האם השתנה משהו בסדר היום? ולמה שלי מבלבלת את המוח?

נתאי

עד היום הנושאים החשובים בסדר יום זה היו בראש ובראשונה הסכסוך הישראלי פלסטיני, על כל השלכותיו הצבאיות, אזרחיות, תרבותיות, היסטוריות וכדומה. איראן, ופוליטיקה ארצית. מדי פעם חודרים לסדר היום הזה מעשי פשע מזעזעים, קטסטרופות כמו אסון הכרמל, חדשות כלכלה מרעישות, תמיד מהזווית הנאו ליברלית, מהפריזמה השטרסלרית שלהן, משברים במערכות ציבוריות כמו הבריאות והרווחה וכדומה. אבל אלו תמיד אורחים לא רצויים בחדשות, שמקומם על תנאי. מעין ממלאי מקום עד לפריצה של הכתב הצבאי שמודיע על פעולה בעזה או כתבנו בירושלים שמודיע על פיצוץ שנשמע לפני שניות ספורות במרכז העיר.
ואם רוצים מחאה אזרחית, אז גם במסגרת הזו יש לה מקום: תמיכה בחיילי השייטת אחרי המשט, או הנושא הקבוע למחאה עממית – שחרורו של גלעד שליט. מצב זה כמובן נוח ביותר לבעלי ההון, שכל הנושאים הללו מהווים עבורם הסחת דעת נוחה מאד משוד הקופה הציבורית והאזרחים.
כך הם יכולים להעלות מחירים כשעולים מחירי חומרי הגלם, לשכוח להוריד אותם אחר כך, להעלות מחירים סתם, בתיאום מחשיד ביניהם, ולא לחשוש כלל מהממונה על ההגבלים העיסקיים, שכמו כל הרגולטורים בישראל עסוק בעיקר בריפוד הכסא הנוח שלו אצל אחד מבעלי ההון, במשרה שתתפר במיוחד בשבילו כמה ימים לאחר שיפרוש מתפקידו. זה דיל שכולם מרוויחים ממנו, חוץ מהאזרחים הפשוטים, שלאף אחד לא איכפת מהם ממילא, ובצדק גמור, כיוון שהם במילא מצביעים בהמוניהם לביבי וליברמן, משרתיהם הנאמנים של בעלי ההון, בגלל עמדותיהם המדיניות בטחוניות (נניח).
ואז הגיעה מחאת הקוטג', והתחיל להסתמן צל של קצה של שביב של שמץ של תקווה. נושא שהוא במוצהר ממש לא "חשוב" לפי הקריטריונים המקובלים, מחירי הקוטג', חושף שורה של מאפיינים בכלכלה הישראלית: שוק ריכוזי, קרטליסטי, בו המתחרים מתאמים ביניהם מחירים בסיוע הממשלה והרגולטור. רשתות השיווק מרוויחות בגלל מתח הרווחים הגבוה, הפיקוח על המחירים הוסר, והקשר בין המחירים להכנסה החציונית (לא הממוצעת, החציונית) הולך ומתפוגג.
חרדי צעיר מבני ברק בשם איציק אלרוב הצליח לעשות מה שהשמאל מנסה ללא הצלחה מאז גוויעת מחאת הפנתרים השחורים: לגבש את הכעס שהאזרח חש על יוקר המחייה ולהפוך אותו לתנועת המונים.
בעלי ההון נתפסו עם המכנסיים למטה: מוזי וורטהיים, שרכש את מחלבות טרה בציפייה לעוד שנים רבות של קרטל מכניס, מרגיש שהוא קם בבוקר מרוח בקוטג', כדבריו. מסכן, הממזרים שינו את הכללים.
שלי יחימוביץ', בתור תמוה במיוחד, שולפת את התרוץ הקבוע של בעלי ההון, בכל פעם שמאיימים על הכיס שלהם: "פגיעה באלפי עובדים". הפתרון שהיא מציעה תמוה וביזארי: עידוד של יצוא מוצרי החלב, שאמור איכשהו להוזיל אותם. היא מתעלמת מכך שמוצרי החלב הישראליים זולים בהרבה בחו"ל מאשר בארץ כבר היום, והמחיר הוא כנראה לא מה שעוצר את הצרפתים להסתער על הקוטג' ולנגב אותו עם הבגט בביסטרו בשאנז אליזה. קופסת קוטג' ישראלי בלונדון עולה פחות מארבעה שקלים. וגם עליה היצרן מרוויח משהו.
גם חברי הכנסת עם האף החד ביותר לטרנדים, כמו רונית תירוש, שהניחה קופסת קוטג' על שולחנו של ראש הממשלה בכנסת, וזכתה בכך בדקת התקשורת שחיפשה, כבר הריחו שיש פה סיפור גדול.
מעוצמת הפאניקה אני למד כי יש פה סיכוי מסוים לשינוי בסדר היום. אך עוד מוקדם לומר לאן תגיע מחאת הקוטג'. האם היא תוביל לשינוי רדיקלי בחברה הישראלית או תיגמר בעוד מבצע של אחד פלוס אחד אצל רמי לוי. מה יקרה אם מחר חו"ח יתרחש פיגוע או מלחמה קטנה? האם זה לא יחנוק את המחאה באיבה?
מה יקרה אם יתברר שהציבור אדיש, ואין למחאה שום אפקט על מקררי החלב בסופר?

