מה לעזאזל רוצים מאולמרט?

נדב

בחיי שאני לא מבין איך פתאום הגענו להקדמת בחירות.

אין לי ספק שאולמרט הוא מושחת; ידעתי את זה עוד לפני הבחירות האחרונות. העדויות לכך עמדו גם בפני בוחרי קדימה, שהחליטו לבחור בו בכל זאת.

אין לי ספק שאולמרט הוא לא ראש ממשלה טוב, למרות שהוא לא רע יותר מהאלטרנטיבות – ביבי, ברק או לבני.

אבל אני מתקשה להבין מה קרה בפרשת טלנסקי שהביא למה שנראה כרגע כמו ההתמוטטות הסופית של שלטונו. ההאשמות הן אמנם חמורות מאוד; אם יש בהן ממש, אין ספק שאולמרט צריך לבלות בכלא תקופה ארוכה. אבל ההאשמות האלה רחוקות מאוד מהוכחה. להזכירכם, מדובר פה בשלב ראשוני של החקירה, והעובדה שהפרקליטות לא תגבש כתב אישום בחודשים הקרובים מעידה שהיא ממש לא סגורה על אפשרות ההרשעה כאן.

נהוג להגיד שלא צריך למדוד כל דבר במישור המשפטי – צריך למדוד דברים גם בקנה המידה הציבורי. זה נכון, כמובן – אבל לא רלוונטי למקרה הזה. האמירה הזו רלוונטית במקרים שבהם הכל היה תקין מבחינה חוקית, אבל מסריח מבחינה ציבורית. זה לא המקרה כאן – אם יש ממש בטענות נגד אולמרט,  מעשיו פגומים בבירור מבחינה חוקית.

אפשרות שניה היא שאי אפשר לבסס בבית המשפט את אשמתו של אדם מעל לכל ספק סביר. הציבור, שלא נדרש לסטנרטים כל כך מחמירים, יכול להחליט שלמרות שיש ספקות סבירים, מי שחשוד בשכאלה אינו ראוי להיות איש ציבור. זה היה יכול להיות המקרה בעמותות ברק ובפרשת האי היווני – אבל גם במקרה הזה, בטרם הגענו למשפט לא ברור האם יש או אין ספק סביר.

המקרה של אולמרט הוא מקרה חד וברור – אם האירועים המדוברים התרחשו, הוא צריך לעוף על טיל לכלא. אם לא התרחשו, אין שום בעיה. הפרקליטות ובית המשפט עוד לא הגיעו לשלב שבו הן בוחנות את הטענות ומחליטות האם יש בהן ממש. למעשה, הנוהל המקובל אצלנו הוא שהמדד לאשמה ראשונית הוא כתב אישום – ולא בכדי. בהגשת כתב אישום, הפרקליטות אומרת למעשה 'אנחנו מאמינים שהאדם אשם, ושיש לנו סיכוי להוכיח את אשמתו בבית משפט'. כל עוד הפרקליטות לא מוכנה להתייצב מאחורי אמירה כזו, מדובר בחשדות בלבד – שכמותם קל להפריח. לכן, אני לא רואה סיבה להעיף את אולמרט דווקא בעקבות פרשת טלנסקי, דווקא עכשיו.

יותר מזה, העניין מסריח מספין. צו איסור הפרסום במשך שבוע, שרק הגביר את הבאז מסביב לפרשה; העדות המוקדמת של טלנסקי, שנתנה לעיתונות ציטוטים כאוות נפשה – חודשים לפני שהיו מתקבלים כאלה בכל הליך משפטי מסודר; כל אלה מעלים חשד כבד שמישהו רצה להפיל את אולמרט. אין לי מושג מי ולמה, אבל נראה שזה מישהו במערכת אכיפת החוק – ואז הסיבה שעולה מייד לראש היא המאבק הקשה בינו לבין מערכת המשפט העוסק בסמכויות בית המשפט העליון. האם אחרי שהפילו את רמון, התפנו שופטינו להפיל את האויב הבא שלהם?

