מה מסעודות רוצות – האח הגדול או האחים המוסלמים?

נתאי

צייצתי בטוויטר:

כשמישהו יבנה כרוניקה של החורבן של ישראל, הוא יהיה חייב להתייחס לרגע בו ההמונים במצרים התמרדו, ו-38.8% ממשקי הבית בישראל עסקו בליהי ואבירם.

בעקבות כך (או שלא בעקבות כך) אלי לוין כתב בפייסבוק:

אני שומע הרבה בימים האחרונים את הטענה ש"בזמן שהעם המצרי יוצא לרחובות אצלנו כולם רואים האח הגדול". אז ככה, המצרים לא יצאו לרחובות מפני שהם כביכול לא צופים בטראש (יש להם מן הסתם את הטראש שלהם) אלא פשוט מפני שהם הגיעו לפת לחם. כשאצלנו אנשים יגיעו לפת לחם הם גם כן יצאו לרחובות, עם האח הגדול או בלי האח הגדול, עם טוויטר ופייסבוק או בלי טוויטר ופייסבוק…

אז קודם כל, הוא כנראה צודק. אין קשר ישיר בין האח הגדול לבין מהפכות, לא מצד ההמונים, לפחות. אז מה כן הקשר?

ראשית תיקון קטן, לפחות במרוקאית יש להגות את השם משעודה, ולא מסעודה, כי ה-ס נהגית כ-ש. כשאלכס גלעדי טבע את הביטוי "מסעודה משדרות" בראשית ימי ערוץ 2 הוא התכוון שהערוץ יספק בידור גם להמוני פשוטי העם. הוא לא היה הראשון שסבר כי המוני העם זקוקים לבידור נחות. כבר הרומים ידעו שהעם זקוק ללחם ושעשועים, וסיפקו להם ריאליטי יותר נועז מכל מה שהמפיקים המיומנים של המכונה המשומנת של שידורי קשת: קרבות גלדיאטורים בהם הורגים המשתתפים אחד את השני מול קהל של 50,000 איש מריעים בקולוסיאום של רומא, וכל זה בלי אף הפסקה לפרסומות.

אז יש לנו שתי אפשרויות, או "לחם ושעשועים" , או מה שגרוע יותר "אופיום להמונים" כפי שכינה מארקס את הדת. האח הגדול או האחים המוסלמים.

כמובן שיש מודל אחר, סוקרטס למשל הלך בכיכר השוק, והפיק חוכמה רבה משיחותיו עם פשוטי העם. כמו גם צ'ה גווארה וג'ק קרואק.

אבל לא על ההמונים אני רוצה לכתוב, אלא על הקיסר. כמו שקיסר רומי כונן את ההמון כצמא דם ונבער, כך כונן אלכס גלעדי את מסעודה משדרות כפרמיטיבית וטיפשה. הבעיה אם כן היא באנשי הטלוויזיה, אנשים אינטיליגנטים, רהוטים, עם טעם תרבותי אנין ומשובח, והשכלה רחבה שפשוט בוחרים להזנות את הבמה שניתנה להם, הבמה הציבורית (התדרים הם של כולנו, הזכיינים נקראים כך כי הם מקבלים זכיונות לשדר), כדי לכונן את מסעודה כפרחה פרמיטיבית וטיפשה, ומה שיותר חשוב, אותם כקיסר שלו העם מריע. אלו הארז טלים, אברי גלעד שרוממות הרוחניות בפיו, אבל מנחה את השעשועונים הכי מטופשים, ועוד הרבה אנשים אינטיליגנטים ומוכשרים שעובדים בתעשיה הזו כפועלים שחורים של צילום, עריכה, עיצוב, בימוי וסאונד, פשוט כי כבר לא עושים שום דבר אחר יותר בטלוויזיה.

וזה ממשיך גם לפוליטיקה, תרבות הרטוריקה הנבובה, הספין הרגעי והשקר המוצלח, שמכוננים את העם כנבער גזעני וטיפש, ואת הפוליטיקאי כקיסר השולט על העם.

על כל זה המהפיכה במצריים מאיימת. כי מסתבר שאנשים פשוטים שנמאס להם, אפילו אם הם ערבים רחמנא לצלן, יכולים לצאת ולמחות, ופשוט להפסיק את הבולשיט הזה בכח רצונם.

שיר של המשורר האהוב עלי, ריוקן:

(מתוך הספר כתונת אחת, קערה אחת – עברית גבריאלה אלישע)

בפסעי על שפת נהר זורם וצלול, אני מגיע לבית -איכרים.
צינת הערב וחום הבוקר מזוגים באוויר.
אנקורים מתקבצים בחרשת החזרן, קולות מרפרפים פה ושם.
אני פוגש את האכר הזקן בשובו הביתה;
הוא מברכני כרע אבוד משכבר הימים.
בביתו, אשת האכר מחממת יין אורז
בעודנו אוכלים ירקות חיים ומפטפטים.
ביחד, שתויים לתפארת, איננו מבינים
עוד את פשר האומללות.