קוטג' עבודת פוטושופ שלי

11 תגובות »

נתאי ב17/06/2011 22:53 תחת כללי

11 Responses to “האם השתנה משהו בסדר היום? ולמה שלי מבלבלת את המוח?”

  1. שמוליק הגיב:

    כנראה שזה עניין של איזונים. אם מחיר הקוטג' היה 12 שקל ולא 8, אז אולי יותר אנשים היו נמנעים מקניית קוטג'.

    בסופו של דבר מדובר במחיר שמאוזן לפי ההיצע והביקוש. ולא מדובר על מוצר כמו מים, שהביקוש אליו יציב בלי תלות במחיר (וגם הוא נמכר במחיר מופקע כשהוא מבוקבק, והציבור הטיפש משלם על מי ברז מבוקבקים) וזו כנראה הסיבה שהקוטג' נמכר בזול בחול – יש שם פחות ביקוש למוצר הזה.

    אני חושב (יכול להיות שאני טועה) שכשמדברים על יצוא חלב, מדברים על יצוא מוצקי חלב מיובש ולא על עוד מכולה עם קוטג'. באופן הזה אפשר יהיה להבטיח שוק לעודפי החלב ולא יהיה חשש שלכשיוגדלו המכסות הם יתקלו בביקושים נמוכים בשוק המקומי. אם אני מבין נכון, עכשיו יש מחסור מלאכותי בחלב. החלב מחולק ליצרנים הגדולים ולא באמת עונה על היכולת שלהם לייצר/למכור.

    • נתאי הגיב:

      אין לך ממש ברירה. אם כל חברות הקוטג' מתאמות שמחירו יהיה כפול מהמחיר הריאלי, אז זה מה שהקוטג' עולה. וכל מי שרגיל לאכול קוטג' צריך לשלם. מה היית עושה עם מחר היו מעלים את מחיר המים ל100 שח לקוב? מפסיק לשתות? מפסיק להתקלח?

  2. עדן הגיב:

    סליחה, אבל זה לא הפתרון העיקרי ששלי יחימוביץ' מציעה. אני מצטט:
    אין מנוס מהפחתה ניכרת של המיסים העקיפים, המזיקים והלא שוויוניים כמו המס על הדלקים. ומאיפה יגיעו הכנסות למדינה אם יורדו המיסים העקיפים? גם זה די פשוט. מקפיאים את הרפורמה במס המיטיבה ממילא רק עם מי שיש לו, ומאזנים את עניין ההכנסות.

    אח"כ היא מתייחסת לעידוד היצוא אבל לא כפתרון המשמעותי לעליית המחירים, אלא כהופכי לרצון שר האוצר בייבוא חלב וכדרך לעידוד תעשיית החלב. תוצאה עתידית של המהלך, אם יצליח, עשויה להיות גם הפחתה במחירים.

    • נתאי הגיב:

      אין קשר בין היצוא להורדת המחירים. עם היצרן יכול להרוויח ארבעה שקלים על כל גביע קוטג' שהוא מוכר בארץ, ועוד שניים על כל אחד שהוא מוכר בחו"ל, הוא יעשה את זה, ולא יוריד את המחירים בארץ רק בגלל שיש לו כעת גם רווחים מסויימים בחו"ל. זה ממש חוסר הבנה בסיסי של השוק.
      לגבי המיסים – יש פה תנועת מלקחיים – ישראל גם יקרה יחסית לשאר מדינות העולם, והישראלי מרוויח פחות מאזרחי המדינות המערביות המפותחות. לכן צריך להוריד את המחירים, ובמקביל להעלות את ההכנסה. בינתיים קורה ההיפך.

