הרהורים של אבא

8 Responses to “מלחמה היא שלום, ויסקונסין היא סוציאל דמוקרטית”

1. ערן בילינסקי הגיב:

   3 ביוני 2007 בשעה 22:18

   הקטע של שלילת גמלה מעניין אותי. באילו תנאים, לדעתך (כסוציאל-דמוקרט), ראוי לשלול קצבה מאדם? באילו תנאים מותר לנו, כחברה, לומר לאדם: אתה לא מתאמץ מספיק כדי למצוא עבודה שמתאימה לכישוריך, יש גבול לרצוננו הטוב, כחברה, לאפשר לך לחיות על חשבון אחרים?

   הגב
   • נדב פרץ הגיב:

     3 ביוני 2007 בשעה 23:36

     אני לא בטוח שיש תנאים כאלה.
     הרעיון מאחורי קצבת הבטחת הכנסה הוא שיש איזשהו מינימום שאדם זקוק לו כדי להתקיים בכבוד. אם מקבלים את ×”×”× ×—×” הזו, הרי שאין תנאים שבהם אנו רוצים לשלול מאדם את הקיום שלו בכבוד – גם לאסירים בכלא אנחנו מנסים לתת איזשהו מינימום שיבטיח את ×–×”.

     כל זה לא בא להגיד שאין עונשים אחרים שראויים למי שמנצל לרעה חקיקה חברתית.

     הגב
     • ערן בילינסקי הגיב:

       3 ביוני 2007 בשעה 23:59

       מאסירים בכלא שללנו את היכולת להשתכר למחייתם (כי כלאנו אותם והם אינם חופשיים להיות חלק משוק העבודה, דהיינו, החברה שללה מהם את היכולת להשתכר), לכן זו אנלוגיה שגויה לדעתי.

       גם אם מקבלים את ההנחה שיש איזשהו מינימום שאדם זקוק לו כדי להתקיים בכבוד, הרי שטענתי היא שישנם תנאים שבהם איני שואף להבטיח זאת. ובאופן ספציפי, עבור מי שמתנהג כטפיל חברתי ואינו נוקף אצבע, למרות שיש ביכולתו לקיים את עצמו לו רק רצה לעבוד.

       אפשר לטעון מחד שאין רבים כאלו ורוב הנזקקים לקצבה הם אכן חסרי יכולת להשתכר, אך אפשר לטעון מאידך שמדיניות הרווחה מעודדת התנהגות שכזו. איפה האמת? לא יודע.

       הגב
       • נדב פרץ הגיב:

         4 ביוני 2007 בשעה 8:36

         השאלה היא האם אתה מקבל את ההנחה שלכל אדם יש זכות בסיסית, יסודית, לקיום בכבוד. האם אתה אומר שלכל אדם מגיעות, לכל הפחות, קורת גג ופת לחם.
         אם אתה מקבל את ההנחה הזו, הרי שהמדינה אינה יכולה לשלול מאנשים קצבה, כי כך היא פוגעת בזכות יסוד שלהן.

         אתה מציב כאן דילמה שלא קיימת – או שמדינת רווחה מעודדת בטלה, או שהיא לא. מדינת רווחה ×–×” לא דבר אחיד, ואפשר לאמץ מדיניות שתעודד יציאה לעבודה – גם בלי לשלול קצבה. שכר מינימום גבוה, לדוגמא, גורם לאנשים לרצות לצאת לעבודה.

         הגב
         • מרק ק. הגיב:

           4 ביוני 2007 בשעה 10:15

           שכר מינימום גבוה אולי מעודד יציאה לעבודה אבל לא מיצר אפילו מקום עבודה אחד. כל זמן שאנחנו נמצאים מעבר למצב של אבטלה מבנית הנובעת מכך שמפעלים נסגרים ונפתחים ובין עבודה אחת לשניה הבן אדם מובטל, הבעיה היא לא של חוסר רצון לעבוד אלא חוסר במקומות עבודה.

