עשה הרבה, אבל לא מגיע לו
נדב
לא הרבה פעמים אני לא מסכים עם פוסטים של נתאי עד כדי כך שאכתוב על כך פוסט – ובטח לא אי הסכמה כפולה, בשתי הנקודות המרכזיות של הפוסט.
נתאי טען שלאובמה מגיע פרס נובל, למרות שהוא עוד לא עשה הרבה כנשיא. אני לא מסכים עם שני חלקי הטענה: אני חושב שלאובמה לא מגיע נובל, ומצד שני – שיחסית לנשיא שמכהן תשעה וחצי חודשים, הוא עשה המון. הוא לא השלים עדיין מהלכים משמעותיים, אבל אלו שהוא התחיל – שינו וימשיכו לשנות את פני ארה"ב והעולם.
נתחיל מזה שלאובמה לא מגיע נובל – לא כי אני לא מעריך את מה שהוא עשה, אלא כי זה זמן מאוד מוזר לתת לו נובל. לתת לו נובל עכשיו על מסע הבחירות שלו – זה לגמד את כל מה שהוא יעשה אחר כך, כי אין פרס גדול יותר שאפשר לקבל. מסע הבחירות שלו היה מרשים, מעורר תקווה ומעודד – אבל זה היה רק הפריוויו לקראת הנשיאות. לא נותנים אוסקר על הטריילרים, גם אם הם נורא חדשניים ויפים.
מה גם שלא ברורה הדחיפות – יש פרס נובל גם בשנה הבאה וגם בזו שאחריה (בעוד שלוש שנים לא, כי לא יהיה ראוי לתת לו נובל באמצע מסע בחירות). אפשר לחכות קצת, ולראות לאן נושבת הרוח.
אבל – וזה הקטע החשוב יותר הוא המופרכות של הטענה הנפוצה-כל-כך, בעיקר בקרב טוקבקיסטים ישראלים באתרי חדשות אבל גם בהרבה מקומות אחרים, היא שאובמה כולו רוח וצלצולים. עשה אחלה קמפיין, ועכשיו לא מצליח לבצע כלום. בואו נראה מה אובמה – שנמצא רק תשעה וחצי חודשים בתפקיד, בואו נזכור – הצליח לעשות:
- להתמודד בצורה מרשימה עם המשבר הכלכלי, ביחס ליעדים שהוא הציב לעצמו [1]
- להתניע ולקדם לא רע, עד עכשיו, את אחד המהלכים הכי שנויים במחלוקת בארצות הברית, אלו שנראים לכל אדם סביר (קרי, לא אמריקאי) כמו משהו מובן מאליו – את ביטוח הבריאות
- להביא לקידום משמעותי בפירוק מנשק גרעיני, ועל הדרך גם ליחסים דיפלומטיים סבירים בין ארה"ב לבין שאר העולם (ועל זה, בעצם, הוא מקבל את הפרס)
- להתחיל להוציא את הצבא האמריקאי מעירק
- לגרום לפלסטינים ו(בעיקר) לישראלים להבין שעכשיו לא מספיק להצהיר הצהרות ולהיפגש לארוחת ערב, צריך גם להתחיל אשכרה לעשות דברים.
אני תוהה מה הוא היה צריך להספיק, בתשעה וחצי חודשים, כדי שיגידו שהוא 'עשה משהו'. שלום עולמי?
- – לטעמי, הוא היה צריך לפעול בכיוונים אחרים ולהתערב בצורה הרבה יותר עמוקה. אבל בהתחשב בעובדה שהוא הציב לעצמו יעדים שלקוחים מהז'רגון הכלכלי הסטנדרטי – צמיחה, אבטלה, וכו' – הוא עמד בהם לא רע ↩
פוסטים קשורים
נדב ב10/10/2009 0:53 תחת בעולם
מריץ FireStats
יש! מלחמת אחים!