17 תגובות »

נדב ב30/05/2008 12:10 תחת חברה בישראל

17 Responses to “מה לעזאזל רוצים מאולמרט?”

  1. איתי הגיב:

    אם כבר מדובר במזימה להפיל את אולמרט אני מאמין הרבה יותר לתיאוריית המזימה מצד ימין יהודי אמריקאי, שאולי משתלבת במקרה הנוכחי באינטרסים של בכירי מערכת המשפט. טלנסקי חוזר ואומר שתמך שנים באולמרט משום שהאמין שהוא רוצה לשמור את ירושלים מאוחדת. הפרשה התפוצצה דווקא כאשר אולמרט נראה כמנהיג שדוחף להסדר שיחלק את ירושלים, ושלאחר כל הרעש והצלצולים של אנאפוליס (והרעש על הגולן – שגם הוא לדעתי בעיקר ספין) אולי בשקט מתגבש הסדר של ממש. לחלוקת ירושלים יש הרבה יותר תמיכה בציבור (גם משיקולים גזעניים – "להיפטר" ממאות אלפי ערבים ולשפר המאזן הדמוגרפי – שיטת שיווק בה השתמשו פרס ורמון) מאשר בחלוקת הגולן. אזרחי ישראל מטיילים בהמוניהם בגולן וקשורים אליו, את ראס אלעמוד, א-טור ובאב-א-זהרה (שכונה ברובע המוסלמי) מכירים מקרוב רק קומץ ימנים קיצונים ותומכיהם מאמריקה.

    שנית, אני מבקש הסבר מפורט עם סימוכין למה לבני עומדת באותו קו יחד עם ביבי-ברק-אולמרט. בעיני היא האפשרות הטובה ביותר בין המועמדים הריאליים (נכון לדקה זו) לראשות ממשלת ישראל
    בציר המדיני-בטחוני – בטוח שהיא הכי קרובה לעמדותיך ועמדותי
    בציר הכלכלי-חברתי – היא בטח לא בעלת אג'נדה מגובשת ומוצהרת הנוגדת את עמדותינו כמו ביבי, או בעלת רקורד של הובלת מהלכים באותו עיקרון תוך עטיפתם באריזה יפה כמו ברק ואולמרט
    בציר טוהר המידות – כל מה שמכתים אותה הוא ישיבתה עם אולמרט ושרון באותה מפלגה (שזה לא מעט, אך לא ברור אם הישארות תחת חיבוק הדוב של מרכז הליכוד זה יותר טוב)

    חסרונותיה מוכרים לי ואין צורך לפרטם אך איני רואה אותם שווים לאלה של שלושת המועמדים האחרים

    לבסוף, העובדה שהעיתונות הממוסדת כל כך מקפידה להשמיץ אותה ולזלזל בה (עם ניחוח שוביניסטי עז) בימים האחרונים, הדליקה לי נורה אדומה. מזכירה לי מאוד את הזלזול בעמיר פרץ (ובמידה מסוימת גם בביבי). ההבדל – היא אישה, הוא מזרחי.

    דבר אחרון, לגבי הזירה הציבורית – אם הציטוט המופיע בכותרת מהימן (וסיכויים גדולים שלא) http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3548707,00.html
    הרי שהדרדרנו לרמת לינצ'אות חמורה ביותר, ואפשר לסגור את הפרקליטות בתי המשפט והמשטרה, שהרי אין בהם צורך. התפלאתי שאף משפטן לא הגיב על התבטאות חמורה כל כך, אולי הם פשוט מבינים שזה קשקוש של עיתונאי.

    • נדב הגיב:

      1. אין ספק שלגורמי ימין יש את המניע להפיל את אולמרט. הבעיה, אם להמשיך בטרמינולוגיה הבלשית, היא כלי הרצח. לגורמי ימין אין את היכולת להטיל צווי איסור פרסום מגוכחים או לקבוע עדות מוקדמת. את זה יכולים לעשות רק גורמים משפטיים – ולכן אני חושד בהם.

