??????? ?? ???

יואב ויאיר קוראים בבלוג `לחץ חברתי` לביטול חוק ההסדרים – קריאה חשובה מאין כמוה.
הסיבה החשובה לקריאה הזו היא לאו דווקא העובדה שבחוק ההסדרים יש סעיפים מזעזעים, שעלולים לגרום סבל רב לקבוצות רבות (לטעימה על קצה המזלג מהעוולות שבחוק ×”×–×”, ראו את מה שכתב אסי). ×–×” רע מאוד וגם בזה צריך להילחם – אבל הסיבה שאני מתנגד לחוק ההסדרים קשורה להליכי מנהל תקין ודמוקרטיה. יותר מזה – העובדה שחוק ההסדרים מכיל כאלה עוולות מובנית באופן שבו הוא נחקק. כל עוד יש חוק הסדרים, יכנסו לתוכו כל הדברים הרעים שהאוצר רוצה לעשות לאזרחים.

חוק ההסדרים, למי שלא יודע, הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמטרתו, לכאורה – הסדרת עניינים הנוגעים לתקציב ודורשים חקיקה נפרדת. כלומר, אם בתקציב המדינה מתוכננת הפחתה בגימלאות לקשישים אבל בחוק יש סכום קבוע לגמלאות כאלו – בחוק ההסדרים יבוא שינוי סכום הגימלאות. בפועל, חוק ההסדרים משמש את פקידי האוצר כדי לחוקק כל חוק שעולה על דעתם, גם אם אינו לו קשר ישיר או עקיף לתקציב המדינה.

כוחו של חוק ההסדרים נובע משלוש תכונות שלו: ראשית, החוק הוא נספח לתקציב המדינה. ×–×” אומר שאם חוק ההסדרים לא עובר, גם התקציב לא עובר. ואם התקציב לא עובר, הממשלה נופלת. לכן, הצבעה נגד חוק ההסדרים היא הצבעת אי אמון בממשלה – לא דבר שחברי קואליציה יכולים לעשות בקלות ראש, או בכלל.

שנית, חוק ההסדרים בנוי בשיטת העיזים. פקידי האוצר מכניסים לחוק עיזים מספר, שידוע לכולם שאין סיכוי שיעברו. כל מי שהעיזים האלו פוגעות בו נזעק ויוצא למלחמת עולם נגדן – ומנצח. ואז הלוחמים החברתיים מרגישים שניצחו, והוציאו כבר את כל האנרגיות שלהם, ואילו בחוק עצמו נשארו כל הסעיפים שתוכננו מראש. דוגמא מהחיים (שלי) – משק החלב הוא התחום החקלאי היחיד בישראל שבו יש עדיין תכנון (מכסות ייצור ומחירים קבועים). בכל שנה מחדש מוצעת בחוק ההסדרים ההצעה לבטל את התכנון בענף החלב, בכל שנה מחדש הרפתנים נכנסים לאווירת חרום ויוצאים למלחמה, בכל שנה הם מנצחים, ובכל שנה מכניסים להם עוד קצת בקטנה בתחומים אחרים.

ואחרון חביב – גודלו העצום אינו מאפשר דיון מעמיק ומקיף בו, בהתחשב בפרק הזמן שניתן לחברי הכנסת ולשרים לצורך העניין. הוא גם לא נדון בוועדות המתאימות בכנסת, אלא בוועדת הכלכלה – שלחבריה אין את הכלים לקיים דיון מקיף בשאלות של בריאות, של חינוך או של קליטת עלייה המופיעות בחוק (בשביל ×–×” יש ועדות מתאימות בכנסת).

לכן, חוק ההסדרים הוא `חוק עוקף חקיקה` – הוא מאפשר לפקידי האוצר לחוקק איזה חוק שהם רוצים, בלי קשר לדעתם של חברי הכנסת. רק להזכיר למי ששכח – חברי הכנסת הם האנשים שאנחנו בחרנו כדי שייצגו אותנו. פקידי האוצר הם פקידים, שמונו ברובם על ידי מי שהיה פעם שר האוצר ו-70% ממצביעיו לא הצביעו עבורו פעם נוספת.

בגלל שהוא חוק עוקף חקיקה, ובגלל חוסר היכולת הציבורית להתייחס לכל סעיף בחוק ההסדרים, פקידי האוצר משתמשים בחוק ×–×” כדי להעביר תיקונים לא פופולריים. סימכו עליהם שהקלות מס לא יכנסו לחוק ההסדרים – את ×–×” שר האוצר יחוקק בנפרד, ברוב עם, כדי שכולם ידעו כמה הוא נחמד. את התוצאות של החקיקה הזו – הקיצוצים השונים – שנראות הרבה פחות טוב, אותן ידחפו לתוך החוק ×”×–×”, ולא נודע ×›×™ באו אל קרבו.

לכן אני מצטרף לקריאה: