הרהורים של אבא

עקובית הגלגל, 'קוץ יפהפה'. מקור תמונה: ויקיפדיה. צילום: MathKnight

בזמן האחרון אשתי מתיישבת על המחשב, אז אני נאלץ לראות חדשות בטלוויזיה. התוצאות הרות אסון…

הפעם דווקא העברתי לערוץ 2. שודרה שם כתבה שהכותרת שניתנה לה, באתר רשת לפחות, היא 'מלחמה וקוץ בה'. מסופר שם על הצמח המוגן, עכובית הגלגל, שנקטף בהמוניו בידי פלסטינים בדרום הר חברון, מכיוון שהוא נחשב למעדן במטבח הפלסטיני.

הכתבה הזו מצליחה לזקק באופן כמעט מושלם את העמדה השולית שאליה נדחקו העניינים הירוקים בעבר, עמדה שממנה הם מצליחים סוף סוף להיחלץ באמצעות מושגים כמו 'צדק סביבתי'. היא מציגה את שמירת הטבע כעניין כמעט אזוטרי, שעומד תמיד מול טובת האדם.

עכובית הגלגל, כמו שטורחים להזכיר בלי הרף בכתבה, היא פשוט קוץ. אמנם 'קוץ יפהפה', כלשונו של מטבע הלשון המגוחך שטבע שגיא בשן, אבל בכל זאת קוץ. בכתבה לא מוזכרות השפעות נוספות של היכחדות הצמח על המאזן האקולוגי, ולמעשה אפילו לא מציינים שהכחדה צפוייה. הבעיה מוצגת כאיום על הקוץ. מנגד, עומדים תושבי דרום הר חברון. הכתבה לא מזכירה עובדה זו, אבל מדובר באוכלוסייה שסובלת מעוני מחפיר – האוכלוסייה ×”×¢× ×™×™×” ביותר בגדה המערבית.

אבל לא תשמעו בכתבה התייחסות למצב הכלכלי של התושבים. הם קוטפים את הצמח ×›×™ הוא טעים, לא ×›×™ אין להם פרנסה אחרת:"(ועוד לא הזכרנו את הסיבה השנייה שמוצעת בכתבה לקטיף העקוב – 'איזשהו פיגוע, בעיקר על ידי תושבי שטחים, לטבע שלנו, הטבע של מדינת ישראל')":. ×›×™ הרי גם שגיא בשן בחר בקריירה של כתב טלוויזיה, והחליט להימנע מקריירה של קוטף קוצים בשדות בור, רק בגלל שהוא חס על עכובית הגלגל.

כשהשאלה מוצבת כך – פרנסה לעניים קשי יום מול קיומו של קוץ – ברור למה כל אדם בעל מצפון חברתי יתנגד, באופן מיידי, למאבק על איכות סביבה. אם הכחדה של מין קוץ אחד תביא לקיום בכבוד של אוכלוסייה שסובלת מעוני, אני בעד. אלא שזו לא השאלה, כמו שהבינו כבר הארגונים הירוקים. לא בדקתי את ×–×”, אבל אני מוכן להתערב שהסיבה שעכובית הגלגל נמצאת במעמד של צמח מוגן מלכתחילה היא היעלמות של שטחי המחייה שלה, שלא נגרמה בשל הבנייה המופרזת של מבנים צמודי קרקע מצד תושבי המערות בדרום הר חברון. צמצום של שאלת הכחדות מיני הצמחים בארץ ישראל לקטיף שמבוצע על ידי פלסטיניות הוא העלמת עין מהאיומים האמיתיים על הסביבה.