הצד הטוב של עליית מחירי הדיור במרכז

נתאי

הבלוג הזה כבר לא התעדכן זמן רב. בעקרון זה סימן טוב. זה סימן שלי ולבחור השני שפעם כתב פה ושכחתי את שמו, יש המון עיסוקים בחיים, ופחות זמן לכתוב.

א. רגע בתחנת דלק
ישבתי לקפה בתחנת דלק ליד רמת חובב. כעיקרון יושבים שם בעיקר בדווים. בחור בדווי צעיר שישב ליידי, תושב אחד ממקבצי האוהלים הסמוכים, העלה בי הרהורים נוגים על האבטלה הגואה בישובי הבדווים, והשד הדמוגרפי. בשיחה של שתי דקות אתו, התברר כי הוא מדריך רכיבה מוסמך (על סוסים) שאלתי אותו למה הוא לא עוסק בכך, והוא אמר שזה גורם לו כאבי גב. עוד דקה לתוך השיחה התברר לי שהוא מסיים השנה לימודי הנדסת מכונות, ובסוף השנה יהיה מהנדס מכונות מוסמך. בינתיים הוא עובד בשמירה באחד המתקנים הסמוכים. השבוע אפילו דיברתי עם בדווי שעובד בשמירה על מתקן בשטחים, הנה פוסט ציונות בשבילכם.כשנפרדנו אמרתי לו שאני מקנא בו שהוא מצליח להתמודד עם כל המתמטיקה המורכבת שכרוכה בכך, אני בחיים לא הייתי מצליח.

ב. חרדת נטישת תל אביב
בזמן האחרון (שנתיים) הפיד שלי בטוויטר ופייסבוק מלא תלונות על עליית מחירי הדיור בתל אביב ובמרכז בכלל. המצב כל כך גרוע עד שאנשים מציעים להשכרה דירות עם פיצ'רים כמו שצילמה הגר:

דירה להשכרה בתל אביב צילום: @hagaraf

דירה להשכרה בתל אביב צילום: @hagaraf

אני מבין לגמרי למה אנשים רוצים לגור בתל אביב. התרבות, הסובלנות, הפתיחות, הזמינות של השרותים, התעסוקה ועוד. לעזאזל, אפילו אני, עכבר קיבוץ שכמותי, גרתי שלוש שנים בתל אביב, בלימודי בקמרה, ונהניתי מכל רגע.

אני מבין גם את הלעג כלפי אלו שגרים בפריפריה, כפי שניסחה זאת מצויין כדרכה, אביבה משמרי, בפייסבוק:

למה לא תבואו? זה רק חמישים וחמש דקות מתחנת הרכבת טיז-אל-נאבי, פלוס עשר דקות במונית שירות ולבקש לרדת לפני מעבר הגבול, ומשם כבר נאסוף אתכם! (אנשים שעברו לפריפריה מנסים לנחם את עצמם)

אבל, כמו שאומר קיציס לפרידמן בדמותה של חלי: "אני מרגיש שאבל גדול מתקרב". אחת הסיבות לעליבותה של הפריפריה היא הדחיסות במרכז. ואם יותר אנשים שראו את גודאר, קראו את קפקא, הולכים לתאטרון מדי פעם, אוהבים לבלות ויודעים להעריך אוכל טוב, יש להם חשבונות בטוויטר, והם לא מצביעי ביבי יבואו לפריפריה, ולא יצטופפו כולם במרכז כמו עכברים על חרטום הספינה הטובעת שכבר החלה לשקוע, יכול להיות שעוד יהיה כאן משהו פעם.

23 תגובות »

נתאי ב11/10/2010 13:11 תחת כללי

23 Responses to “הצד הטוב של עליית מחירי הדיור במרכז”

  1. דובי הגיב:

    ברוך הבא ללוגיקה של הפעולה הקולקטיבית. אם כולם יעברו לפריפריה, תהיה יופי של פריפריה. אבל אם רק אחד עובר, אז הוא נתקע. ולכן אף אחד לא עובר.

  2. נתאי הגיב:

    אלי – זה כה נכון! 🙂

  3. נתאי הגיב:

    דובי, אולי המחירים הגבוהים יעזרו להפוך את תל אביב בחזרה לעיר הזקנה והמשעממת שהיא הייתה לפני שלושים שנה.

  4. CrazyVet הגיב:

    עם כל הכבוד לצפיפות, מחירים וכו', אני עדיין מעדיפה לשלם את המחיר הזה ולא את מחיר הפקקים או את מחיר הפשרה התעסוקתית שהייתה מלווה במעבר שכזה (אם המרחק הוא גדול יותר). גם לא להסחב בפקקים זה סוג של איכות חיים, לא?

