הרהורים של אבא

מחקר מופרך.
ראשית יש את הבעיה של השוואת דברים שאינם שווים. השמרנים בדרך כלל באו משיכבה חברתית שונה מחברי הלייבור (הם היו בני עשירים למשל) שאולי נתנה להם מנוף יותר טוב להרויח מחברות בפרלמנט מאשר חברי הלייבור. בלי השוואה לקבוצה החברתית שלהם אי אפשר לענות לשאלה האם הם לא היו עושים את הכסף הזה אם היו משרתים בתפקיד בכיר אחר.
שנית, הבחירה במוות כנקודת התיחסות היא מגוחכת. היא לא מיצגת פרקי זמן זהים, ולא מיצגת התפתחויות כלכליות זהות ולכן קשה להבין איך אפשר בכלל להשוות. סביר להניח שרוב חברי הלייבור שמתו ונבדקו שייכים לתקופת שילטון הלייבור של שנות השבעים שהרס את הכלכלה (ולכן הם לא הרוויחו) בעוד תקופת הרוב השמרני נהנתה מצמיחה כלכלית. כאשר חברי הלייבור "החדש" ימותו ניתן יהיה אולי להבין מה ההשפעה של תנאים כלכליים סביבתיים לתוצאות של המחקר הזה, אני בכל אופן די משוכנע שבלייר ובראון יעזבו את הפוליטיקה הרבה יותר עשירים ממה שהם היו כשנבחרו לפרלמנט.

Thanks. I'll keep that in mind if and when I decide to go into politics.

לא קראתי את המחקר, אבל ברור מראש שלשיטה האקונומטרית ישנן מגבלות מובנות שתקפות גם במקרה הזה. במקרה הנוכחי אין כל דרך להבדיל בין האפשרות שהבחירה לפרלמנט היא המכשיר המאפשר לנבחר לגרוף ממון לבין האפשרות שהבחירה לפרלמנט היא אינדיקטור לתכונה של הנבחר שמאפשרת לו לגרוף ממון - תכונה שלא הוכנסה כמשתנה ברגרסיה. לדוגמה, ייתכן שבחירה לפרלמנט קלה יותר ליפי תואר, ויפי תואר הוא תכונה המאפשרת לבעליה לגרוף ממון רב יותר מאשר יכולים בני אותה שכבה סוציואקונומית שלא ניחנו במראה שובה לב.

המחקר המדובר עדיין מעניין ובעל ערך - אבל יש לפרש את ממצאיו לאור המגבלות של השיטה האקונומטרית. חשוב במיוחד לזכור את המגבלות הללו לאור השימוש שבהם עושים כלכלנים שונים בממצאים של מחקרים שנעשו בשיטה האקונומטרית. מקרה בולט במיוחד הוא המקרה של Stephen D Levitt בספרו הפופולרי והשטחי Freakonomics.