מלחמה היא שלום, ויסקונסין היא סוציאל דמוקרטית

נדב

משהו רע עובר על יובל אלבשן. אחרי שהעביר את תמיכתו למועמד הכי פחות סוציאל דמוקרטי במפלגת העבודה, הוא מתפנה לסנגר על תוכנית וויסקונסין ולהתחנן בפני שרי ממשלת ישראל שלא יסגרו את ויסקונסין.

אלבשן מודה שבתכנית וויסקונסין היו הרבה חלקים שגררו התעללות במובטלים, אבל לדעתו הם לא חלק מהשיטה אלא פשוט יישום גרוע. הרעיון שמאחורי וויסקונסין, אליבא דאלבשן, הוא רעיון טוב – במקום לתת קצבאות למקבלי הבטחת הכנסה, לתת להם עבודה. הרי לשכות התעסוקה לא מסוגלות לעשות השמה של מובטלים, ומישהו צריך לעשות את זה.

אומר אלבשן:

אמת, כמו שנאמר, יש הרבה מה לתקן בתוכנית, אבל עדיין העקרונות הכלליים הם נכונים: הטיפול במובטלות כחלק מהטיפול ההוליסטי בעוניו של אותו דורש עבודה; מתן פתרונות ייחודיים לאוכלוסיות מיוחדות; טיפול ממוקד על-ידי גורם מטפל אחד במטופל אחד ובכל בני משפחתו, וכמובן, מתן הכשרות ושדרוג המובטלים כדי שיתאימו לדרישות של עולם התעסוקה במאה ה-21.

כל זה נכון, טוב ויפה. אין ספק שכל אחד מהעקרונות המפורטים כאן הוא עקרון חשוב ומשמעותי בדרך לטיפול בעוני ובאבטלה הכרונית. אבל אף אחד מהם הוא לא 'העקרון הכללי' של התוכנית. העקרון הכללי של התוכנית הוא 'החלפת קצבאות בעבודה' – משפט המכיל שני רכיבים. מצד אחד עבודה – הכשרה לעבודה והשמה. אבל הצד השני, והחשוב לא פחות, בתוכנית וויסקונסין הוא הצד של הקצבאות. המטרה המרכזית של התוכנית היא צמצום מספר המתפרנסים מקצבאות – עדיף על ידי השמה לעבודה, אבל אם אין ברירה, אפשר גם על ידי שלילת גמלה.

את כל המטרות שאלבשן מציע בפסקה המצוטטת לעיל אפשר להשיג גם בדרכים אחרות. אלבשן מלין על שירות התעסוקה הכושל; אני לא מכיר את העובדות, ולכן מניח שהוא צודק. אבל הוא מסכים שגם תכנית וויסקונסין היא כושלת, ומציע לשפר אותה כך שתעמוד בסטנדרטים סוציאל דמוקרטיים. למה לא לשפר דווקא את שירות התעסוקה? לעשות לו 'תכנית הבראה' מקיפה, מגובה בתקציבים משמעותיים, לשלב אותו כמו שצריך עם שירות ההכשרה המקצועית של משרד התעסוקה, וליצור מקור משמעותי להשמת מובטלים?

תאמרו – מה זה חשוב? למה לשפר דווקא את שירות התעסוקה, ולא את וויסקונסין? כי בעוד שירות התעסוקה הוא מוסד סוציאל-דמוקרטי מנוון, תכנית וויסקונסין היא מוסד נאו-ליברלי בשיא פריחתו. וכל מוסד בנוי בהתאם להגיון הפנימי של השיטה שכוננה אותו:

  • תכנית וויסקונסין היא תכנית שנולדה מופרטת, ומופעלת על ידי חברות פרטיות, בעוד שירות התעסוקה הוא מוסד ממשלתי. לחברות פרטיות יש לעולם אינטרסים שונים מאשר אלו של הפונים; האינטרסים של מוסד ממשלתי אינם טהורים תמיד, אבל תמיד אפשר לשלוט בהם ולשנותם. אחרי שחותמים חוזה עם חברה פרטית, החוזה סגור.
  • תכנית וויסקונסין מיועדת רק לתחתית של התחתית של שוק העבודה, ושירות התעסוקה הוא שירות גלובלי. המשמעות של זה היא שאם תתקבל ההצעה של אלבשן, לשירות האיכותי שיבנה תהיו זכאים רק לאחר שהפכתם למובטלים כרוניים ולעניים. לשירות התעסוקה אתם זכאים מהיום הראשון בו פוטרתם – לא עדיף להפוך אותו למוסד משמעותי שיעזור לכם להתאים את עצמכם לשוק העבודה ולמצוא עבודה במהרה, במקום שתצטרכו להסתמך על חברות השמה פרטיות?

פתרון סוציאל דמוקרטי אמיתי יהיה להנשים את לשכות התעסוקה. יכול להיות שאין סיכוי שזה יקרה – אנחנו מכירים את 'נערי האוצר' ואת האהדה שלהם לפתרונות סוציאל דמוקרטיים אמיתיים. אבל הסיכוי שזה יקרה שווה בערך לסיכוי שמה שאלבשן מציע יקרה – שתוכנית וויסקונסין תהפוך להיות תוכנית הומנית ונחמדה.

אם הבחירה היא בין וויסקונסין שהפכה לנחמדה לבין שירות תעסוקה מתוגבר – אני מעדיף את שירות התעסוקה המתוגבר. אם הבחירה היא בין המצב הנוכחי עם וויסקונסין הנוכחית לבין המצב הנוכחי בלעדיה – אני מעדיף בלעדיה.

8 תגובות »

נדב ב3/06/2007 21:00 תחת חברה בישראל

8 Responses to “מלחמה היא שלום, ויסקונסין היא סוציאל דמוקרטית”

  1. הקטע של שלילת גמלה מעניין אותי. באילו תנאים, לדעתך (כסוציאל-דמוקרט), ראוי לשלול קצבה מאדם? באילו תנאים מותר לנו, כחברה, לומר לאדם: אתה לא מתאמץ מספיק כדי למצוא עבודה שמתאימה לכישוריך, יש גבול לרצוננו הטוב, כחברה, לאפשר לך לחיות על חשבון אחרים?

    • נדב פרץ הגיב:

      אני לא בטוח שיש תנאים כאלה.
      הרעיון מאחורי קצבת הבטחת הכנסה הוא שיש איזשהו מינימום שאדם זקוק לו כדי להתקיים בכבוד. אם מקבלים את ההנחה הזו, הרי שאין תנאים שבהם אנו רוצים לשלול מאדם את הקיום שלו בכבוד – גם לאסירים בכלא אנחנו מנסים לתת איזשהו מינימום שיבטיח את זה.

      כל זה לא בא להגיד שאין עונשים אחרים שראויים למי שמנצל לרעה חקיקה חברתית.

      • מאסירים בכלא שללנו את היכולת להשתכר למחייתם (כי כלאנו אותם והם אינם חופשיים להיות חלק משוק העבודה, דהיינו, החברה שללה מהם את היכולת להשתכר), לכן זו אנלוגיה שגויה לדעתי.

        גם אם מקבלים את ההנחה שיש איזשהו מינימום שאדם זקוק לו כדי להתקיים בכבוד, הרי שטענתי היא שישנם תנאים שבהם איני שואף להבטיח זאת. ובאופן ספציפי, עבור מי שמתנהג כטפיל חברתי ואינו נוקף אצבע, למרות שיש ביכולתו לקיים את עצמו לו רק רצה לעבוד.

        אפשר לטעון מחד שאין רבים כאלו ורוב הנזקקים לקצבה הם אכן חסרי יכולת להשתכר, אך אפשר לטעון מאידך שמדיניות הרווחה מעודדת התנהגות שכזו. איפה האמת? לא יודע.

        • נדב פרץ הגיב:

          השאלה היא האם אתה מקבל את ההנחה שלכל אדם יש זכות בסיסית, יסודית, לקיום בכבוד. האם אתה אומר שלכל אדם מגיעות, לכל הפחות, קורת גג ופת לחם.
          אם אתה מקבל את ההנחה הזו, הרי שהמדינה אינה יכולה לשלול מאנשים קצבה, כי כך היא פוגעת בזכות יסוד שלהן.

          אתה מציב כאן דילמה שלא קיימת – או שמדינת רווחה מעודדת בטלה, או שהיא לא. מדינת רווחה זה לא דבר אחיד, ואפשר לאמץ מדיניות שתעודד יציאה לעבודה – גם בלי לשלול קצבה. שכר מינימום גבוה, לדוגמא, גורם לאנשים לרצות לצאת לעבודה.