  3. שיר-דמע הגיב:

    שתי הערות, מצטערת על ההיטפלות לפרטים קטנוניים יחסית:

    א. לגבי מחיר הקוטג' בלונדון, מעניין שבדיוק לפני פרוץ מחאת הקוטג' דיווחה שליחתנו בלונדון, הבלוגרית "עדי בעולם", שקוטג' בלונדון עולה 2.5 פאונד, כלומר 15 ש"ח, ולא 4 ש"ח. מעניין מי צודק, היא או חדשות ערוץ 2. הנה הפוסט שלה בנושא: http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=89923&blogcode=12552853

    ב. לגבי רשות ההגבלים העסקיים: במקרה יצא לי ללמוד בסמסטר האחרון קורס בנושא אכיפה של עבירות כלכליות, במסגרתו ביקרתי עם תלמידי הקורס ברשות ההגבלים העסקיים ונפגשנו עם יועמ"ש הרשות (שהיה מועמד להיות הממונה על ההגבלים העסקיים, לא נבחר, ופרש בעקבות כך. הפגישה התקיימה לפני כן כמובן). אולי כל הפגישה איתו היתה הצגה אחת גדולה למען תלמידי הקורס, אבל אני בהחלט קיבלתי רושם של אדם שמחויב מאוד לתפקידו ולרעיון של תחרות חופשית ומלחמה בתיאומי מחירים, אלא שהכלים שבידו פשוט מוגבלים מדי. בראש ובראשונה, מדובר ברשות מצומצמת, שהתקציב שלה כל כך פצפון שזה פשוט מגוחך (אני לא זוכרת את המספרים, אני מקווה שיש לי אותם בבית ואוסיף אותם בהמשך, אבל אם אני זוכרת נכון מדובר במשהו כמו 10% מתקציב רשות השידור). כוח האדם שיש להם מאפשר להם לנהל במקביל בערך שני תיקי הגבלים עסקיים גדולים בו זמנית (יש לזכור שמדובר בהליך פלילי, על כל המשתמע מכך), כאשר כל תיק כזה נמשך מספר שנים. בתנאים כאלה, גם האדם הכי הכי מחויב, פשוט לא יכול להשתלט על כל מה שקורה בשוק הישראלי מבחינת ריכוזיות, תיאומי מחירים וכו'. ואני בהחלט לא התרשמתי מהמפגש עימו שמדובר באדם שכבר תופר לעצמו את התפקיד הבא אצל בעלי ההון. אולי אני סתם נאיבית. מקווה שלא, ושיש עדיין אנשים טובים שבאמת רוצים לעשות את העבודה שלהם בשירות המדינה.

    • נתאי הגיב:

      א. היום שמעתי את שלום שמחון ברשת ב' אומר שעלות היצור של גביע קוטג' היא 3.5 ש"ח. כך שהרווח של היצרנים הוא לפחות 50% (גם רשת השיווק לוקחת משהו)

      ב. אז אולי זו לא הרשות להגבלים, אלא מי שמתקצב אותה. אבל ברור לגמרי שאם המערכת הייתה מעוניינת לטפל בנושא, הוא היה מטופל.

      • שיר-דמע הגיב:

        – ביררתי את הנושא עם הבלוגרית בלונדון, והיא טוענת שקוטג' מקומי (כלומר, תוצרת אנגליה, שלא מתקרב לטעם הישראלי) אכן זול, אבל קוטג' ישראלי מיובא עולה 15 ש"ח. לפחות זה לא שהם מפקיעים מחירים רק לנו.

        א. אני לא מספיק מתמצאת בתמחיר כדי להבין למה שלום שחמון מתכוון כשהוא אומר שעלות ייצור של גביע קוטג' היא 3.5 ש"ח. האם הוא מתכוון לסכום של עלות החלב הנדרש, החומר המגבן, העובדים, המכונה והידע? מהם עם החשמל, המים, דמי השכירות של המפעל, הארנונה, הוצאות השיווק, הדלק למשאיות? האם זה גם נכלל ב-3.5 ש"ח או שאת זה כבר היצרן צריך להוריד מה-50% רווח שלו (שמהם יורד כמובן הקופון של רשת השיווק)? בחיי שאין לי מושג בתמחיר של מוצרי צריכה בסיסיים, אבל יש לי הרגשה שרוב המוצרים שאנחנו קונים, עולה לייצר אותם חצי ממה שאנחנו משלמים בפועל. כשאתה משלם 45 ש"ח על סלט בבית קפה ברור לך שזה לא עולה 45 ש"ח להכין אותו (חומרי גלם, עבודה של העובד שחתך ואפילו המלצר שהגיש). גם כשאתה משלם 150 ש"ח על זוג מכנסיים או חולצה. שוב, אני לא מספיק מבינה בכלכלה ובתמחיר כדי להבין מה באמת הקשר בין עלות הייצור של מוצר לבין המחיר הסופי, וכמה רווח גוזר היצרן בסוף. יכול להיות שהקוטג' באמת מתומחר בפראות, אין לי מושג. אבל זה כנראה לא המוצר היחיד…

