אמא בבית? לא? טוב, אז תשמע…

נדב

קודם כל התנצלות לקוראי הנאמנים (או שמא הנאמן? אני בטוח שיש שניים לפחות. אמא, את שם?) – יובש הכתיבה בימים האחרונים נבע מבעיות מחשביות קשות, למטרה ראויה (שעוד תפורסם בהמשך).

ולעניין – במהלך החופשה הכפויה התקשרו אלי מהפעוטון של המלאך הבלונדיני שלי. הילד חולה, לא מפסיק לבכות, כדאי שתבוא לקחת אותו. היו לי תוכניות אחרות במהלך היום (התיזה מחכה), אבל כשאין ברירה אז אין ברירה – הלכתי לפעוטון, קיבלתי דיווח מדוייק על מצב הילד, ארזתי אותו ולקחתי הביתה. בדרך התקשרתי לזוגתי שתחייה, כדי לעדכן אותה במצב הילד. היא אמרה לי שהם התקשרו אליה כבר קודם, ורק כשאמרה להם שהיא לא יכולה להגיע הם פנו אלי.
ואז התברר לי מה ×”×™×” מוזר לי בכל הסיטואציה: איך העזתי לחשוב שכאבא אני אזכה לטלפון לפני שהודיעו לאמא? הרי ברור מאליו שמי שמטפל בילד, במיוחד כשהוא חולה, זו אך ורק האמא…
בדרך כלל במקרים כאלה נשלף אוטומטית `הטיעון הסטטיסטי` – הרי ברוב המקרים ממילא האמא היא זאת שמטפלת בילדים. אז למה לבזבז זמן ולפנות אל האבא? נפנה ישר לאמא. וכך רופאת הילדים מדברת אל שנינו, בשם הפוליטיקלי קורקט, אבל מפנה את הדברים לאשתי. ברור שבחנות הבגדים אין לי עניין בקניות – הרי המוכרת יודעת בלי להסתכל עלינו שאני סתם נגררתי ×›×™ אשתי הכריחה אותי. אפילו כשקונים צעצועים, ההסברים על השופלים וכלי העבודה מיועדים לשנינו, אבל להסברים על המטבח יש יעד ברור (חוץ מכשמגיעים לעניין העשה-זאת-בעצמך, שלעולם לא ×™×”×™×” עשי-זאת-בעצמך).
הטיעון הסטטיסטי לא רק מניח שהאמא היא זו שאחראית לטיפול בילד – הוא גם מנציח את העובדה הזו. אבל גם אם נקבל אותו, יש מקרים שהוא פשוט לא עובד. המטפלת של הילד שלי צריכה להסתדר עם 9 זוגות הורים. לא כל כך קשה לזכור איפה אין טעם להתקשר לאבא, אצל איזה ילד שני ההורים יגיבו באותה יעילות ומתי רק אבא ידע כמה אקמול צריך לתת (כן, יש מקרים כאלה. הם אפילו לא ממש זניחים).
×›×™ ההרגשה הזו פשוט מבאסת. לדעת שלא משנה מה תעשה, לא משנה אילו כישורים הוריים תפגין – אתה לעולם ההורה הפחות מוכשר. אתה לא אשם עד שתוכח חפותך, אתה אשם גם הרבה אחר כך.
אני יודע שלא המצאתי את הגלגל. ברור לי שהרבה נשים (ואחרים) יכולים להזדהות עם ההרגשה הזו של אפליה – אם ×–×” במקום העבודה או בכל מקום אחר. ברור לי גם שמצבי הוא לא ×”×›×™ גרוע שיש – אני יכול רק לתאר לעצמי מה עובר על אבות בודדים. עדיין, ההרגשה שהסיטואציה הזו יוצרת יכולה בקלות להרחיק אבות מסורים מתפקידי ההורות שלהם. אם כל כך ברור שהאשה צריכה לעשות את ×–×”, למה לא להשאיר לה את ×–×”?

4 תגובות »

נדב ב13/10/2006 0:40 תחת כללי

4 Responses to “אמא בבית? לא? טוב, אז תשמע…”

  1. felagund הגיב:

    צב"ר
    (למי שלא הבין – LOL מעוברת)

  2. schlomitsmile הגיב:

    אתה צודק לגמרי
    גם אותי זה מקומם מאד. ולאו דוקא בתור זו שהציפיות והאחריות נופלות עליה, אלא בתור רעיה ואמא שההפסד של יקיריה, כואב לה.

  3. felagund הגיב:

    מסכים
    ועל ×–×” אמרתי פעם למישהי – הסיבה שעוד לא פגשתי אף פעם אמא ש`לא מוכנה להחליף קקי`, וכן פגשתי לא מעט אבות כאלה, היא שלאמא אין ברירה – אם היא לא תחליף קקי, אף אחד לא יעשה את ×–×”. אם אבא לא יחליף, אמא תחליף…

  4. אסי הגיב:

    אצלי זה אפילו יותר מצחיק
    בשבוע שעבר מצלצל הטלפון בבית.

להגיב על felagund לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

971739 דפים נצפים, 63 היום
319283 ביקורים, 51 היום
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