          • מרק ק. הגיב:

            שכר מינימום גבוה אולי מעודד יציאה לעבודה אבל לא מיצר אפילו מקום עבודה אחד. כל זמן שאנחנו נמצאים מעבר למצב של אבטלה מבנית הנובעת מכך שמפעלים נסגרים ונפתחים ובין עבודה אחת לשניה הבן אדם מובטל, הבעיה היא לא של חוסר רצון לעבוד אלא חוסר במקומות עבודה.

            אדם שרוצה כסף ויש לו כשירות גופנית סבירה צריך לעבוד בשביל הכסף הזה. אם העבודה היא להגיע ללשכה פעם ביום ולהעביר בה שעה בלי לעשות כלום, אז אולי זו עבודה מבאסת אבל זו עבודה. אדם שלא מוכן לעשות אפילו את המאמץ הזה, למה צריך לתת לו משהו. אפילו בקיבוץ אם אני לא טועה כל אדם תורם לפי יכולתו. והדגש הוא על התורם. מה קורא בקיבוץ לאדם שלא רוצה לתרום בשום אופן?

          • נדב פרץ הגיב:

            'שכר מינימום גבוה לא מייצר אפילו מקום עבודה אחד'?
            שכר מינימום גבוה יוצר עבור אנשים הכנסה פנויה, במקום ללכת לחשבון החיסכון של בעל ההון. ההכנסה הפנויה הזו הולכת לצריכה. צריכה יוצרת מקומות עבודה.

            אדם צריך להשתדל למצות את היכולות התעסוקתיות שלו. נכון. השאלה היא האם העונש המתאים לאדם שאינו עובד הוא שלילת גמלה או עונש אחר. ושאלה שאתה מתעלם ממנה – האם המובטלים הכרוניים 'לא מוכנים לעשות אפילו את המאמץ הזה', או שמא הם לא מצליחים למצוא עבודות ממגוון רחב של סיבות, שקשורות אליהם, למבנה של שוק העבודה, ולשילוב של השניים.
            דוגמת הקיבוץ היא דוגמא נפלאה לזה. בקיבוץ אכן כל אחד חייב לעבוד. בקיבוץ (קלאסי, לא מופרט) גם אין שום סנקציה תקנונית (להבדיל מסנקציות חברתיות) על מי שאינו עובד. קרי, לא עושים לו כלום. בקיבוץ מתפקד*, 99% מהחברים ממלאים את חובות העבודה שלהם – קרי, עובדים במשרה מלאה או שאינם חייבים במשרה מלאה מסיבות של גיל, בריאות או משהו אחר.

            * – אני לא מדבר כאן על אידיליה. אתה יכול לקחת בתוך דוגמה את רביבים 2007.

          • מרק ק. הגיב:

            כמו שודאי שמת לב האבטלה ירדה מ11% ל 7.7% בלי שיעלה שכר המינימום. שכר מינימום גבוה יוצר בעיקר תעשיה של התחמקויות (חוקיות) מהתשלום שלו .

            ומה קורה לאותם 5 אנשים בני 20 שלא בא להם אפילו לשטוף כלים במטבח? אני מניח שעוברים מספר חודשים עד שליתר חברי הקיבוץ נמאס, ואם אותם האנשים לא נהנים מסטטוס חברתי גבוה אזי אני מניח שמופעלות כנגדם סנקציות חברתיות. בעיר אין את היכולת להפעיל סנקציות חברתיות אז מפעילים סנקציות כלכליות כנגד מי שהחברה רואה בו פרזיט.

          • נדב פרץ הגיב:

            מעולם לא טענתי שהאבטלה לא יכולה לרדת בלי העלאת שכר מינימום, אלא רק שההשפעה של שכר מינימום על אבטלה היא מורכבת יותר מאשר ה'אם יצטרכו לשלם יותר, הם יסגרו את העסק' הפשטני.

            הדיון על הקיבוץ גלש. צריך לזכור שעל מי שלא עובד מוטלת סנקציה כלכלית כבדה – ההבדל בין שכר מינימום לבין קצבת הבטחת הכנסה הוא במאות אחוזים. הקצבה הגבוהה ביותר (למי שמתחת לגיל 55) מגיעה לזוג עם שני ילדים או יותר – 2,677 ש"ח, לעומת 7,540 שיקבלו אם יעבדו שניהם במשרה מלאה – ירידה בהכנסות של 65%.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

825521 דפים נצפים, 217 היום
296628 ביקורים, 40 היום
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