           אדם שרוצה כסף ויש לו כשירות גופנית סבירה צריך לעבוד בשביל הכסף הזה. אם העבודה היא להגיע ללשכה פעם ביום ולהעביר בה שעה בלי לעשות כלום, אז אולי זו עבודה מבאסת אבל זו עבודה. אדם שלא מוכן לעשות אפילו את המאמץ הזה, למה צריך לתת לו משהו. אפילו בקיבוץ אם אני לא טועה כל אדם תורם לפי יכולתו. והדגש הוא על התורם. מה קורא בקיבוץ לאדם שלא רוצה לתרום בשום אופן?

         • נדב פרץ הגיב:

           4 ביוני 2007 בשעה 14:08

           'שכר מינימום גבוה לא מייצר אפילו מקום עבודה אחד'?
           שכר מינימום גבוה יוצר עבור אנשים הכנסה פנויה, במקום ללכת לחשבון החיסכון של בעל ההון. ההכנסה הפנויה הזו הולכת לצריכה. צריכה יוצרת מקומות עבודה.

           אדם צריך להשתדל למצות את היכולות התעסוקתיות שלו. נכון. השאלה היא האם העונש המתאים לאדם שאינו עובד הוא שלילת גמלה או עונש אחר. ושאלה שאתה מתעלם ממנה – האם המובטלים הכרוניים 'לא מוכנים לעשות אפילו את המאמץ ×”×–×”', או שמא הם לא מצליחים למצוא עבודות ממגוון רחב של סיבות, שקשורות אליהם, למבנה של שוק העבודה, ולשילוב של השניים.
           דוגמת הקיבוץ היא דוגמא נפלאה לזה. בקיבוץ אכן כל אחד חייב לעבוד. בקיבוץ (קלאסי, לא מופרט) גם אין שום סנקציה תקנונית (להבדיל מסנקציות חברתיות) על מי שאינו עובד. קרי, לא עושים לו כלום. בקיבוץ מתפקד*, 99% מהחברים ממלאים את חובות העבודה שלהם – קרי, עובדים במשרה מלאה או שאינם חייבים במשרה מלאה מסיבות של גיל, בריאות או משהו אחר.

           * – אני לא מדבר כאן על אידיליה. אתה יכול לקחת בתוך דוגמה את רביבים 2007.

         • מרק ק. הגיב:

           4 ביוני 2007 בשעה 19:45

           כמו שודאי שמת לב האבטלה ירדה מ11% ל 7.7% בלי שיעלה שכר המינימום. שכר מינימום גבוה יוצר בעיקר תעשיה של התחמקויות (חוקיות) מהתשלום שלו .

           ומה קורה לאותם 5 אנשים בני 20 שלא בא להם אפילו לשטוף כלים במטבח? אני מניח שעוברים מספר חודשים עד שליתר חברי הקיבוץ נמאס, ואם אותם האנשים לא נהנים מסטטוס חברתי גבוה אזי אני מניח שמופעלות כנגדם סנקציות חברתיות. בעיר אין את היכולת להפעיל סנקציות חברתיות אז מפעילים סנקציות כלכליות כנגד מי שהחברה רואה בו פרזיט.

         • נדב פרץ הגיב:

           5 ביוני 2007 בשעה 15:54

           מעולם לא טענתי שהאבטלה לא יכולה לרדת בלי העלאת שכר מינימום, אלא רק שההשפעה של שכר מינימום על אבטלה היא מורכבת יותר מאשר ה'אם יצטרכו לשלם יותר, הם יסגרו את העסק' הפשטני.

           הדיון על הקיבוץ גלש. צריך לזכור שעל מי שלא עובד מוטלת סנקציה כלכלית כבדה – ההבדל בין שכר מינימום לבין קצבת הבטחת הכנסה הוא במאות אחוזים. הקצבה הגבוהה ביותר (למי שמתחת לגיל 55) מגיעה לזוג עם שני ילדים או יותר – 2,677 ש"×—, לעומת 7,540 שיקבלו אם יעבדו שניהם במשרה מלאה – ירידה בהכנסות של 65%.