??????? ?? ???

26 Responses to “מי באמת מבין את המדיה טוב יותר?”

1. יום כיפור טכנולוגי של לשכת ראש הממשלה? « מסעותיו של מרק בשבילי החיים הגיב:

   3 באוקטובר 2009 בשעה 2:50

   […] לא מספיק בשביל להתענין בפסטיבל הקלטת, אבל כשקראתי אצל נתאי שהקלטת שוחררה לרשת רק בפורמט WMV, סיננתי קללה קטנה מתחת […]

   הגב
2. ערןב הגיב:

   3 באוקטובר 2009 בשעה 3:02

   לדעתי כולם רואים פה צל הרים כהרים. היו שם דברים תכליתיים למדי, שנועדו, ככל הנראה, לענות על שלוש שאלות, שאת התשובות עליהם נדרשו המחזיקים בשליט לספק:

   א. הוכחה שההקלטה צולמה לאחרונה: לשם כך העיתון.
   ב. הוכחה שהמצולם הוא אכן גלעד שליט, ושהוא שפוי ובמצב נפשי סביר: לשם כך הסיפור על הפגישה עם הורים בגולן.
   ג. הוכחה שהוא במצב גופני סביר: לשם כך קם, התקדם לעבר המצלמה, ושב לכיסא.

   כמובן שהקלטת עברה את הפילטר של משרד ראש הממשלה. יכול להיות שיש יותר מזה, ושערכו את הקלטת ובחרו מה להצי לציבורג, כך שקשה לי לקבל כל טענה לגבי תוכנה של הקלטת.
   .-= blog האחרון של ערןב ..Wikipedia is Law =-.

   הגב
3. נתאי הגיב:

   3 באוקטובר 2009 בשעה 3:21

   ערן: כמו כל טקסט, גם את הקלטת אפשר לקרוא ברמה הפונקציונאלית בה אתה קורא אותה. ברמה הטכנית – הקלטת היא ואן שוט – כלומר שוט אחד לא חתוך מהפעלת המצלמה עד לכיבויה, שמתאים גם לתוכן הדברים כך שמאד לא סביר ×›×™ היא נערכה.

   לגבי רואים צל הרים כהרים, אתה במחלוקת עם ×”× ×™×”, שאמר:"זהו יום גדול להתנגדות הפלסטינית… ברגעים אלו אנו נזכרים בשהידים שנפלו בעת שנלחמו נגד ישראל כשחטפו את שליט ב-2006. הם נהרגו כדי שנוכל לחיות את רגעי השמחה האלו."

   http://news.walla.co.il/?w=/13/1582732

   הגב
   • ערןב הגיב:

     3 באוקטובר 2009 בשעה 17:44

     האמירה הד-סתמית לטעמי של ×”× ×™×” ממש לא משכנעת אותי. אני עדיין רואה את ההקלטה כפונקציונלית. נורא מתחשק לי עכשיו קצת לסנוט בכל אנשי מדעי החברה ולהגיד שיש להם פטיש ביד ורואים סביבם רק מסמרים ולהזכיר את הקטע מ"המטוטלת של פוקו" עם "רשימת הקניות" 🙂
     .-= blog האחרון של ערןב ..Wikipedia is Law =-.

     הגב
     • נדב הגיב:

       3 באוקטובר 2009 בשעה 23:27

       ערןב – להגנת מדעי החברה אומר, שלנתאי אין שום השכלה פורמלית בתחום 🙂

       נתאי – איך היית מצפה שהם יוכיחו שהקלטת עדכנית, אם לא עיתון?

       הגב
       • נתאי הגיב:

         3 באוקטובר 2009 בשעה 23:36

         ערן – למה להתחיל ישר בקללות – אני דווקא דיברתי אליך יפה! 🙂

         נדב – הוא יכול למשל לדבר על אירועים שקרו בישראל יש בערך אלף דרכים. האימג' של אדם שמראה עיתון פשוט ממקם אותם כפושעים מתוך סרטי פשע באופן אוטומטי, אצל כל בן תרבות מערבית.

         הגב
         • ערןב הגיב:

           3 באוקטובר 2009 בשעה 23:47

           אבל ככה מקובל במקרים של בני ערובה: להציג עיתון עם תאריך. דווקא אופן הצגה אחר היה חריגה מן הנורמה.
           .-= blog האחרון של ערןב ..Wikipedia is Law =-.