      2. לגבי לבני – יכול מאוד להיות שהיא הטובה ביותר מבין האפשרויות. גם אם כן, היא טובה רק במעט – בגדול, היא מאותה הברנז'ה בדיוק.

      • איתי הגיב:

        יש להבחין בין האשמה ברצח ובין האשמה בסיוע לרצח. וגם כאן יש להבחין סין סיוע לרצח לפני הרצח וסיוע ברצח אחרי הרצח.

        הכלים שאתה מתאר לא התחילו את כדור השלג התקשורתי, מקסימום האיצו את מהירותו וגם זה בספק. כלל לא בטוח שהתנהלות אחרת של הפרקליטות והמשטרה היתה יוצרת אווירה ציבורית עניינית ונינוחה המאפשרת לאולמרט לתפקד על מי מנוחות. צריך גם לזכור שבלי "מעוררי הסקרנות" שהזכרת, יש בפרשה הזו משהו מאוד מוחשי – מעטפות כסף
        (לא בכדי בחר ידיעות, הנוטה/נטה יחסית לגונן על אולמרט, לקרוא לפרשה "פרשת מעטפות הכסף"). לתמונה בדמיון של ירוקים מחליפים ידיים יש לדעתי הרבה מאוד השפעה על תגובת הציבור. הרי אי אפשר לדמיין בראש "הטיית מכרז" או כל מיני דברים שזליכה היה אוהב לספר על אולמרט.

        • נדב הגיב:

          סליחה?
          לפני העדות של טלנסקי, כולם דיברו על ראש ממשלה שהסתבך בעוד פרשיית שחיתות, שאם תגיע לכדי כתב אישום תפיל אותו.
          יום לאחר העדות, כולם כבר עוסקים בשאלת המחליף שלו.
          איך זה בתור 'לא התחיל את כדור השלג'?

  2. אור ברקת הגיב:

    הפילו את רמון? מתי? ככל הידוע לי הוא עדיין ממוקם די גבוה.

  3. דודי קינג הגיב:

    פרשת טלנסקי היא לא הסיבה, ואם היא היתה מבודדת לגמרי היא לא היתה זוכה ליחס הרבה יותר זהיר מהתקשורת ומהציבור כאחד. פרשת טלנסקי היא הטריגר, או כמו שאומרים בפתגמית, הקש ששבר את גב הגמל. כשהיא מתווספת לכשלון ההנהגה במלחמת לבנון, לפרשת הפרטת בנק לאומי, לפרשת הדירה ברח' כרמיה ולפרשת מרכז ההשקעות של משרד המסחר והתעשייה, הציבור הישראלי קורס תחת העומס.
    מעניין לציין שהציבור והתקשרות דווקא מגלים איפוק. אף אחד לא דורש את ראשו, אלא רק שישעה את עצמו עד החלטת היועץ המשפטי אם להעמידו לדין או לא. אם הוא היה מכריז היום על כולם היו מוחאים לו כפיים ומניחים לו לנפשו. יותר מזה, אם הוא היה עושה זאת וחוזר לאחר שהוחלט לא להעמידו לדין, הוא היה חוזר כמנצח עטור זרי דפנה. העובדה שהוא לא עושה זאת משיקולים פוליטיים פנים-מפלגתיים רק מבאישה את ריחו עוד יותר באפו של הציבור. אני חושב שהראוי לציון בכל העסק הוא דווקא האיפוק (האדישות? הייאוש?) שגילה הציבור כלפי אולמרט עד כה.

    • נדב הגיב:

      אני לא מסכים עם הניתוח שלך.
      הייתי מקבל אותו, עם כל מכה הייתה מביאה לנפילה קטנה נוספת בקרדיט של אולמרט – וטלנסקי היה מביא למפולת שלא הייתה כמותה. בפועל, התדמית של אולמרט הייתה במצב לא רע בעקבות כל המכות האלה (למעט מלחמת לבנון) – אף אחת מהפרשות שנקבת בהן לא השפיעה בצורה משמעותית על הפופולריות שלו.

