה לו דרך לטפל בה. אהרון ברק ×”×’×™×¢ כל בוקר לחניון, ועלה במעלית היישר ללשכתו. הנשים המטפסות בחום של אוגוסט במעלה גן הורדים לבית המשפט העליון פשוט לא היו קיימות מבחינתו – הוא לא ראה אותן, ולכן לא יכול ×”×™×” לדעת עד כמה הן זקוקות לקו אוטובוס.

לא קשה למצוא נמשלים למשל ×–×”. אבל הנמשל שנראה לי ×”×›×™ מאיר עיניים, וזה שהכי קרוב אלי, הוא תהליך קליטתם של העולים מארצות האיסלאם בכלל ומצפון אפריקה בפרט. כשמדברים במדינת ישראל על אליטה משרתת, מדברים על תקופתם של בן גוריון וספיר. על התקופה שבה הונהג משטר הצנע – על כל האוכלוסיה – כדי שאפשר ×™×”×™×” לקלוט את העולים החדשים. היישוב הקטן התגייס כדי לקלוט אוכלוסייה בגודל שווה לאוכלוסיית המדינה באותו זמן. למעשה, המונח 'אליטה משרתת' נטבע על האליטה של אותם ימים.

שוב, אני מבקש לא להיכנס לשאלה ההיסטורית של דייקנות התיאור. לצורך הטיעון, מספיק לי להניח שחלק מהקולטים, לפחות, עשו זאת בכוונה טובה – שמטרתם הייתה להבטיח לעולים קליטה טובה ומוצלחת במדינת ישראל. מורים, אחיות, עובדות סוציאליות – כולם השקיעו את ימיהם ולילותיהם במעברות, כדי להבטיח קליטה מוצלחת וטובה של העולים במדינת ישראל. אבל עבורם, Ã—”משמעות של 'קליטה מוצלחת וטובה' הייתה ללמוד לשיר ברוסית. הם לא חיו את החיים של העולים, הם חשבו שמכיוון שהם אליטה, הם יודעים טוב מהעולים עצמם למה העולים זקוקים, ואת התוצאות כולנו מכירים.

לטעמי, ההצהרה של אלבשן גרועה בהרבה ממהלך פוליטי כזה או אחר; יש כאן הודאה של מי שנתפס כמנהיג חברתי בכשלונה של גישת ההעצמה, שטוענת שהיחידים שיכולים לעזור למוחלשים הם המוחלשים עצמם, וחזרה לגישה הפטרונית של שנות החמישים. את זה כבר ניסינו, ומכאן לא תבוא הישועה.