הרהורים של אבא

היום, כשקיבלתי במייל את דף הקשר מהגן, חשבתי לעצמי שיהיה הרבה יותר נוח אם הגננת תפרסם את דפי הקשר בפורמט של בלוג. אתם חושבים ששקעתי עמוק מדי בבלוגוספירה?

אין תגיות לפוסט זה.

הפלסטינים מאיימים לעלות על גדרות עזה, בצעדה המונית ו'ספונטנית'. רון בן ישי סבור שמדובר בחיקוי של החיזבאללה, ומזכיר לנו שכך החלה קריסת צד"ל בדרום לבנון - בצעדה המונית לכיוון אחד ממוצביו. הוא מתאר את זה כצעד איום ונורא, ממש שימוש 'בבני אדם כאמצעי לחימה', ככותרת מאמרו.
במסגרת השירות לציבור ולחינוך עיתונאים בורים, אני מבקש לגלות לרון [...]

בנעורי, מנהל האוכלוסין בבאר שבע (כמו ברוב הארץ) היה מקום מזעזע. אולם ענק, מסריח, כסאות לא נוחים. תורים מהסוג שבו אתה מגיע בחמש בבוקר, מקבל מספר 684, הולך לענייניך, חוזר בשעה 12:00, מגלה שתורך עוד רחוק, חוזר בשעה 14:00, מגלה שכרגע נכנס מס' 685 ושתורך עבר - ושכדאי שתוותר עליו, אם אתה לא רוצה להתעמת [...]

שושי פולטין כותבת - מדם ליבה - על ההצלחה לכאורה של משרד החינוך במאבק בנשירת התלמידים.
מסתבר ששיעורי הנשירה בתיכונים ירדו, ומשרד החינוך מאוד מתגאה בעצמו. שושי פחות גאה - היא מצביעה על המשמעויות השליליות של המדיניות של מניעת הנשרה. היא מתארת מצב שבו התלמידים שנשירתם מהתיכון נמנעה, אינם הופכים לתלמידים למופת - הם נשארים בבית [...]

בשורה משמחת: באוניברסיטת הרווארד החליטו לפתוח את הגישה לכל המאמרים שמפורסמים על ידי חברי הסגל שם.
בשורה פחות משמחת: כלכליסט, עיתון הכלכלה היומי החדש עם השם המזעזע, החליט לא לפרסם את התכנים שלו ברשת.
טוב, למאמרים של הרווארד יש לי גישה ממילא. אז אני לא אקרא כלכליסט. כנראה שלא אכפת להם, ולי גם לא ממש אכפת.

תגיות:הרווארד, חופשי [...]

קוראי הקבועים יודעים שאני לא נוהג להעלות לכאן סרטונים מיוטיוב וחבריו. הפעם החלטתי לחרוג ממנהגי, כי התגלגלו לידי - במקביל ובלי קשר אחד לשני - שני סרטונים חמודים מצד אחד ומלמדים מצד שני.
הראשון, באדיבות המכללה הכלכלית-חברתית:

השני, מחווה לקטע מופלא של מונטי פייטון - 'מה האיגודים עשו בשבילנו אי פעם'. (דרך crooked timber)

מי שלא מכיר את [...]

ספריית אוניברסיטת בן גוריון. צילום: מיכאל יעקובסון

ככל שאני מתקדם יותר לכיוון הדוקטורט שלי, כך נראה יותר ויותר שלא אעשה אותו באוניברסיטת בן-גוריון. בכך אסיים, כנראה, תקופה של שבע שנים[1] כסטודנט באוניברסיטה החביבה הזו - שבע שנים ששינו אותי בהרבה מאוד דרכים.
את התקופה הזו התחלתי באוקטובר 2000[2] כסטודנט דו חוגי במחלקות לפילוסופיה ולמדעי ההתנהגות. שבועות לפני [...]

*** בהמשך להזמנה של נדב לכתיבה על רגע מוזיקלי מכונן***
סבתא שלי משדרות, אמא של אבא, חולה מאד בסרטן. היא כנראה כבר גוססת, ובאה לקיבוץ לחופשת מחלה ממושכת. היא מדליקה את הרדיו האדום הישן בחדר שלה, ומוסיקה מזרחית חורקנית ועליזה בוקעת ממנו. אני ילד בן 8, מתחיל לרקוד ריקודי בטן לפי הקצב, בלי שידעתי מה [...]

אור ברקת הזמין (די מזמן), ואני נענה לאתגר - ומצטרף למשחק החדש שרץ בבלוגוספירה, ובו כולם מספרים על רגעים מוזיקליים מכוננים ומזמינים כמה בלוגרים אחרים.
החודשים האחרונים של שנות ה-80, החודשים הראשונים של שנות ה-90, שלהי הלינה המשותפת. אנחנו עוברים מהכיתה לנעורים, ומקבלים חדר אחד לכל ארבעה חבר'ה. אם עד עכשיו הבחירה המוזיקלית הייתה בין רשת [...]

ביום ג' הקרוב, ה-21/2/08, ארצה במסגרת הכנס השנתי של האגודה הסוציולוגית הישראלית. נושא ההרצאה הוא 'הגבריות הישראלית החדשה, הגבר הישראלי הישן', והיא תעסוק בהתפתחות של האופן שבו המחוקקים מתייחסים לגברים כשהדיונים עוסקים בטיפול בילדים ובמשק הבית - וספציפית בדיונים בתוך חוק עבודת נשים, וזאת במבט היסטורי של 1952-2005. התיזה המרכזית שלי היא שלמרות שהצורה בה [...]