עיתון הארץ מסביר מהי קטגוריה שקופה*

נדב

f.0.2508.30.1.9

קוראים יקרים, אנא עזרו לנו להבין: מהם המין, הלאום וההשקפה הדתית הנכונים והטבעיים עבור שופט, לפי עיתון הארץ?

* למי שלא בקיא בז'רגון – קבלו לינק

15 Responses to “עיתון הארץ מסביר מהי קטגוריה שקופה*”

  1. נתאי הגיב:

    אני מתלבט בין שומרונים לקופטים – מצרים.
    .-= blog האחרון של נתאי ..‫כמה בלגן יכולה מתנדבת לעשות במשק?‬ =-.

  2. יואב הגיב:

    לא יודע, אבל מה הם יעשו ביום שיבחרו ערביה דתית מהמגזר הפרטי?

  3. מרק ק. הגיב:

    לא נעים להודות אבל לקח לי קצת זמן לפענח. לפעמים באמת צריך לחפש את מה שחסר….

  4. מרק ק. הגיב:

    ואולי צריך גם לציין את ההתעלמות הכללית מהרקע המשפטי שלהם כאילו שזה הנושא הכי פחות חשוב כשמדברים על השופטים בעליון.

    ואם כבר למה יש גיל ואין מספר ילדים/נכדים?

    • נדב הגיב:

      יש גיל כי הוא רלוונטי לעניין הסניוריטי (שנדון בכתבה), בניגוד לשאלת הילדים.

      • מרק ק. הגיב:

        אני לחלוטין לא בטוח שאני צודק, אבל האם ענין הסניוריטי לא אמור להיות קשור לותק ולא לגיל?

        • הגיל לא רלוונטי לשיטת הסניוריטי, הוא רלוונטי למה שמכונה "אופק הכהונה". מאחר והחוק קובע ששופט פורש לגמלאות בהגיעו לגיל 70, ידיעת גילו של השופט בעת מינויו אומרת לך כמה זמן הוא יכהן בעליון (אם לא תהיינה הפתעות כגון פטירה, מצב בריאותי לקוי או סתם שופט שנמאס לו ומחליט ללכת הביתה). כמובן, שאם שיטת הסניוריטי היתה נשארת, היית יכול לעשות חישובים ולדעת, על פי אופק הכהונה של המועמדים השונים, מי צפוי להיות הותיק ביותר בכל נקודת זמן ולהתמנות לנשיא.
          שמעתי בעבר סיפור על אהרן ברק, לפיו כאשר נודע על מינויו לעליון בגיל המופלג של 42, הוא רואיין (נדמה לי שעל ידי דן מרגלית) ששאל אותו "אתה יודע, אתה תהיה הנשיא די הרבה זמן", וקיבל את התשובה "כן, אני יודע". אני לא יכול לערוב לאמיתות הסיפור, אם כי אני יכול לומר ששמעתי אותו מחבר שנוטה להיות אמין במקרים כאלה.
          .-= blog האחרון של רועי שהגיע אחר-כך ..תודה לאל על הרפואה האסתטית =-.

  5. מלצר חובש כיפה. הוא אמנם גדל כחילוני, אך כשנישא לאשתו הדתיה החל לשמור מצוות. מאיפה אני יודע את זה? מכתבה של "הארץ" שפורסמה לאחר שהוא מונה לעליון. תחי העקביות.

    יצחק עמית אמנם בא ממשפחה דתית, אך הוריד את הכיפה. לא מצאתי התייחסות אליו כאל "דתי", אלא כאל "מי שגדל בחינוך התורני" או "בא מרקע מסורתי". אני חושב שמכיוון שזה בון-טון להראות שבייניש מאבדת מכוחה, נוטים לשים על כך דגש, תוך הבלעת העובדה שהכיפה כבר לא שם.
    .-= blog האחרון של רועי שהגיע אחר-כך ..תודה לאל על הרפואה האסתטית =-.

    • נדב הגיב:

      בהקשר הזה, מעניין לציין שהתגובה האינסטינקטיבית לדיאגרמה הזו היא 'תראו, יש יותר דתיים מחילוניים בבית המשפט העליון', כשבפועל, יש 4 דתיים לעומת 10 חילוניים (ואחד שמכיוון שאינו יהודי, מידת הדתיות שלו כנראה לא רלוונטית)

  6. […] פרץ קורא ב”הארץ” גם את מה שלא נכתב. […]

  7. "היתר" זה אכן מקסים.
    אבל חוץ מזה בכלל החלוקה "נשים", "דתיים" "ערבים" "מהמגזר הפרטי" כאילו שהקטגוריה האחרונה היא גם איזו קבוצה אתנית/עדתית/דתית? מוזר…
    אז דתיים היא הקבוצה היחידה שיש לה ייצוג יותר מחלקה באוכלוסיה. אה, כן, וגם הקבוצה השקופה הזו שנקראת "היתר"- אם כי בעצם לפי הטבלה רק 3 שייכים אליה!
    .-= blog האחרון של אייל גרוס ..÷øåò ìá àê ðåùí: àçøé äøöç, àçøé äòöøú =-.

  8. קצת בעייתי לנסות לבצע פילוחים סטטיסטים על קבוצה של 15 איש בסה"כ, לא? כדי להגיע למצב של ייצוג שווה לכולם בקבוצה כה מצומצמת, צריך להתחיל לשחק בקומבינציות לא הגיוניות.
    מה שכן, מאד נעים לי לראות איך מפריע לכולם ייצוג היתר של השופטים הדתיים, אחרי שנים של הקצאת משבצת "השופט הדתי" לשופט יחיד.
    (אני לא דתי, ואפילו לא קרוב לזה. סתם נהנה לראות את הצביעות מרימה את ראשה)
    .-= blog האחרון של מיכאל ז. ..‫ברטון וספיק: תעלומת ירי (?) בת 150‬ =-.

  9. כשמדובר בבית המשפט העליון אפשר לעשות פילוח סטטיסטי כדי לראות אם יש ייצוג או שמא הוא הומוגני. נכון שלא צריך לצפות לייצוג מדויק מול האוכלוסיה, אבל אפשר להצביע על דברים בולטים כמו למשל אם אין נשים או יש רק אחת (למשל עד לאחרונה היתה תקופה מסוימת רק אישה אחת בבית המשפט העליון האמריקאי, בשיא היו שתיים), אין מזרחים או יש רק אחד (נדמה לי המצב אצלנו) וכו'.

    לגבי הדתיים אני לא חושב שזה "מפריע", ואין אזכור העובדה מעיד על כך. זה כן מעניין בפרט לאור הויכוח על בית המשפט העליון ופניו. זה במיוחד מעניין כי היו עד לאחרונה שני שופטים, שזה לפי הניתוח של הארץ דומה לאחוז שלהם באוכלוסיה, קטן רק במעט. וזה מעניין כי הרי שמענו שבית המשפט הוא סניף של מרצ, לא מייצג דתיים וכו'. לכן מעניין לדבר על אחוז הייצוג הדתי, האם זה נכון, ולהראות שזה לא בדיוק נכון היה ובוודאי לא נכון עכשיו.
    .-= blog האחרון של אייל גרוס ..÷øåò ìá àê ðåùí: àçøé äøöç, àçøé äòöøú =-.

  10. […] עיתון הארץ מסביר מהי קטגוריה שקופה* […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

971765 דפים נצפים, 65 היום
319300 ביקורים, 48 היום
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