12 תגובות »

נתאי ב1/02/2011 23:26 תחת כללי

12 Responses to “מה מסעודות רוצות – האח הגדול או האחים המוסלמים?”

  1. דובי הגיב:

    באמת? במדינה שבה 52% מהציבור חושב שזה בסדר לצמצם את חופש הביטוי כאשר הוא פוגע ב*תדמיתה* של המדינה, אתה חושב שאנשים יצאו לרחובות כי מחירי הלחם עלו? (http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1212730.html)

    אבל באופן כללי, הבעיה בהפגנות בדמוקרטיה היא שהמפגינים לא יכולים לטעון ליותר לגיטימציה מהשלטון – כי המפגינים הם לעד מיעוט, והשלטון בהכרח מייצג לפחות חצי מהציבור. אז מה מקור הסמכות, ולו זו המוסרית, של המפגינים?

    • נדב הגיב:

      הפגנות בהכרח מייצגות מיעוט? למה? אין הלימה מוחלטת בין הזדהות פוליטית ביום הבחירות לבין הפגנה נגד הממשלה בכל זמן אחר.

      • דובי הגיב:

        לא, אבל קשה להוכיח שההפגנה שלך מייצגת רוב. זה פחות בעיה כאשר השלטון מראש לא לגיטימי ואתה דורש בחירות. זה בעייתי כשאתה דורש מדיניות מסויימת שהממשלה – שמייצגת את הרוב – מתנגדת לה.

        • יורם גת הגיב:

          בדיוק.

          אבל אם נניח שרצונו של הרוב הוא זה שצריך לקבוע, אז הדרך הטבעית לתת לרוב להחליט היא להחליף את שיטת הבחירות בשיטת הסורטיציה – הלא כן?

      • יורם גת הגיב:

        יתרה מזאת, הצבעה עבור מפלגה אינה מעידה על הזדהות פוליטית אפילו ברגע ההצבעה.

  2. אלי הגיב:

    מה שכתבתי לא היה תגובה ישירה למה שאתה כתבת בטוויטר. יצא לי באמת לשמוע את הטענה הזאת שוב ושוב בווריאציות שונות בימים האחרונים. במיוחד בטקסט הזה (שדווקא נהנתי מאוד לקרוא) של רועי צ'יקי ארד שבו הוא כותב בין היתר: "הם מסכנים את חייהם כדי לממש את זכותם להפגין, ואנחנו נעדיף לשבת מול הגמד של "האח הגדול" ולהמתין שמשהו יקרה".

    כמו שכתבתי בדיון שניהלנו בפייסבוק קשה לי מאוד עם כל הטענה הזאת של "חרושת התרבות" שמטמטמת את ההמונים. בא לא נשכח שגם הרבה לפני ערוץ 2 רוב אזרחי המדינה היו אטומים ואדישים ביותר למציאות הפוליטית שבה אנחנו חיים, "הכיבוש", השחיתות וכו'. היו אנשים כמו ישעיהו לייבוביץ' שייחסו את זה בזמנו דווקא לכדורגל ("11 חוליגנים שרצים אחרי כדור אחד"). היום אופנתי לייחס את זה לריאליטי. כל דור והשעיר לעזאזל שלו.

    כאמור, אני מניח שגם במצרים יש להם את הגרסה שלהם לשעשועוני הטלוויזיה שלנו ותוכניות בידור שונות שגם עליהן אפשר לומר שהן קיימות רק כדי "לבדר את ההמונים" ולהשאיר אותם בתרדמה שלהם. ממש קשה לי להאמין שבמצרים רוב האזרחים משקיעים את כל זמנם רק בדיונים אינטלקטואלים סוערים וקריאת טקסטים מהפכניים. אני די משוכנע ש"ההמון" במצרים ("מסעודה מקהיר"?) עוסק בדיוק באותן פעילויות כמו אצלנו.

    אני לא מאמין שהמהפכה במצרים התחוללה מפני שאצלם לא קיימת תרבות פופולרית "רדודה" ואני גם לא חושב שמהפכה דומה לא מתרחשת אצלנו מפני שאצלנו היא כן קיימת. העם המצרי הגיע למצב מאוד קשה שאנחנו פה בארץ עדיין רחוקים מאוד ממנו. כשאנחנו נגיע למצב כזה סביר להניח שגם אנחנו נצא לרחובות.

    • נדב הגיב:

      אנחנו גם רחוקים מאוד מהמצב הקשה של העם בצרפת?

      כדאי לנער קצת את המיתוס הזה. אולי אנחנו לא במצב של מצרים, אבל יחסית להכנסתה – ישראל היא מדינה מוכת עוני בצורה די קיצונית. להמון פה יש סיבות ממש טובות להתקומם.

