??????? ?? ???

One Response to “פנים , יום, דירה קטנה בקיבוץ”

1. » לא שד, אבל ההגיון עדיין לקוי - על אפליה ומזרחים - הרהורים של אבא הגיב:

   4 במרץ 2008 בשעה 21:00

   […] שנית, הקיפוח. כראיה להיעדרו של קיפוח, אורי מביא את הסיפור של סבא וסבתא שלו – שהגיעו מפולין, ואז רוססו בדידיטי והועברו למעברה, בדיוק כמו כל המרוקאים. אז אם כולם עברו את אותו התהליך, למה דווקא המזרחים מתלוננים על קיפוח? כאן נופל אורי למה שקרוי 'עדות אנקדוטלית'. אין לי ספק שסבו וסבתו של אורי היו במעברה, וגם אין לי ספק שלא נהנו שם. עם זאת, כשמדברים על ×¢× ×™×™× ×™ חברה, כדאי להסתכל על סטטיסטיקות ולא על יחידים. העולים בעשור הראשון למדינה התחלקו כמעט שווה בשווה – חצי מזרחים, חצי אשכנזים. למרות זאת, התמונה העדתית במעברות הייתה שונה לחלוטין: 80% מאוכלוסיית המעברות הייתה מזרחית. ולא משום המקרה – פרוטוקולים מהתקופה מראים במפורש שמנהיגי המדינה והאחראים על העלייה הפנו באופן מכוון את עולי אירופה לשיכון קבע ואת המזרחים למעברות, שם סיכוייהם למצוא עבודה היו נמוכים משמעותית. אורי מתייחס גם לקיפוח התרבותי. גם כאן, לטענתו, אין לעולי המזרח יחוד – אף אחד לא הורשה לשמר את תרבותו, וכולם נאלצו לקבל את התרבות הציונית. אין ספק שיש מידה של צדק בטענותיו. אם נשווה את סבו וסבתו של אורי לסבי וסבתי שלי, שעלו גם הם בשנת 1956, נראה שאלו כאלו נאלצו לקבל את התרבות הקולטת עליהם. אלא שמשפחתו של אורי נאלצה לקבל מעט מאוד – רוב התרבות הישראלית, מהשירה בציבור ועד למאכלי החגים, אומצה באופן ישיר מתרבותם של יהודי מזרח אירופה. רוב השירים שאנו מכנים 'שירי עם' הם מילים ציוניות המולבשות על מוזיקה רוסית. המוזיקה שסבתי שמעה בבית, לעומת זאת, לא קיבלה יחס אוהד. […]

   הגב