    במילים אחרות, כדי שבאמת תהיה אלטרנטיבה למרכז, צריך לפתח מקורות תעסוקה ופתרונות תחבורה (ציבוריים ולא ציבוריים) שבאמת ינגישו את הפריפריה, אבל אני מניחה שאתה כבר יודע את זה טוב ממני.

  5. נתאי הגיב:

    תעסוקה היא נקודה מעניינת. במיוחד במקצועות היצירתיים – כתיבה, בימוי, ציור, מוסיקה וצילום, דווקא יותר קל למצוא תעסוקה בפריפריה, כיוון שכל העוסקים במקצועות הללו מתנקזים למרכז.
    נכון שמציאת תעסוקה בפריפריה יכולה לקחת זמן, אבל גם התחרות פחות עזה בין מועמדים איכותיים. במרכז לא משנה כמה אתה טוב, תמיד יהיו עוד חמישה כמוך שניגשים למשרה.

  6. שיר-דמע הגיב:

    אני מודה, לקח לי זמן, ואיזה 5 או 6 התבוננויות, כדי להבין מה בדיוק הפיצ'ר היצירתי בתמונה. זו מקלחת במרפסת או שנדמה לי? אף פעם לא הייתי נורא מוצלחת בחידות האלה מסוג "מה לא בסדר בתמונה".

    אישית אני גרה בפריפריה (עד כמה שהעיר השלישית בגודלה במדינה נחשבת פריפריה) ועובדת בתלל אביב, במחיר של של שעה וחצי נסיעה לכל כיוון. זה לא שאני לא יכולה למצוא עבודה בחיפה. בוודאי שאני יכולה. בחצי משכורת, בערך.
    אז בינתיים אני חושקת שיניים ונוסעת. נראה כמה זמן זה עוד יחזיק מעמד.

    (לא שאני יודעת איזו מי-יודע-מה תרומה אני יכולה לתרום לפריפריה, בתור מי שלא ראתה את גודאר, לא הצליחה לסיים את קפקא, והלכה לתיאטרון בערך פעמיים בעשור האחרון, מתוכן שתיים בברודוויי).

    לטעמי האישי הבעיה הגדולה של הפריפריה (חוץ מהדימוי) זה התעסוקה. אם תהיה תעסוקה, כל השאר כבר ייפתר.

  7. אבים הגיב:

    "מציאת תעסוקה בפריפריה יכולה לקחת זמן" – המון זמן זה עוד פחות מהזמן שלוקח באמת למי שהוא לא במקצוע יצירתי, נניח כמוני.
    "אבל גם התחרות פחות עזה בין מועמדים איכותיים" – מצד שני, למעסיקים זה לא ממש אכפת. הם מעדיפים למקסם את הרווח. זו הסיבה שבאותו תחום בפריפריה מרוויחים לפחות 20% פחות מאשר במרכז.

  8. דובי הגיב:

    המאבק "להנגיש את הפריפריה" לדעתי הוא חלק מהבעיה. המטרה לא צריכה להיות לקרב את הפריפריה למרכז, אלא ליצור מרכזים חלופיים באזורים פריפריאליים. מי אמר שלישראל יכולה להיות רק עיר מרכזית אחת?

  9. נתאי הגיב:

    אתה מאד צודק, דובי. הבעיה של מדינת תל אביב מחריפה עם הזמן. כיוון שיש אינטרנט והכל יותר נגיש והתחבורה למרכז השתפרה, העניין ריכוזי היום מאי פעם. יש תחומים שלמים כמו הפקת טלוויזיה וקולנוע, פיננסים , יחסי ציבור, שקיימים כמעט אך ורק במרכז, והעסקאות נסגרות במספר בתי קפה במרכז תל אביב.

  10. נתאי הגיב:

    20% פחות. וכמה פחות שכר הדירה? ושאר מחירי השירותים? לדעתי הרבה פחות מ-20%

  11. נתאי הגיב:

    קשה להאמין שזו מקלחת, הא? אם לא ראית את גודאר ולא קראת את קפקא – את רשאית לעבור למרכז, הפריפריה לא זקוקה לך 🙂

  12. אגם השועל הגיב:

    לחלוטין מסכים, כבר ארבע שנים מקיים חיים חיפאים שלמים ושמחים. אמנם בנסיעה יומית לעבודה בת"א אך תודות לרכבת ישראל מסוגל לחיות במקום אחד ולעבוד באחר.

    עכשיו נשאלת שאלה יותר קשה, איך מקיימים תרבות אמיתית בלי מאסה קריטית של מקיימי תרבות סביבך?

  13. נתאי הגיב:

    אז יש לדעתי איזו התעוררות קטנה בחיפה, ואחת בבאר שבע, ובמצפה רמון, ובירוחם, ובפרדס חנה, אולי זה יקבל דחיפה כי כל הטיפוסים המגניבים האלו לא יוכלו להרשות לעצמם דירה בתל אביב.