    • ר.בקצה הגיב:

      אלי שלום,
      מה בדיוק רוצים מר ארד וכנופייתו?
      הרי כשמנהיגם, בארכה, נסע לצקת מים על ידיו של העריץ קדאפי הוא סתם את פיו יפה יפה…

  3. אלי הגיב:

    ההמון במצרים התקומם בראש ובראשונה נגד שלטון מובראק, ולא הייתה לו שום אפשרות אחרת להחליף את השלטון הזה חוץ מהמהפכה והיציאה לרחובות. אני לא חושב שאפשר להשוות את המצב הזה למצב שלנו בארץ (אם כבר אז אפשר לומר שדווקא הדמוקרטיה היא ה"סם המרדים" שגורם להמון לחשוב שהוא יכול לשנות את המצב שבו הוא שרוי באמצעות הבחירה במפלגה שהוא מאמין בה, ועל ידי כך מונע ממנו לצאת לרחובות ולהיות פעיל בצורה אקטיבית).

    באופן עקרוני אני לא אוהב את ההשוואה הזאת בין המצב במצרים למצב שלנו בארץ, וכמו שכבר דיברנו על כך בפייסבוק הנקודה שלי לא הייתה להגן על "תרבות הריאליטי" אלא להתנגד לנסיונות השונים לבצע רדוקציה למהפכה במצרים ולהסביר אותה בצורה כזאת או אחרת. אני חושב שהמצב של המצרים שונה לחלוטין מהמצב שלנו, ושהסיבות שבגללן הוא יצא לרחובות שונות מהסיבות שבגללן הציבור בישראל צריך לצאת לרחובות (ואולי בסופו של דבר אכן יצא בגללן לרחובות).

    לכן בקיצור עצם השאלה "מדוע במצרים יוצאים לרחובות ואצלנו לא?" היא לדעתי שאלה די בעייתית. בא לא נשכח שעד לפני כמה שבועות היינו יכולים לשאול בדיוק את השאלה ההפוכה: מדוע אצלנו יש כל הזמן הפגנות בעוד שהעם המצרי לא יוצא להפגין ברחובות?

    • נתאי הגיב:

      אני מסכים עם כל מה שאמרת, למעט העניין שהפוסט שלי היה על נקודה אחרת לגמרי, ואלו האליטות שמתבהמות, ורואות בהמונים תירוץ להתבהם.
      הבעיה היא עם ארז טל, לא עם מסעודה. אני צריך כנראה להתחיל לכתוב יותר בהיר…

  4. אבו אלמוג הגיב:

    תרשה לי לא להתלהב. אין קשר בין 'האח הגדול' – פורמט הולנדי שעבר פיתוח ושכלול בכל מיני מקומות באירופה ובארה"ב והגיע לארץ, ובין 'מסעודה משדרות'. 'האח הגדול' היא תופעה טלוויזיונית מורכבת ומרתקת (לא, אני לא רואה בדרך כלל, וגם לא אוהב. זה לא אומר שאני לא יכול להכיר באיכויות מסויימות שיש לזה), התכנית אינה מתייחסת לצופיה כמטומטמים ופרימיטיבים, אלא משחקת על פסיכולוגיה מתוחכמת ותופעות אנושיות וסוציולוגיות שונות מהמשתמע מ'מסעודה משדרות'. וכן, זו טלוויזיה לאדם השבע. ואפשר להפסיק את זה באופן דרסטי הרבה פחות ממה שמתרחש במצרים. אם מספיק אנשים לא יראו את זה זה ירד מהמסכים. נורא פשוט.

    ההמונים לא יוצאים לרחוב, לא כי טימטמו אותם באח הגדול. כי טימטמו אותם עם גזענות ולאומנות ושטחים וכיבוש, ורואים בזה חזות הכל. כי איבדנו את הסולידריות החברתית הבסיסית, שכנראה קיימת במצרים. אולי האח הגדול הוא חלק מזה, אבל חלק זעיר.

  5. שאול הגיב:

    אבו אלמוג, אני לא בטוח שיש הרבה תמיכה אמפירית לטענה שהסולידריות החברתית הבסיסית אבדה:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3971283,00.html

    כלומר, מטריד מה בדיוק חושבים שני המשיבים (0.4%) שענו שהממשלה לא צריכה להגדיל את הוצאותיה, אבל עדיין 98% שתומכים בהגדלת הוצאות הממשלה למאבק בעוני (1.6% כנראה ענו "אין דעה")… אני חושב שאנחנו פשוט לא כל כך יודעים מה לעשות איתה, עם הסולדריות הזאת. אם אנחנו כבר לא עושים רדוקציה למצרים, אז בואו גם לא נעשה רדוקציה למה קורה בישראל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

877286 דפים נצפים, 13 היום
308857 ביקורים, 11 היום
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