        (מזל שאני בכלל לא אוהבת קוטג'. קונה קוטג' רק לפשטידות)

        ב. יש הבדל בין להאשים את הרגולטור שהוא פוזל לתפקיד הבא שלו בחוץ לבין להאשים את האוצר/הממשלה/הכנסת שלא באמת מעניין אותם להילחם בריכוזיות ולכן לא מתקצבים מספיק את הרשות להגבלים עסקיים ולא נותנים לה כלים מספיקים. על ההבדל הזה רציתי להצביע.

        • נתאי פרץ הגיב:

          טעם הוא עניין נרכש, סביר שטעמו של הקוטג' האנגלי שונה מזה של הישראלי, אבל אני לא מניח שעלויות הייצור שונות דרמטית.

          אני משער שבעלות הייצור התכוון שמחון לעלות הכוללת. אני מניח שלמפעלים הללו יש תמחיר מצויין, והם יודעים בדיוק כמה עולה להם להביא גביע קוטג' ארוז לסופר, כולל הכל.

          לגבי הרגולטור את צודקת כנראה, למרות שבחשבון הסופי זה לא ממש משנה. כי תיאום המחירים נמשך.

  4. איתי הגיב:

    לא מבין מה ההתגוללות על שלי, הרי הטיעון שלה שפתיחה לייבוא תדפוק את העובדים החלשים ואת החקלאים ולא את הטייקונים, זה טיעון שכל סוציאלדמוקרט היה מעלה, לא?

    וגם – מי שגר בבית מזכוכית וכו'" – רק לפני כמה חודשים היה איזה דיון בכנסת והאחים עופר ביקשו לתת להם הקלות מס או משהו (אני לא מוצא את הלינק) כשהם משתמשים בטיעון הרגיל של "בזכותנו יש פרנסה בנגב העני ולכן אסור לפגוע בנו". עמיר פרץ תמך באחים עופר (יש לי התכתבויות על כך עם עזית סלם שלא הכחישה ואף הצדיקה).

  5. נתאי פרץ הגיב:

    קודם כל איתי, היה שווה להתגולל על שלי רק בשביל לראות אותך מגיב פה כבעבר. מחזירים עטרה ליושנה. ברור לגמרי שאין צורך ביבוא, אלא רק בפיקוח על המחירים, או בטיפול בקרטל הקוטג'.

    ואת הסיפור שהבאת אני לא מכיר, אבל אני לא רואה בעיה בתמיכה במפעלי תעשייה בנגב, אפילו אם הם שייכים רחמנא לצלן לאחים עופר. הממשלה עושה דברים גרועים בהרבה עם הכסף שלנו.

    • איתי הגיב:

      נתאי

      אין לי בעיה עם תמיכה במפעלי תעשיה בנגב, נהפוך הוא, יש לי בעיה עם זה שטייקונים מאיימים "או שתתנו לנו מה שאנחנו רוצים או שנלך מפה והאבטלה תגדל", דהיינו שימוש בעובדים כבני ערובה יש לי בעיה עם זה שחברי הכנסת נכנעים לכך, ולא ציפיתי לראות את עמיר פרץ ביניהם.

      http://www.themarker.com/markets/1.573191

      http://www.blacklabor.org/?p=20817

      אני לא מוצא את הקישור לידיעה שדיווחה על דבריו של פרץ בכנסת, אבל בעיני הם נשמעו לא שונים מאוד הטקסטים על העובדים החלשים שייפגעו, שדיקלמו "חברתיים" מקדימה וישראל ביתנו בניסיון להוריד את המס על הגז הטבעי או בניסיון לעצור את כחלון ממאבקו בחברות הסלולר.

      אם תרצה לראות את ההתכתבות עם עזית סלם דבר איתי, אני לא חושב שזה בריא לפרסם אותה בפומבי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

877290 דפים נצפים, 17 היום
308859 ביקורים, 13 היום
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