??????? ?? ???

7 Responses to “לעתיד סוציאל דמוקרטי: ציר פרץ-גילאון”

1. ערןב הגיב:

   25 באוגוסט 2011 בשעה 17:20

   אני לא מכיר את הנתונים, אבל האם יש גם למימד העדתי חלק בדפוס ההצבעה של 2006? האם יכול להיות שהניסיון של 2006 הצליח רק כי היה מדובר במועמד ממוצא לא-אשכנזי, ואותם מצביעי ימין מסורתיים (לא-אשכנזים?) שהצביעו לפרץ ב-2006 לא יצביעו לעבודה אם יעמוד בראשה סוציאל-דמוקרט ממוצא אשכנזי?

   הגב
2. דור כהן הגיב:

   25 באוגוסט 2011 בשעה 18:33

   שמע, לא יודע לגבי מוצא עדתי. אפשר לקרוא לזה מוצא עדתי, אפשר לקרוא לזה "פלנטה", ואפשר לקרוא לזה מישהו שמגיע מעיירת פיתוח ולא שוכח מאיפה הוא בא. אפשר לנסות ולבדוק את זה על ידי בדיקה של המספרים האלקטוראליים בישובים מזרחיים מפותחים, או בשכונות מזרחיות בתוך ישובים עשירים יחסית. בפרדסיה שבשרון למשל, שהיתה מעברה תימנית בעברה ובעקבות המיקום המעולה שלה ובזכות ניהול מאד נכון משכה אוכלוסיה מבוססת והיום גם התימנים שם לא משתייכים למעמדות נמוכים. כמו פרדסיה יש עוד לא מעט יישובים שממעברות הפכו להצלחות בגלל גורמים שונים והאוכלוסיה שנשארה שם הצליחה להתפתח (בישוב קדימה, למשל, זה קרה במידה מועטה מאד ועדיין השיכונים בולטים על רקע הוילות של השכונות החדשות).
   אז אולי שווה לבדוק את העבודה בראשות פרץ ב2006 בישובים כאלה ולראות עד כמה זה אידיאולוגי ועד כמה זה בעצם עדתי.

   הגב
   • נתאי הגיב:

     25 באוגוסט 2011 בשעה 22:12

     לגבי בחירות 2006 אני יכול לומר לך שהייתה המון גזענות, החל מבן כספית שכינה את עמיר חתול אשפתות, ועוד רבים אחרים. אני הייתי מאד פעיל אז בבחירות, ומאד כאבה לי הגזענות כלפי עמיר שראיתי בכל מקום.

     הגב
3. שמוליק הגיב:

   25 באוגוסט 2011 בשעה 18:54

   מי זה אילן גילאון?
   כלומר… אני יודע מי ×–×” ומה תרומתו לעניין, אבל מי ×–×”???
   בזמנו יעל דיין הקימה את הועדה למעמד האישה ואחד המאבקים הראושנים שבהם התפרסמה היתה לקבוע שלנשים יהיו פי שתיים יותר תאי שירותים מאשר לגברים בקניונים ומקומות עבודה. ממש מאבק לתפארת.
   המאבקים של אילן גילאון הם נקודתיים. עוד שקל לנכים פחות שקל למלצרים, או להפך. הכל ברמת המיקרו-מיקרו. הבעייה היא כרגע לא ברמת המיקרו-מיקרו והיא לא תיפטר בזכות אלף חקיקות בנוסח "תוספת של 82 אגורות לקיצבת זיקנה". הבעייה היא מערכתית ואת זה אילן גילאון, עם כל הכוונות הטובות שלו, לא רואה. בנוסף הוא גם לא כ"כ יודע איך לתקשר את הבעיתיות המבנית במשק למונחים שהציבור יבין. אם יחימוביץ יכולה להיות כזו סטארית במפלגה עם אנשים בינוניים ו/או עם השקפות ליברליות שמתאימות גם לביבי, כגון ברק וחבורתו, אז אי אפשר להגיד שבמרץ אין אפשרות כזו. גילאון פשוט לא מזהה את הבעייה וגם לא יודע לתקשר עם הציבור. גם זו תכונה חשובה כשצריך לסחוף בוחרים ולהשפיע על דעת הקהל.

   לגבי עמיר פרץ, מה אני אגיד. יש לו את הנתונים והרזומה וההבנה העמוקה בחומר והדעות ×”"נכונות", הכל יש. רק מה, כשהוא כבר ×”×™×” יכול לעשות שינוי בנושאים שעליהם הוא קיבל את המנדט, אז הוא הלך להיות שר הבטחון. בניגוד לאחרים אני לא חושב שהוא ×”×™×” שר בטחון רע (על המלחמה ההיא והמסקנות יש לי הרבה מה להגיד, אבל ×–×” לא הנושא כרגע). אבל העובדה שהוא רץ על מנדט מסויים וברגע האמת העדיף את הכבוד על פני ההזדמנות לשינוי אמיתי – גורמת לו לירידת ערך מסיבית בעיני. אני אוהב אותו, תמכתי בו, אבל אני יותר מאמין שאת יחימוביץ אי אפשר ×™×”×™×” לסנוור עם כיבודים מזוייפים. מה גם שאפילו אם עמיר פרץ למד את הלקח, צריך גם לאותת לנבחרים שמי שלא עומד במילה שלו יוענש.

   הגב
   • נתאי הגיב:

     25 באוגוסט 2011 בשעה 22:05

     קודם כל עמיר הוא הפוליטיקאי הישראלי היחיד שאני זוכר שהודה בטעות והתפטר בגללה. אז אפשר לומר שהוא כבר הוענש. אם אתה מכיר פוליטיקאי שבמשך כל כך הרבה שנים של עשייה לא עושה טעויות, אז תגיד לי, אשמח לתמוך בו. כמו כן, מה שחשוב אצל עמיר זה שמעולם לא דבק בו רבב של שחיתות, וגם כשהיה שר בטחון עדיין עשה רבות בפן החברתי, כמו העלאת שכר המינימום.