         • נתאי הגיב:

           3 באוקטובר 2009 בשעה 23:54

           מקובל לשלוח לביקור נציג של הצלב האדום, שיראה שהשבוי בסדר, שהוא מקבל את כל צרכיו, ושמתייחסים אליו באופן יאות.

           זו גם הסיבה שמי שמשחרר תצלומים של אנשים עם עיתונים הם תמיד פושעים או טרוריסטים.

           תקשורת המונים פועלת בדימויים וויזואלים. ואיש עם עיתון בחדר שמדבר למצלמה זה דימוי וויזואלי ידוע, עם משמעות קבועה.

           אתה חייב לקבל את ×–×” שאקט יכול לשמש במישור הפונקציונאלי, ובמישור הסימבולי – ויזואלי באותה עת (וסליחה על מבול המילים המגונות)

         • ערןב הגיב:

           4 באוקטובר 2009 בשעה 0:03

           אני חייב? אין ברירה? לפני רגע נדב אמר שאין לך הכשרה פורמאלית בתחום… לא יכול להיות שלפעמים, כמו שאמר היצ'קוק, סיגר הוא רק סיגר?
           .-= blog האחרון של ערןב ..Wikipedia is Law =-.

         • מרמיט הגיב:

           4 באוקטובר 2009 בשעה 11:15

           גם אם הסיגר הוא רק סיגר, הקונוטציות והאסוציאציות שהוא מעורר אצל המתבוננים לא מסתכמות אף פעם ב"סיגר". לאחד הוא יזכיר גנגסטר, לאחר את צ'רצ'יל, לשלישי את קלינטון ולרביעי את אבא שלו שהיה מכבה עליו סיגרים.

           ומעבר לדימוי הקולנועי, ניתאי נתן בתגובה לעיל סיבה הגיונית מאוד לזיהוי של עיתונים עם פושעים. הרי כל הסיפור הזה היה נחסך אם החמאס היו נותנים גישה לצלב האדום.

           בנוסף למה שניתאי אמר, זאת גם היתה לדעתי תגובה קולעת לדו"ח גולדסטון, כי זה ממחיש בלי מילים שהחמאס אפילו לא מעלה על דעתו למלא את האמנות הבינ"ל שישראל מואשמת בהפרתן.

           הסאב-טקסט משחק תפקיד ביחסים בינ"ל כמו בכל יחסים.
           .-= blog האחרון של מרמיט ..äëì æåøí, çåõ îäîéìéí =-.

         • נתאי הגיב:

           4 באוקטובר 2009 בשעה 17:34

           צדיקים, מלאכתם נעשית בידי מרמיט.
           .-= blog האחרון של נתאי ..‫לשנה טובה, תל אביב התרצ"ב‬ =-.

         • נדב הגיב:

           4 באוקטובר 2009 בשעה 15:53

           ואו, באמת צריך כאן מבוגר אחראי שעשה מבוא לפסיכולוגיה.
           פרויד, לא היצ'קוק.

         • ערןב הגיב:

           4 באוקטובר 2009 בשעה 16:21

           כן, אוף. איזו טעות (פרואידנית?) טפשית שלי…

         • דובי הגיב:

           6 באוקטובר 2009 בשעה 22:48

           ואולי מדובר פה בפאסטיש? הרי גם החמאסניקים גדלו במידה כזו או אחרת על הדימויים של תקשורת ההמונים. אולי הם עושים את זה כמו בסרטים כי הם חושבים שמה שרואים בסרטים זה איך שעושים את זה? אולי הם פשוט שבויים בדימוי הזה?
           .-= blog האחרון של דובי ..‫כשל מוזילה‬ =-.

         • נתאי הגיב:

           6 באוקטובר 2009 בשעה 22:57

           מאד ייתכן שאתה צודק, דובי, אבל זה מעניין שהם שבויים בדימוי שממקם אותם כנבל של הסרט הזה, לא?

4. יובל הגיב:

   3 באוקטובר 2009 בשעה 10:37

   אני חושב שאולי אפשר להבין קצת יותר טוב את הסוגיה אם מסתכלים על הפוליטיקה הפנים-פלסטינית. עמירה הס כותבת על ×–×” הרבה: הצדדים השונים בפוליטיקה הפנים-פלסטינית מנסים כל אחד להציג את עצמו כגיבור לוחמני. יש האדרה לאידיאל הנשק והמאבק החמוש. העובדה שה-"גבורה" הזו לא באמת קיימת ברובה (ואין מה לעשות – במאזן הכוחות הקיים קשה לה להתקיים) ויותר מכך – שדרך המאבק הזו מזיקה לפלסטינים, לא משנה את ההון הפוליטי שיש להצגה הזו.
   במובן הזה, ההתנערות ממעמד הקורבן אמורה להועיל לחמאס במאבק על הדימוי הציבורי ההרואי שלו, שספג מהלומה כבדה בטבח בעזה.

   הגב
   • נתאי הגיב:

     3 באוקטובר 2009 בשעה 10:49

     ברור שיש כאן אינטרסים כיתתים ופנימיים של החמאס. אבל צריך להבין שדרך הפעולה הזו פוגעת באופן אנוש באינטרס הפלשתיני הכולל. אולי זו גם הדרכה איראנית, שלא ממש איכפת להם ממצב הפלשתינים, כפי שהם עושים שימוש ציני בשיעים בלבנון.
     .-= blog האחרון של נתאי ..‫לשנה טובה, תל אביב התרצ"ב‬ =-.

     הגב
     • יובל הגיב:

       3 באוקטובר 2009 בשעה 11:12

       ×–×” לא חדש – מרבית הפלסטינים מנהלים את המאבק שלהם בצורה שמאוד מזיקה לאינטרס הפלסטיני הכללי. המאבק האלים והחמוש הוא אסון מבחינת הפלסטינים (והישראלים). בלעין, נעלין ומס' מקומות נקודתיים אחרים ברחבי הגדה הם אולי סימן להתפכחות.

       הגב
       • נתאי הגיב:

         3 באוקטובר 2009 בשעה 11:24

         המאבק האלים הפלשתינאי הוא הגורם שמאפשר לישראל להחזיק בשטחים זמן כה רב, ואף להעמיק את האחיזה בהם. ומאפשר לישראל להתעלם מן המאבק הלא אלים ולדחוק אותו אל השוליים.
         .-= blog האחרון של נתאי ..‫לשנה טובה, תל אביב התרצ"ב‬ =-.

         הגב
         • נדב הגיב:

           3 באוקטובר 2009 בשעה 23:27

           קל להגיד את ×–×”, וזה בטח גם נכון. אבל ניהול של מאבק לא-אלים ×–×” בערך הדבר ×”×›×™ קשה שיש – ×›×™ כל אידיוט עם קלאצ' (או עם אבן) יכול לפוצץ את הסיפור ולהפוך את המאבק לאלים.

         • נתאי הגיב:

           3 באוקטובר 2009 בשעה 23:39

           בהודו של גנדי היו מספיק אידיוטים (אז עוד לא היו קלאצ'ים), שאחד מהם בסופו של דבר גם הרג את גנדי. הייתה שם שפיכות דמים בין הינדים למוסלמים גרועה בהרבה מבין היהודים לערבים. אבל ההנהגה הייתה לא אלימה, וזה מה ששינה.
           נכון,זה לא קל. אבל מאבק אלים זה קל?

5. יורם גת הגיב:

   5 באוקטובר 2009 בשעה 21:30

   הפוסט ×”×–×”, ורוב התגובות אליו, בוטים מאד בהבעת תחושת העליונות כלפי הפלסטינים. כל שהניתוחים המוצגים בנוגע לפלסטינים מלמדים הוא על האידאולוגיה הלאומנית הישראלית – אידאולוגיה שמאומצת אפילו על ידי "השמאל" (אותם ישראלים שמוכנים לראות פגמים גם במדיניות ישראל).
   .-= blog האחרון של יורם גת ..Breakdown of U.S. household expenses =-.

   הגב
   • נתאי הגיב:

     5 באוקטובר 2009 בשעה 21:40

     יורם, אני מצטער, אבל לדעתי הפלשתינים מאז ומתמיד עשו שירות עלוב ביותר לאינטרסים שלהם. לא יעזור פה שום רלטיוויזם: העם הפלשתיני בזבל, ואת הציונות, האימפריאליזם וכו' אפשר להאשים עד לגבול מסוים. כלומר, כנראה שאפשר להאשים עד בלי גבול, אבל לא ברורה מידת האמת בכך, ולמי זה בדיוק מועיל. בטח לא לפלשתינים, שהתרגלו לילל על הכיבוש הציוני במקום להתמודד עם בעיות בחברה שלהם כמו דיכוי האישה, דיכוי ההומואים, צדק חברתי, איכות סביבה, פשע, אלימות במשפחה, חינוך לקוי ועוד.

