??????? ?? ???

בעקבות הסערה האחרונה שעורר אותו היפסטר-שאין-להזכיר את שמו, או יותר נכון שאין לי עניין להזכיר את שמו, שרקד מעל לוויתו של סמי עופר, והטור המצויין הזה של דרור פוייר בגלובס, הנה שני הסנטים שלי על נושא הפירגון לעשירים:

למעשה אלו לא הסנטים שלי, אלא של ג'ורג' אורוול, בסיום של ספרו 1984:

The face of Big Brother loomed large over the announcement and Winston felt his eyes fill with tears of joy and reconciliation. The last lesson had been learnt. “He loved Big Brother.”

לא מספיק לעשירים שנציית להם, את זה יש להם ממילא, הם רוצים שנאהב אותם, ואת זה, רבותי אנחנו לא חייבים לתת להם, לצערם, וזהו מקור כל הטענות שלהם על הפרגון.