נדמה לי שוועדת הפרס חשה מחויבת לחזק את ידיו של אובמה בדברים החשובים שהוא עושה, גם אם כמו שאתה אומר העיתוי צולע ותמוה משהו. אני דווקא מרגיש פה דחיפות מסויימת, דווקא כי יש לו עוד המון עבודה, וזמן יחסית לא ארוך לבצע אותה.
יש פה גם פרגמטיזם של וועדת הפרס: בוא לא נשכח שהוא מתמודד נגד כוחות אדירים. כיבוש, הרס מדינות, ובנייתן מחדש כיום היא בערך התעשייה האמריקאית המתפקדת היחידה. לכן כל דחיפה בעליה הזו יכולה לעזור – בשנה הבאה מי יודע מה יהיה.
כמו שגל כהנא צייץ, זה לא מלגת נובל לשלום. פרס אמור להיות הכרה בהישגים.
אז עם כל הכבוד לרצון של הוועדה לסייע לו, זה נראה לי כמו טעות.
כהערת אגב, מוזר בעיני שאתה טוען שאתה חולק על ההערכה של נתאי שאובמה לא עשה הרבה. הטענה שלך ש"יחסית למי שמכהן 9 וחצי חודשים הוא עשה המון" לא סותרת את הטענה שהוא לא עשה הרבה.
באשר לרשימת ה"הישגים" של אובמה:
1. בהתחשב בזה שהאבטלה והעוני בארה"ב מגיעים לשיאים מרשימים, לא ברור לי מדוע המדיניות של אובמה נחשבת בעיניך הצלחה. מן הסתם, כמו תמיד, היה יכול להיות יותר גרוע.
2. מאחר שמטרתו העיקרית של אובמה היא לרצות את בעלי העוצמה, אובמה מקדם תוכנית ביטוח רפואי חלשה ולא פופולרית במקום לקדם תוכנית חזקה ופופולרית. התכנית שלו היא בעצם מתנה לחברות הביטוח הרפואי. באותה מידה יכולת לקלס את בוש על כך שתחתיו הורחבה תוכנית ה-medicare לכיסוי תרופות (הרחבה שהיא בעצם מתנה לחברות התרופות).
3. ו-5. הם בהחלט בשלב הדיבורים – ולא ברור בכלל אם יצא משהו מוצלח מהם. בחזית הישראלית-פלסטינית, די ברור (לי) שלא יצא כלום. בחזית הגרעינית, מעשית, הוא מתעסק בפנטזיות על מה שאירן עלולה לעשות במקום להתעסק במדינות הפראיות (הודו, פקיסטן וישראל) ובפירוק של 5 המעצמות.
4. תוך כדי שהוא מוציא באיטיות כוחות מעירק (מגמה שהתחילה כבר בסוף תקופת בוש), אובמה מכניס כוחות לאפגניסטן. סך החיילים בשתי המלחמות האלה זהה למספר בסוף תקופת בוש: http://ftp.fas.org/sgp/crs/natsec/R40682.pdf (טבלה מס' 1).
אני חייב להודות שציפיתי לתגובה מסוג זה (וגם לא הופתעתי כשהיא באה ממך
). בהשוואה למה שאני חושב שצריך לעשות בארה"ב – אין ספק שהמדיניות של אובמה היא 'חלבית' ופשרנית מאוד. אבל כשאני מודד את המדיניות של אובמה מול מדיניות פוטנציאלית של נשיאים אמריקאיים אחרים, מהקבי ועד (הילרי) קלינטון, וכשאני מודד אותה מול מערך הכוחות באמריקה – ברור לי שהוא עושה הכי הרבה שאפשר.
1. הייתי שמח אם הוא היה משתמש בהלאמות שאירעו – בטעות – תוך כדי תוכנית החילוץ כדי לבנות מחדש את המשק האמריקאי. ברור לי שזה לא יקרה, ואני מסתפק בהתערבות העמוקה-יחסית שלו במשק ובתקווה שהוא ימשיך בכיוון הזה בעתיד. וכן, הוא שינה את כיוון המשק האמריקאי, מצניחה חופשית לדשדוש.
