??????? ?? ???

זהו.

הגעתי למסקנה שיש גבול למשך הזמן שבו אפשר להגיד 'כן, אני כבר בסוף של התיזה, אני אוטוטו מסיים'. שנה זה בטח זמן ארוך מדי בשביל זה.

אי לכך ובהתאם לזאת, אני מסיים לכתוב את פוסט-הפרידה-הזמני הזה ומנתק את כבל הרשת שמחבר את המחשב לראוטר. צריך, אחרי הכל, לפנות גם זמן לכתיבה.

אני מקווה לא לכתוב יותר פוסטים לפני שאני מגיש את התיזה. אם אני עושה דבר ×›×–×” – אני מצפה מכם, קוראי הנאמנים, שתגרשו אותי עם מקל של מטאטא:"(×›× "ל אם אני מגיב בבלוג שלכם. עדיף שתרשמו מראש את כתובת האיי פי שלי, ותמנעו ממני גישה לכל בלוג שיש לכם גישה לקוד המקור שלו.)":. כדי שלא תשתעממו בזמן ההפסקה, גייסנו לצוות הקונצרן :"(אתה רואה יובל? אתה כבר לא הקונצרן היחיד בשוק! ופה ×–×” קונצרן משפחתי, לא צחוק)": את אחי, נתאי, שינעים את זמנכם עד שאגיש את התיזה.

יאללה בי, אני הולך לכתוב.