??????? ?? ???

יש לי חבר שהוא בחור מבריק. ממש מבריק. הוא אמנם בן 18 , ככה שיש לו נטייה למעשים ראוותניים וקצת טיפשיים , אבל מה , מבריק.  הוא פותח כל שיחה עם סבתא שלו בארצות הברית במילים: "ג'יהאד, פצצה, מטוס". הוא לא מתכנן חלילה עם סבתו היהודיה הקשישה מהברונקס איזה אקט טרוריסטי אקסטרווגנטי. הוא פשוט נהנה לחשוב על הפעמונים המצלצלים אי שם במערכות האף בי אי, המנטרות ומנתחות שיחות טלפון.

היום התברר, מפי המדינה עצמה בתשובתה לעתירה בעניין, כי גם לגורמי הבטחון הישראליים גישה חופשית לסלולר שלנו ולאינטרנט, המעוגנת בנספח סודי לזיכיון של הספקיות. האמת, לא היה צריך להיות גאון גדול כדי להבין את זה. בשנים האחרונות המון פלשתינים קשקשו קצת יותר מדי בסלולר שלהם, וזכו כנראה בעקבות כך לביקור פתע של חיל האוויר או של הימ"מ.

כשהייתי בשליחות הסוכנות היהודית באחת הרפובליקות של ברית המועצות לשעבר, יום אחד ראיתי איזה מישהו מסתובב בבניין הסוכנות. מי זה, שאלתי, אה, פשוט מאד, אמרו לי, זה סרגי מה-ק. ג. ב. , הוא בא להחליף סוללות ולכוון את האנטנות של מכשירי ההאזנה. שיחות הטלפון היו מתנתקות כל עשרים דקות, אמרו לי שזה כדי שהמאזינים יוכלו להחליף קלטות במכשירים שלהם. היום לפחות כבר אין צורך בכל הסירבול המגושם הזה. מתחברים לשרת המרכזי , והכל חשוף.

תמיד תזכרו שהמידע שלכם באינטרנט הרבה הרבה פחות חשאי ממה שאתם הייתם רוצים לחשוב. למעשה, אני גולש באינטרנט מתוך הנחה שכל מה שאני עושה יהיה גלוי ומוצלב עם שמי בעתיד. מי שחושב אחרת נאיבי. משתי סיבות: א. ניתן די בקלות להפיק את המידע הזה. ב. חברות מסחריות הוכיחו כבר שהאחריות שלהם והנאמנות שלהם למידע של המשתמשים מוגבלת. אפשר לומר שמידע אישי נשמר סודי כל עוד החברה סבורה כי הטקטיקה הזו תניב לה יותר רווחים מחשיפתו.

אם אתם רוצים לחוות רגע קטן של רקורסיה, אתם מוזמנים לדמיין פקיד באחת מרשויות החוק העלומות (או קרוב יותר לוודאי, מישהו שהמדינה שכרה במיקור-חוץ, נקווה שלפחות בארץ ולא בהודו) קורא את הפוסט ×”×–×”…

.