    • נדב הגיב:

      וגם אם נניח שאתה צודק – זה לא משנה את העובדות. החשדות נגד אולמרט בנושא הזה הן בשלב סופר-בוסרי. בכלל לא ברור האם עברו כאן מעטפות מיד ליד – ברור רק שטלנסקי טוען שזה קרה. העיתונות רומזת לנו רמזים על העדות המשמעותית של אולמרט, אבל זה שהעיתונות רומזת רמזים אומר רק שזה תואם את האג'נדה שלה.

      ולגבי 'לא דורשים את ראשו' – גיב מי א ברייק. אתה רואה איזושהי סיטואציה סבירה שבה אולמרט מתפטר, קדימה עורכת פריימריז ובוחרת מחליף, אנחנו הולכים לבחירות – ואז חודש לפני הבחירות אולמרט יוצא צח כשלג, כולם אומרים 'פוס משחק' ומחזירים את אולמרט לראשות הממשלה? אם אולמרט יורד מהכסא עכשיו, זה סוף הקריירה הפוליטית שלו.

  4. איתי הגיב:

    כאשר אתה אומר שלבני אותה סחורה כמו השלושה, אתה סותר את התיאוריה העקבית שלך ששינויים בפוליטיקה משיגים לאט ובסבלנות ולא בציפיה למהפכות ופתרונות קסם, ושבדרך יש המון פשרות וסתימת אף.

    מכיוון שלהריץ עכשיו (עכשיו – כי כאמור כל דקה משהו פה עלול להשתנות) לראשות הממשלה את עמיר פרץ זה רלוונטי בדיוק כמו להריץ את דב חנין או את בני בגין, אני מעדיף לפרגן ללבני ולחזק אותה.

    כדי שבסיבוב הבא נקבל משהו שהוא אולי טיפה יותר טוב מלבני (פינס? אילון?) כפי שהיא טיפה יותר מאולמרט וכן הלאה וכן הלאה עד שייבנה המקדש ונזכה לראש ממשלה טהור מידות, סוציאל-דמוקרט אמיתי, שהוא גם מזרחי, אישה, ערבי וכו'

    עוד משהו מעודן על השוואה לבני / ברק

    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=209718&blogcode=9271439

    • נדב הגיב:

      התיאוריה הזו טובה לבחירות לגבי פעולות, לא לגבי אנשים. לגבי אנשים, מה שחשוב זה הבריתות שהן כורתים.
      כדי להדגים את הטענה, אזכיר לך שני מקרים: הראשון, את התמיכה שלי בעמי איילון מול אהוד ברק, לא בגלל שעמי הוא כוכב – אלא בגלל שעמי עשה בריתות שיבטיחו שהוא יתנהג בצורה סוציאל דמוקרטית. מהצד השני אזכיר שראש הממשלה הכי ימני כלכלית שהיה פה – אולי אי פעם – לא היה ביבי דווקא, אלא שרון שקנה שקט מפלגתי תמורת מהפכה כלכלית.
      תן לי לנסח את זה כך – המועמד לראשות ממשלה שבו אתמוך הוא זה שיהיה מחוייב לרפורמות סוציאל דמוקרטיות, בשל התחייבויות פוליטיות שלו.

  5. מרק ק. הגיב:

    הוצאת לי את המילים מהמקלדת. אני חוזה שאם לא יהיו התפתחויות יותר משמעותיות אולמרט יסיים לפחות כהונה ממוצעת של ראש ממשלה בישראל (נדמה לי שהיא 3 שנים, שזה לא כל כך רחוק).

  6. נתאי הגיב:

    לאולמרט יש שלוש בעיות מרכזיות:
    א. הוא השתין מהמקפצה.
    ב. הממזרים שינו את החוקים.
    ג. לא קוראים לו אריאל שרון.