2. אני צריך הסבר לסעיף הזה. איזו תוכנית בריאות הוא היה יכול להעביר, שהייתה נותנת מענה מקיף יותר לבעיות של האמריקאים – וזוכה ליותר תמיכה, בציבור ובקונגרס?
3. ביטול פריסת סוללות הטילים בצ'כיה ובפולין וחתימת הסכמים מול רוסיה הם הרבה, ולא קשורים לאיראן.
4. אובמה בדרך לסיום הנוכחות האמריקאית בעירק. כאן אני דווקא חושב שהוא עשה משהו נכון – הודעה שהכוחות יוצאים תוך שנה, לא משנה מה, הייתה גורמת לקטסטרופה (זה, אגב, מה שהבריטים עשו לנו – ואת התוצאות אנחנו אוכלים עד עכשיו)
5. כאן הוא עוד באמת לא ממש עשה כלום, אבל שינוי האווירה ניכר – ומשמעותי. סתם דוגמא קטנה – האם אתה חושב שדו"ח גולדסטון היה זוכה לאיזשהו יחס מלבד דיסקרדיטיזציה טוטלית מצד ממשל בוש?
טענותיך בנקודות מס' 3 ו-5 מסתכמות ב-"טוב יותר מבוש". אם "טוב יותר מבוש" הוא הרף שמעליו צריך נשיא אמריקאי לעבור כדי להחשב כנשיא מוצלח, אז אובמה הוא אכן מוצלח (בעיקר בתחום הדיבורים, אבל גם בתחום המעשים), כמו גם קלינטון, בוש האב וכל שאר הנשיאים מאז מלחמת העולם השנייה, מלבד, אולי, רייגן (שהוזכר על ידי אובמה, כזכור, כמודל לנשיא מצליח).
גם נקודה מס' 1 היא פחות או יותר, "המצב פחות גרוע ממה שיכול היה להיות", ואין ברירה אלא להסכים. כך שנמצאנו למדים שמתן מאות בליונים לעשירים ואבטלה ועוני גואים הם לא הגרוע ביותר שאפשר לדמיין.
לנקודה מס' 2, נדמה לי שמספיק להסתכל על סקר עדכני: http://www.nytimes.com/imagepages/2009/09/25/us/politics/25pollgrx.html
נקודה מס' 4 שלך היא לטעמי אחת מאותן הצהרות "רציניות" שאמורות להוכיח שיקול דעת אך הן למעשה חסרות כל ביסוס עובדתי. בכל מקרה, גם אם נניח שאתה צודק לגבי עירק, המשך המלחמה באפגניסטן, הזרמת עוד כוחות והצהרות על כוונות לכיבוש ממושך שם מייצגות מדיניות שאינה שונה באופן מהותי מהמדיניות התוקפנית של בוש בעירק.
בסיכום, נראה לי שכל הנקודות הללו מייצגות שיפור מועט בלבד בהשוואה לבוש (שהוא כאמור רף נוח מאד למעבר). אפשר ורצוי גם לזכור את העובדה שאובמה ממשיך את מדיניות הכליאה החוץ משפטית של בוש (גואנטנמו, לעת עתה, ובאגראם ושאר בתי הכלא הסודיים, ככל הנראה לנצח), תומך בסוכני ה-CIA שעסקו בעינויים, משמיע קולות הססניים מאד באשר לחקירה ותביעות של מקבלי ההחלטות בתוכנית העינויים של בוש, וממשיך לחסום בבתי המשפט את קורבנות העינויים.
blog האחרון של יורם גת ..Breakdown of U.S. household expenses
על פי ידיעה שהתפרסמה היום, אגב, כמות הכוחות האמריקאיים הכוללת שמוצבת בעירק ובאפגניסטאן היום לא רק שאינה פחותה מזו שהיתה בתחילת כהונתו של אובמה, אלא שהיא גבוהה מנקודת השיא תחת בוש שהושגה בסוף 2007 ותחילת 2008:
The Army has 17 brigades deployed worldwide, including 11 in Iraq and five in Afghanistan, according to Pentagon data. The Marine Corps has one expeditionary brigade in Afghanistan. As of early this month, 65,000 U.S. troops were in Afghanistan and about 124,000 were in Iraq. At the height of the increase in Iraq, in late 2007 and early 2008, about 160,000 U.S. troops were in Iraq and 26,000 were in Afghanistan.
