הרהורים של אבא

7 Responses to “גילה גמליאל ועבדכם הנאמן ב'עושים סדר' עם בן כספית”

1. שאול הגיב:

   16 במרץ 2011 בשעה 4:11

   לא מכיר את הספרות, אז נא להתייחס לשאלה כשאלת תם:
   אם ברור לכולם שיום עבודה של 12 שעות לא תורם ולא יעיל, למה מעסיקים פרטיים מוכנים לשלם על השעות האלה? למה הם משלמים עבור שעות עבודה שאינן נותנות להם תפוקה? אני מאמין שיש כשל שוק, אבל מהו?
   אתם מסבירים שם כמה שזה בעצם עדיף למעסיקים, אבל אם זה עדיף למעסיקים, למה הם לא מיישמים את זה בעצמם בלי שום עידוד מהממשלה?

   שאלה נוספת – האם ×–×” לא יחמיר את מצבן של נשים/הורים בשוק העבודה? גם אם נחוקק כל ס"מ בהעסקת אמהות/אבות, דבר אחד אי אפשר לחוקק – אי אפשר להכריח מעביד להעסיק מישהו. האם לא ככל שנכביד על העניים נחמיר את מצבם של הורים?

   הגב
   • נדב הגיב:

     16 במרץ 2011 בשעה 7:21

     א. כשאני אומר 'כולם יודעים', אני מתכוון 'יש הסכמה בקהילה המחקרית', כולל מחקרי תפוקה מפורטים. כמובן שהמעסיקים לא מודעים לעובדה הזו.
     (צריך לסייג: זה כמובן תלוי במקצוע. הפוגה של מנהל\ת או מתכנת\ת זהה ביום עבודה של 12 שעות מול 8 שעות. זה כמובן לא עובד עבור מאבטח\ת, שעצם הנוכחות היא ה'תפוקה', ונכון במידה פחותה למקצועות אחרים)

     ב. זה בהחלט סיכון שצריך לזכור תמיד. לכן, תמיד צריך להעדיף הטבות אוניברסליות על פני הטבות ממוקדות-הורים. ואכן, ההטבה שמאפשרת לסיים יום אחד בשעה 15:00, למשל, היא לא ממוקדת-הורים וזמינה לכל העובדים, בלי קשר למצבם המשפחתי.
     יש כאן אספקט נוסף, שמתייחס לכך שגם למי שאינו הורה יש זכות לחיי פנאי.

     הגב
2. שאול הגיב:

   16 במרץ 2011 בשעה 7:52

   מאוד מעניין מה שאתה אומר בסעיף 1. קודם כל – אני לגמרי מוכן להאמין שזה המצב. ×–×” הרשום שלי מהרבה מידע אנקדוטלי. אבל ×–×” הופך את ×–×” לנורא מעניין. אם הייתי כלכלן הייתי חושב שיכול להיות פה פייפר (ואני משער שבטח יש כמה…).
   אבל – איך ×–×” שיש מידע כל כך זמין, שיכול לחסוך למעסיקים כל כך הרבה כסף, והם לא עושים במידע ×”×–×” שימוש? ×–×” שקול לזה שרוב המעסיקים לא ישתמשו במחשבים. בדרך כלל הרי האקדמיה מפגרת בשנים (או עשורים) אחרי התעשיה בלגלות דברים כאלה. מה המנגנון שיוצר ×›×–×” חוסר יעילות? למה דווקא במקצועות שבהם יש תמורה נמוכה לשעה השבע עשרה (× × ×™×— ×”×™×™-טק) רואים משמרות של 17 שעות הרבה יותר מאשר באבטחה שבהן התפוקה של השעה ×” 17 ×–×”×” לזו של השעה הראשונה?

   הגב
   • נדב הגיב:

     16 במרץ 2011 בשעה 8:39

     אני מניח שאי אפשר לנתק את זה משאלת האמונה ביעילות השוק החופשי.
     ההנחה הבסיסית היא הרי שאם זה יעיל יותר, הארגונים שיאמצו את זה יהיו יעילים יותר, ויעיפו מהשוק את הארגונים שלא יעבדו בצורה יעילה (קרי, יכריחו את העובדים שלהם להישאר 12 שעות).
     אבל מכיוון שתחרות משוכללת רחוקה מלהתקיים, ואם היא מתקיימת אז ×–×” דווקא באבטחה ולא בהייטק (כמה תחומים כבר יש, שבהם יותר משתיים-שלוש חברות מוכרות מוצרים מתחרים?) – יש כל כך הרבה גורמים מתערבים, שלא בהכרח מי שמנצל את שעות העבודה של העובדים שלו ביעילות גבוהה יותר, הוא ×–×” שישרוד (×›×™ אולי יש לו מוצר טוב פחות, או אנשי שיווק טובים יותר)