  7. נעמה הגיב:

    לגבי השאלה למה עניינים מסוימים "גומרים" פוליטיקאי בעוד שמאחרים, לא פחות קשים ואולי יותר, הוא שורד – זאת באמת שאלה מעניינת. במקרה של אולמרט, נניח, לא מלחמת לבנון אלא המעטפות. אבל את זה אנחנו גם רואים בתרבויות ובמדינות אחרות. ניקסון, למשל, שמה שגמר אותו היה ששיקר, לא מה שעשה.

    אבל לגבי ההבחנה בין החוקי לציבורי והקביעה שהיא לא מתאימה כאן כי אם אולמרט אכן עשה את שמיוחס לו זה לא חוקי – אני לא מסכימה. ההבחנה הזאת תקפה לא רק כשמשהו הוא חוקי אבל מסריח. היא תקפה בהחלט גם לגבי מצבי ביניים שעתידים להתברר משפטית וכל עוד לא התבררו הם בבחינת חשדות בלבד. מותר לדרוש שבראש המדינה יעמדו אנשים שהם מעל לכל רבב; שאינם חשודים סדרתיים; שלא מנפנפים לא רק בתעודות יושר מהמשטרה אלא גם לא נאחזים בחזקת החפות. חזקת החפות הפלילית עומדת הם כלכל אדם. חזקת חפות ציבורית – לא. בבית המשפט תצטרך התביעה להוכיח את אשמת הנאשם מעל לכל ספק סביר. אין זה אומר שעד אז הוא ראוי לשמש כראש מדינה. גם אם יוחלט לא להגיש נגדו כתב אישום אין זה אומר שהוא ראוי. כן, מאנשי ציבור דורשים יותר. בדיוק כשם שיש להם זכויות יתר יש להם גם חובות יתר.
    מאז עדותו של טלנסקי, אגב, אולמרט שותק. זה מצב בלתי נסבל ציבורית. נבחר ציבור נושא באחריות וצריך לתת דין וחשבון לשולחיו, לא רק למשטרה או לבית המשפט.

    • נדב הגיב:

      מצד אחד ברור שאי אפשר לתת לנציגי ציבור להמתין לפסק דין חלוט עד לקביעת אשמה ציבורית.
      מצד שני ברור שאי אפשר להחזיק כל מי שהוגשה נגדו תלונה במשטרה כאשם ציבורית (ואת זה אני אומר מעדות אישית – אחרי שראיתי עשרות תלונות חמורות על שוחד מוגשות כנגד עמיר, וכולן נסגרות הרבה לפני כתב אישום)
      השאלה היא מה נקודת האיזון.
      מקובל אצלנו שנקודת האיזון היא הגשת כתב אישום. כמו שאמרתי, כתב אישום הוא אמירה של הפרקליטות – אנחנו מאמינים שיש משהו בחקירה, ומוכנים לעמוד מאחורי ההאשמות.
      נשאלת השאלה – למה להציב לאולמרט קריטריונים חמורים יותר מאלו שהעמדנו לאחרים, כולל ראשי ממשלה, כולל במקרים מובהקים יותר של שוחד לכאורה (כמו האי היווני)?

  8. נעמה הגיב:

    נגד ראש ממשלה מכהן אפשר לפתוח בחקירה רק באישור היועמ"ש. זו איזו שהיא בקרה שנועדה למנוע תלונות סרק נקמניות. נגד ראש הממשלה שלנו מתנהלות כרגע 5 חקירות, למיטב זכרוני. האם זהו מצב ציבורי תקין, לדעתך?

    • נדב הגיב:

      פתחתי את הפוסט בעובדה שאולמרט הוא מושחת. בזה אין (לי) ספק, ואני לא צריך לחכות למזוז.
      אבל השאלה היא למה דווקא פרשת טלנסקי. למה כשאזרחי ישראל חשבו שאולמרט נתן את בנק לאומי במתנה לחברים שלו, הם ישבו בשקט בבית שלהם – וכשהתברר שהוא קיבל פרומיל מהשווי של הבנק הזה במעטפה, הם התחרפנו. לטעמי יש לזה הרבה קשר לאופן שבו הפרשה הזו הוצגה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

877295 דפים נצפים, 20 היום
308863 ביקורים, 15 היום
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