     הגב
     • יורם גת הגיב:

       6 באוקטובר 2009 בשעה 21:33

       אין אלא להתרשם מרוחב הידע שעליו מעידה רשימת חוליי החברה הפלסטינית שחיברת (בהנחה שבניגוד לנוהג המקובל בטיפול בנושא זה – ובהרבה נושאים אחרים – לא מדובר בלחש נוסחתי שמסתמך על דעות קדומות ואנקדוטות מהעיתון אלא בבדיקה שיטתית של העובדות). לי אישית נראה שלא ייקשה לחבר רשימה דומה של חוליי החברה הישראלית (או כל חברה אחרת). תחושת העליונות המקובלת בישראל, לפיכך, היא בעיני בעלת תשתית עובדתית רעועה. עם זאת, העניין החשוב אינו התשתית העובדתית אלא ההיבט המוסרי של תחושת העליונות.

       תחושת העליונות העצמית הישראלית אינה מסקנה בלתי נמנעת של בדיקה של העובדות אלא משמשת כמכשיר מבחיל לטשטוש הפשעים הישראליים ולהטלת האחריות עליהם על הקורבן להם. ההתעסקות הישראלית בחוליי החברה הפלסטינית אינה נובעת כמובן מעניין אמיתי במצב הפלסטינים או מסקרנות אינטלקטואלית אלא מהווה נדבך אחד במערכת התירוצים לטרור הישראלי כלפי הפלסטינים.

       ראוי אולי לציין שהשימוש בתחושת עליונות כמכשיר אינטלקטואלי לצרכים שליליים אינה תופעה ישראלית ייחודית אלא הוא תופעה שהיא כמעט בלתי נפרדת מהתחושה עצמה, כך שניתן לראות את עצם תחושת העליונות כתופעה שלילית בפני עצמה (גם באותם מקרים נדירים יחסית שבהם ניתן לבסס את התחושה הזו מבחינה עובדתית).
       .-= blog האחרון של יורם גת ..Breakdown of U.S. household expenses =-.

       הגב
       • נתאי הגיב:

         6 באוקטובר 2009 בשעה 22:30

         עזוב את ההשוואה בין החברות, זה לא כל כך לעניין פה. אני עדיין טוען שההנהגה הפלשתינית מחורבנת ברמה, ותמיד הייתה. גם אם אני אינטלקטואל מתנשא, זה לא משנה את העובדה שההנהגה הפלשתינית הביאה את עמה אל עברי פי פחת, בעוד שבישראל, עד כמה שאני רואה, אנשים חיים באופן די סביר.

         הגב
         • יורם גת הגיב:

           7 באוקטובר 2009 בשעה 3:51

           אתה לא אינטלקטואל מתנשא אלא ישראלי מתנשא. בזאת תחושתך אינך שונה מהצורה שבה בני קבוצות מדכאות חשים לעיתים קרובות (ואולי תמיד) כלפי הקבוצות המדוכאות: לבנים כלפי שחורים או אינדיאנים, אשכנזים כלפי מזרחים, גברים כלפי נשים, עשירים כלפי עניים, וכו'.

           ייתכן שהנהגה פלסטינית טובה יותר היתה מביאה לתוצאות טובות יותר עבור הפלסטינים (לדוגמה, פעולה נמרצת למניעת ההתנחלות היהודית במאה ה-19 היתה אולי מצליחה לבלום את התנועה הציונית באיבה), אבל הרבה יותר ברור שהנהגה ישראלית טובה יותר היתה מביאה לתוצאות טובות יותר עבור הישראלים (סיום הסכסוך). בכל מקרה יש מעט מאד קשר בין האפשרויות הללו לבין הרעיון שההנהגה הפלסטינית אחראית לפשעי הכיבוש הישראלי.

           באשר למצבם הגרוע של הפלסטינים בהשוואה לזה של הישראלים – המדדים שבהם ישנו יתרון למצבם של הישראלים קשורים ישירות לדיכוי הפוליטי והכלכלי של הכיבוש. הטלת האחריות למצב ×”×–×” – שכאמור נגרם ישירות על ידי ×”×”× ×”×’×” הישראלית (בתמיכת הציבור הישראלי) – על "×”×”× ×”×’×” הפלסטינית" היא בדיוק התירוץ הרצוץ שתחושת העליונות תומכת בו.
           .-= blog האחרון של יורם גת ..Breakdown of U.S. household expenses =-.