     ואז אנחנו נשארים עם השיפוט של המעסיק – שקשה לו מאוד לדעת מי מהעובדים שלו אחראי יותר להצלחת הפרוייקט, אז הוא שופט אותם לפי האינדיקטור ×”×›×™ זמין, שהוא מתי הם הלכו הביתה.

     ואגב, אין לי נתונים אבל אני כלל לא בטוח ששעות העבודה באבטחה קצרות יותר משעות העבודה בהייטק

     הגב
3. שאול הגיב:

   16 במרץ 2011 בשעה 16:47

   אמונה ביעילות השוק החופשי זה בטוי קצת כללי מדי. אני לא מאמין שהשוק, חופשי או לא, יודע הכל. אני בטח לא מאמין שהוא מביא לחלוקה צודקת של המשאבים. אני לא מאמין שהשוק החופשי יכול להחליף אספקה ציבורית של הרבה מאוד דברים, ובטח לא לעשות את זה בצורה יעילה. ואני באופן כללי לא מאמין שיש דבר כזה שוק חופשי.

   אבל אני כן חושב שיש שפע של סיבות לחשוב שמעסיק (בשוק חופשי או לא) מכיר את העסק שלו יותר טוב מכמעט כל חוקר אקדמי שחוקר את העסק שלו או עסקים בכלל, וגם שיש למעסיק תמריץ מאוד חזק להכיר את העסק שלו. כל הקשיים שהזכרת בניסיון לברר מה התפוקה של עובד הרי קיימים באותה מידה גם בשביל המעסיק וגם בשביל החוקר האקדמי. ואפילו אם, איכשהו, החוקר האקדמי גילה את אי היעילות הזו לפני המעסיק – עכשיו ×–×” כבר בטלויזיה ובעיתונים. ועדיין כל כך הרבה מעסיקים פשוט שורפים כסף. לא פעם ראשונה שדבר ×›×–×” קורה, אבל מעניין לדעת למה.

   הגב
   • נדב הגיב:

     17 במרץ 2011 בשעה 8:54

     כשאני אומר 'אמונה בשוק החופשי' אני מתכוון 'אמונה בכך שתיאוריות של שוק חופשי הן רלוונטיות לשוק העבודה בישראל 2011'.

     והטענה שלך, שמעסיקים מכירים את העסק שלהם טוב יותר מאשר חוקרים מהאקדמיה, מייתרת את כל תחום חקר הארגון, הן על הצדדים הביקורתיים-אקדמיים שלו והן על הצדדים היעוציים. למה כל-כך הרבה אנשים משתמשים בשירותיהם של יועצים ארגוניים למיניהם, אם המעסיקים מכירים את העסק שלהם טוב מכולם (שים לב, שגם אם אתה עונה כאן ש'הם לא צריכים אותם', ×–×” עדיין סימן שהם לא מכירים את העסק שלהם מספיק טוב…)

     בהתנהגות ארגונית יש מקום לשיקולי יעילות, אבל גם לשיקולים תרבותיים ('כל אנשי ההייטק עובדים עד אמצע הלילה'), לשיקולים פוליטיים פנים ארגוניים (הרצון להיראות משקיען, שמתבטא בלהישאר עד מאוחר), ועוד.

     הגב
4. שאול הגיב:

   16 במרץ 2011 בשעה 17:09

   אגב, ורק למען הסר ספק, גם אם (ואני לא אומר שזה המצב), אבל גם אם זה יפגע במעסיקים אם הם יצטרכו לתת את ההטבות האלו לעובדים, זו רק סיבה יותר חזקה לחוקק את ההטבות האלו. זה סביר, מתבקש, צודק, ובטווח הארוך במובנים רבים זה גם יעיל, ליצור מצב שבו כולנו כחברה מחליטים להגביל נושאים כאלו בחוק כדי לא לפגוע ביכולת התחרות של מעסיקים או עובדים שמעוניינים בהטבות האלו.

   הגב