הרהורים של אבא

הרבה רעש יש בזמן האחרון בבלוגוספירה סביב חוק הצנזורה על האינטרנט של ×—"×› אמנון כהן מש"ס. (תקציר למי שלא שמע: כדי לגלוש ל'אתרים למבוגרים' נצטרך להצטייד באמצעי זיהוי ביומטרי – קורא טביעות אצבעות או סורק רשתית).

אני חייב להיות – שוב – מקלקל המסיבות התורן. לא בגלל שאני חושב שהחוק ×”×–×” ראוי – ×–×” חוק דרקוני ומפגר שמתאים למדינות שעוד לא למדו את משמעות המושג 'חופש מחשבה'. המאבק ×”×–×” מיותר, בגלל שזו כל המטרה של הצעת החוק.

בניגוד להרבה בלוגרים אחרים, אני לא חושב שחבר הכנסת הממוצע הוא טיפש. אמנון כהן, להערכתי, יודע בדיוק כמוני וכמוכם שהצעת החוק שלו היא הצעה לא ישימה, שלא תגיע לכדי מימוש לעולם.

כלומר, ×–×” תלוי בשאלה איך מגדירים מימוש. הצעת החוק הזו לא תגיע לשלב שבו אזרחים יצטרכו להתקין סורקי אצבעות כדי לצפות בסילביה וג'× ×” – ×–×” די ברור לכל המעורבים. מצד שני, בהחלט יש מצב שהצעת החוק הזו תגיע לכותרות מספיק פעמים, כדי שכולנו נדע מי ×–×” אמנון כהן ועד כמה הוא דואג לשמור על טהרת בנות ישראל. אותנו ×–×” ירגיז וירתיח; אבל אנחנו לא מעניינים אותו. מי שמעניין אותו, כמו כל פוליטיקאי (ובצדק) הוא ציבור הבוחרים שלו – וציבור הבוחרים שלו ישמע שהוא ניסה לחסום תכנים לא ראויים באינטרנט. עניין חופש הביטוי יטריד את הציבור ×”×–×”, כנראה, הרבה פחות. או במילים אחרות – אמנון כהן נכנס לסיפור ×”×–×” כדי לזכות ביחסי ציבור, וזה בדיוק מה שאנחנו נותנים לו כרגע, במנות גדושות.

האינדיקציה ×”×›×™ טובה שלי לסיכויים הנמוכים של החוק לעבור היא היעדר ההתנגדות מצד הנפגעות העיקריות מהחוק, לצד הציבור – ספקיות האינטרנט. אם החוק יעבור, הספקיות יאלצו להיכנס לסדרה לא פשוטה של השקעות בתשתית ובתוכנות סינון – ובכל זאת קולן לא נשמע נגד החוק. להערכתי, ×–×” רק בגלל שהן מעריכות שאין טעם לטרוח.

בקיצור, המאבק הציבורי רק יביא את אמנון כהן לכיסא שר בממשלה הבאה. עזבו אותו, ותעברו להתעסק במה שבאמת חשוב – לדוגמא, הצעת החוק של שר התקשורת לצנזור האינטרנט, שנראית הרבה יותר רצינית גם אם היא הרבה פחות פופוליסטית.

עדכון 2/6 – אבירם מסביר בלינמגזין למה החוק ×”×–×” בלתי אפשרי טכנולוגית משלוש סיבות שונות.