  14. נתאי הגיב:

    שיר דמע, בחוגים מסוימים כל מה שמעבר לירקון נחשב פריפריה.

  15. האמת, לפחות בכל מה שקשור לאנשים במצבי (רווקים ללא משפחה, דירות שכורות, עבודה "מסודרת" בתחילת הדרך) ספק החישוב הזה נכון כל כך – המחייה בב"ש אמנם זולה יותר אבל פערי השכר לפעמים גבוהים יותר מההפרש (עו"ד מתחיל, למשל, במשרד פרטי, ירוויח בבאר שבע בסביבות חמש-שש, ובתל אביב שמונה פלוס). גם הפתרון של לעבוד בת"א ולגור בבאר שבע (בהנחה שהמשרד יושב בעזריאלי והדירה סמוכה לתחנת הרכבת כדי להקל על העניין) לא יוצא כל כך משתלם כלכלית (לפחות מהבחינה האנקדוטלית שערכתי) ובטח לא כעניין גורף.

  16. נתאי הגיב:

    החישובים שלך נשמעים הגיוניים, אבל כשמסתכלים על זה ברמת המאקרו, אז בינתיים את חיה בבאר שבע, צורכת שם תרבות, הולכת להופעות, יושבת בבתי קפה, ומהווה חלק ממסה אנושית קריטית שיכולה להיווצר שם ביום מן הימים ולהפוך את העיר למרכז אורבני אמיתי.

  17. נכון, אבל בינתיים אני יכולה לגור בתל אביב או בירושלים, ולחיות במרכז אורבני אמיתי שכבר קיים[1]. כלומר, אם בוחנים את הדברים מנקודת מבט אישית (ולא אידיאולוגית), עלות המחייה בפריפריה אמנם נמוכה יותר, אבל היא מתקזזת עם השכר הנמוך ובסופו של דבר התוצאה די שקולה. תצטרך להיות עליית מחירים *מאד* משמעותית כדי לשנות את המאזן.

    [1] יכול להיות שבגלל שאני כבר לא גרה בבאר שבע "באמת" אני לא מכירה, אבל כשחיפשתי לא מזמן (יחד עם אחותי שגרה ולומדת בעיר עליה אי אפשר לומר שהיא "לא מכירה") בית קפה קטן לשבת בו, האפשרויות נעו בין בתי הקפה הלא-משהו בעיר העתיקה, לבין הרשתות במרכזי הקניות.

  18. יורם גת הגיב:

    דוחק הדיור בתל אביב מתואר עוד במערכון "אנשי הארון" של להקת כוורת (1973), כך שספק אם הדוחק הנוכחי יכול להחשב כמבשר את פריחת הפריפריה.

    מעניין, אגב, שגם התפתחות הטלקומוניקציה לא מצליחה לעמעם את אורות הכרך.

  19. יואב לרמן כתב על זה טוב כאן
    http://www.tlv1.co.il/?p=4958

    המגורים בפרברים פרושם היום התסמכות על רכב פרטי – ההוצאה על התחבורה גבוהה יותר
    גם שירותי הרשת (כל דבר שצריך לפרוש אותו כמו ביוב, מים, חשמל, שיטור וכו') עולים יותר.
    אי אפשר לקיים תחבורה ציבורית יעילה בגלל המבנה הפיזי של הפרבר.

    • נתאי הגיב:

      דרור, לא דיברתי על מגורים בערי שינה, אלא על ייסוד מרכזי עבודה ותרבות נוספים. שוב, אלו תהליכים שלוקחים זמן, ולא ייקרו ללא עידוד של השלטון המרכזי.

      • יש מושג שנקרא החזר השקעה – לדוגמה אם רוצים להוזיל את הדיור – מהי הפעולה הכי קלה וזולה שאפשר לעשות. לבנות עוד עיר מתפקדת זה דבר ממש קשה. בין היתר בגלל שגם המומחים לא בטוחים לגמרי מהן כל התכונות שיש לעיר כזו, וגם בגלל שמדובר בהשקעה של מאות מיליארדי שקלים.

        לעומת זאת – הרבה יותר הגיוני לבצע צעדים בערים הקיימות כדי לחזק אותן – לדוגמה שיפור של התחבורה הציבורית – צעד שיכול לחסוך למשק 100 מיליארד ש"ח שהוא כרגע מוציא על תחבורת המכוניות בצורה ישירה (60) ועקיפה (45).
        http://shinygreen.wordpress.com/2011/07/24/15

        • נתאי הגיב:

          השאלה היא לאיזה טווח אתה מתכנן. ההשקעה בפריפריה היא לטווח ארוך, אבל מאד משתלמת. לטווח קצר ברור שעדיף לחזק את המרכז, אבל אז אתה מוסיף לייבוש הפריפריה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

878238 דפים נצפים, 638 היום
309049 ביקורים, 30 היום
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