לתחתית עוד לא הגענו
נדב
איתן כבל כתב לעבודה שחורה (בין השאר) על כך שהוא בכלל לא התכוון להצעת החוק לשלילת האזרחות מה'משתמטים', כפי שצוטטה ב'דה מארקר'. לטענת כבל, הוא הציע הצעת חוק לשירות לאומי חובה, והכתב עיוות את דבריו ובדה מליבו הצעת חוק אחרת לחלוטין. מערכת 'הארץ' מכחישה בתוקף.
הרגשת הבטן שלי (שאינה מבוססת על עובדות) היא שמערכת הארץ צודקת כאן. אולי הייתה כאן הגזמה של הכתב, אבל הצעת חוק קיצונית עלתה, כנראה בשיחה הזו. בעקבות הצעת החוק עלה גל עז של מחאות, וכבל הבין שעשה טעות - והתקפל.
אם אכן זה התסריט, זוהי תעודת כבוד לחברה הישראלית - תעודת כבוד מהסוג שהיא לא מקבלת לעיתים תכופות. אם מחאה ציבורית מצליחה להוריד הצעות חוק אנטי-דמוקרטיות שכאלה מעל סדר היום, ובכזאת קלות - כנראה שמשהו מחוט השדרה הדמוקרטי שלנו עדיין קיים.
תגיות:איתן-כבל, משתמטיםפוסטים קשורים
נדב ב16/01/2008 21:00 תחת כללי
מריץ FireStats
מאוד מעניין גם לחקור מדוע כאשר דברים ברוח דומה מאוד צוטטו בעיתון אחר לפני מספר חודשים אך יוחסו לאדם אחר, בעל מעמד אחר, לא היתה התקוממות בתקשורת (מאמר מערכת בהארץ) ולא היו מכתבים מצידנו:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/632/956.html
התגובה לא נקלטה. סליחה אם יש כפילות
מעניין למה אנחנו (וגם התקשורת) לא מחינו כאשר הדברים צוטטו מפיו של איש אחר
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/632/956.html
ולגבי תעודת כבוד - אני חושב שזה גם מדגיש את היתרון של התפקדות למפלגה ואת גבולות הדרך הזו.
על ישראל חסון ועל אריאל אטיאס אין לנו יכולת להשפיע באותה מידה.
לגבי ברק - קודם כל, לא שמעתי על התוכנית הזו שלו. ושנית - היא אמנם גרועה, אבל גרועה הרבה פחות מזו של כבל. שלילת זכות ההצבעה היא פגיעה בזכויות אדם בצורה הבסיסית ביותר.
אני עוד לא בטוח אם זה היה בלון ניסוי מכוון, או שסתם יש לכבל פה גדול מדי, אבל זה כלל לא משנה. מה שמשנה כאן הוא שישנה, ככל הנראה, התערבות צה"לית, גם אם בעקיפין, בהליכי החקיקה במדינת ישראל. אז היום זהו כבל מ"העבודה", מחר זה יהיה פלוני מ"קדימה" או אלמוני מהמפד"ל. כאזרח במדינה הזו, זה מאוד מעציב אותי, ולמרות שאני מחויב לצה"ל באי-אילו חוזים, אני מוכן לעשות הרבה מאוד בשביל לשמור על הפרדה ראויה בינו לבין השלטון.
מה למדתי מזה? בעיקר לשים לב לכל מיני הצעות חוק מהסוג שעסקנו בו, להפעיל את צופרי האזעקה במידת הצורך. כל עוד יהיה מי שיפעיל את הצופרים – יש סיכוי שנבחרי העם שלנו יעדיפו לרדת מזה, מחשש לכותרות שליליות…
מגניב. גם אם זה לא באמת הלחץ הציבורי, עצם המחשבה שזה עשוי להיות המקרה נותנת סיפוק