בקרוב צפויים להישלח 3000 חיילים נוספים, והדיון על העלאת המספר עוד יותר כבר בעיצומו. גם העובדה שאובמה הודיע שהוא שולח 21 אלף חיילים אך למעשה שלח 34 אלף ראוייה לתשומת לבו של מי ששם מבטחו ביושרו אובמה.
blog האחרון של יורם גת ..Breakdown of U.S. household expenses
מה שנתאי אמר.
אני חושב ששתי הנקודות הראשונות שתיארת לוקליות מכדי שיגיע לו פרס נובל לשלום בעקבותן.
אינני מסכים כלל עם נקודת הנשק הגרעיני – אין שום חשיבות למיקום טילים אמריקאיים בפולין או לאי מיקומם. רוסיה לעולם לא תתקוף את ארצות הברית בנשק גרעיני, וארצות הברית לעולם לא תתקוף את רוסיה בנשק גרעיני. לגבי כל מדינה אחרת שיש לה או אין לה נשק גרעיני, אני ממש לא רואה איפה הוא פעל למען הפירוק הזה יותר ממוחמד אל-בראדעי שקיבל פרס נובל ב-2005.
לגבי הוצאת הצבא האמריקאי מעיראק – אם זה יקרה במהרה, אני מקווה שאובמה יהיה מספיק הגון לנהוג כפי שנהג הנרי קיסנג'ר.
ולבסוף הסכסוך המטופש הזה בין ישראל לפלסטינים – עם כל העצב שבדבר, עושה רושם שאם תפקודו למציאת פתרון בסכסוך הזה עד כה זכאי להערכה יוצאת דופן, אזי שאובמה קיבל את פרס הנובל לשלום בעיקר בשל כך שהוא לא גורג' בוש (הבן).
קודם כל, נראה שלא ממש קראת את הפוסט. אני גם חושב שלא מגיע לו פרס.
לגבי המיתון: המיתון בארה"ב הוא ממש לא מקומי. הוא משפיע על כל כלכלת העולם.
ביטוח בריאות: ישפיע על יותר אנשים מאשר מה שמוחמד יונס עשה, למשל.
נשק גרעיני: אני לא מסכים. סוללות הטילים האלה היו אבן נגף גדולה מאוד ביחסי ארה"ב-רוסיה, ולכן בכל הדיפלומטיה העולמית.
הוצאה מעיראק: לא הבנתי.
אני מסכים עם הפוסט, לא הגיוני לתת פרס למישהו שעדין לא עשה משהו ממשי, הוא מדבר המון דברים לעניין אבל זה עדין לא אומר שהדברים בוצעו, יכלו בהחלט לחכות לשנה הבאה. אני מאמין שגם אובמה היה מעריך את זה יותר.
blog האחרון של חיים ..דעות ותובנות בנושא רשתות חברתיות.
[...] הציטוט היומי: "חשבתי פשוט שפרס מקבלים על משהו שעושים. אחרת זה מלגה. מלגת נובל לשלום." גל כהנא לא מתרשם מנימוקי הועדה (מקור). [...]
אובמה נואם מהמרשימים שראיתי, הוא ממש מהפנט וכנראה שגם מעורר הערצה. עם זאת הוא נשיא טרי, וככל שיהיה מושא להערצה עדיין לא יצר הסכמי שלום שעליהם ניתן לקבל פרס. בקיצור- היה עדיף לתת את זה למישהו שכבר עשה ולאזכר אותו כמועמד.
blog האחרון של yesh@http://www.xn--7dbdb2bnqvj.com/ ..ויטמינים מקבוצה B