ניצחנו
נדב
זהו, כתיבת התיזה שלי על '"האב המטפל" – תפיסות של אבהות בחקיקת הרווחה הישראלית בהקשר של עבודת הטיפול' הסתיימה.
התיזה עוד לא גמורה – יש לי כמה שיפוצים קוסמטיים לעשות, אני צריך להעביר אותה עריכה לשונית (ותודה לאבא שלי…) והמנחה שלי צריכה לקרוא אותה בפעם האחרונה.
אבל בסופו של עניין, גמרתי לכתוב 100 עמודים (לא כולל תקציר, ביבליוגרפיה ונספחים) שמסבירים למה מדינת הרווחה הישראלית לא מסוגלת ליצור תוכניות רווחה שבאמת יעודדו גברים לעסוק בטיפול, במקום תוכניות שיזכו לפחות מחצי אחוז של מימוש, דוגמת חלוקת חופשת הלידה בין האם לאב.
את האבסטרקט אני עדיין לא רוצה לפרסם במקום ציבורי – לא לפני שהעבודה תהיה במצב של הגשה לקוראים לפחות. אם זה באמת מעניין מישהו, הוא מוזמן לשלוח מייל ולקבל אותו.
זהו, עכשיו צריך ללכת לבדוק מבחנים, הודות לשונשיין את ברדה בע"מ שסידרו לנו תקופת מבחנים באוגוסט.
נדב ב30/07/2007 11:52 תחת החיים שלי
מזל טוב.
עכשיו נשאר לך רק לטפל באלמנטים החתרניים שהשתלטו לך על הבלוג.
לך תכתוב איזה פוסט לזכרו של אינגמר ברגמן, במקום להתעסק בהבלים. בשביל מה שלחנו אותך ללמוד קולנוע?
ברכות על סיום הכתיבה נדב !
אני מעדיף לחכות לקרוא את התזה כשתסיים לכתוב אותה.
צודק. יותר עדיף.