     לגבי אילן גילאון הוא חבר במפלגת אופוזיציה קטנה, כך שהמון הישגים חקיקתיים לא יכולים להיות לו. אבל הוא העביר חוקים הקשורים לנוער ולנכים, וחבר פעיל בוועדות רבות. ומה שהכי חשוב הלב שלו במקום הנכון. שהלוואי שהייתי יכול לומר זאת על חברי כנסת רבים אחרים.

     הגב
     • שמוליק הגיב:

       25 באוגוסט 2011 בשעה 23:22

       גם ליחימוביץ אין יותר מדי חקיקה, אבל להיות פרלמנטר טוב (בטח באופוזיציה) זה לא רק חקיקה. גם יחימוביץ חברה במפלגה קטנה, בוודאי שהסיעה שלה בתוך המפלגה (הסיעה של אנשים עם קצת מודעות לנושאים סוציאל-דמוקרטיים) היא זערורית. בתחילת הקדנציה של הממשלה היה נראה שקדימה ולבני הם אופוזיציה ראויה, שהם מקימים משהו שדומה לממשלת צללים ומגיבים לעניין על השטויות של ביבי. אבל הם התעייפו. יחימוביץ לא התעייפה. היא רצה למרחקים ארוכים, היא מכירה את השטיקים שעוברים בתקשורת והיא יודעת לפמפם את המסר שלה ביעילות.

       אני בכלל חושב שחלק גדול מהמחאה הזו זה בזכות הפימפומים של יחימוביץ. אם שש שנים אתה אומר שמוכרים את המדינה לטייקונים על גבו של מעמד הביניים, אז בסופו של דבר המסר מחלחל ואנשים מבינים שזה עניין של מדיניות ולא גזירה משמיים. אני רושם חלק גדול מהנכונות לצאת ולדרוש לזכותה של יחימוביץ.

       עם עמיר פרץ נפגשתי (לא אישית) איפשהו בשנות השמונים המאוחרות, כשהשתתפתי עם התנועה בסדנא בשדרות. פרץ ×”×™×” אז סופרסטאר שנודע במהפכה שהוא עשה בחינוך בשדרות. הגל של המוזיקאים שיצא משם, והעובדה ששדרות היא ×”×›×™ פחות דפוקה מהישובים בסדר גודל שלה באיזור (נתיבות, אופקים, קריית גת, קריית מלאכי) לדעתי ×–×” לגמרי בזכות מה שהוא הוביל שם. אני מסיר בפניו את הכובע על מה שהוא השיג ועל הדברים שהוא לוחם בשבילם, אבל עם כל הכבוד – גם בי לא דבק רבב שחיתות. ×–×” לא אומר שאני מתאים. יפה שהוא התפטר בגלל הטעות שלו, באמת ובלי ציניות. אם ×”×™×” נצמד לכסא אז גם את המילים החמות שאני אומר עליו לא הייתי אומר. אני לא סבור שהוא צריך לעוף מהפוליטיקה, שיהיה מספר שתיים ויחזק את יחימוביץ בתור המובילה.

       בשנים האחרונות אני שומע בעיקר על יחימוביץ ובולדוזר ההסברה שלה, מה שבאמת הוביל לשינוי תודעתי מסויים בציבור. איפה היה פרץ? אני באמת מאמין שהוא נציג אותנטי של המצוקה. משם הוא בא. ולמרות שגם מירי רגב באה משם, הוא כן והיא לא. אבל איפה הוא היה מאז שהוא לא שר הבטחון? יחימוביץ גם בקואליציה היתה אופוזיציה יותר מכל אופוזיציה. והוא? איזה עניינים הוא קידם בשבתו באופו-ליציה בשנים האחרונות?

       אם לא היתה אופציה ראויה מאוד, שגם לא עשתה את הטעות של פרץ (וגם ניסתה למנוע ממנו ללכת למשהב"ט, עד כמה שאני זוכר), הייתי תומך בפרץ. אבל יש את יחימוביץ. במה הוא עולה עליה?

       http://www.shmulik.co.il/blog/1751/

       הגב
       • נדב פרץ הגיב:

         1 בספטמבר 2011 בשעה 14:27

         שמוליק, יחימוביץ' לא הייתה 'אופוזיציה בתוך הקואליציה'. יחימוביץ' הייתה קואליציה, נקודה.
         היא הצביעה עם הקואליציה כמעט בכל נושא, והצביעה נגד משמעת קואליציונית רק פעמים ספורות. כדאי להזכיר שאם היא הייתה מצטרפת ל'חבורת הארבעה', היה אפשר להוציא את מפלגת העבודה מהקואליציה הרבה יותר מוקדם. אבל יחימוביץ' שמרה על נאמנות לממשלת ביבי-ישי-איווט.
         זו, אגב, הסיבה שהתפוקה החקיקתית שלה כל כך גבוהה – כדי לחוקק, אתה צריך סיוע של הנהלת הקואליציה. אם היא הייתה מצביעה ופועלת נגד הקואליציה – כמו שעמיר עשה – היו שוללים לה, למשל, את הזכות להציע חוקים או לנאום במליאה.
         היא העדיפה להיות חלק מהקואליציה, כדי לקדם את החוקים שלה? סבבה. אבל שלא תרד על הרצוג, שעשה אותו דבר, ושלא תתהדר בהיותה באופוזיציה. היא הייתה חברה בקואליציה לכל דבר ועניין עד שברק בעט אותה החוצה.

         הגב