אז הכל בגלל שבייניש אשה?

נדב

האמת – ממש אין לי זמן לכתוב עכשיו. כל דקה שבה אני לא בעבודה, אני מקדיש לתיקונים האחרונים של התיזה. כל דקה שלא בתיזה – מציל קצת זמן עם הילדים, כדי שאחרי שאגיש את התיזה הם לא יתהו מי זה האיש הזה שבא לגור אצלם בבית ולמה לעזאזל הם צריכים להיות נחמדים אליו.

אבל בכל זאת, בחמש הדקות ביום שאני מפנה לעצמי לקרוא מיילים, ריפרפתי על הכותרות של הגלוב ועיני צדה מאמר. אחרי שקראתי אותו – ויותר מכך, אחרי שקראתי את התגובות – החלטתי שאני אקריב זמן שינה יקר ואפרסם תגובה.

ענת פרי – כותבת אורחת בבלוג – כותבת על העליהום נגד בייניש. היא טוענת שההתקפות על בייניש מגיעות בגלל שבייניש היא אישה, ולא מסיבות ענייניות. המגיבים, כמובן, נרעשים. 'מגיב בשכר' מנסח זאת כך:

דוגמא נהדרת לסיבה לדימוי השלילי של פמינסטיות במשרה מלאה.
לקחת את אחד הויכוחים העקרוניים והמהותיים ביותר שקורים כרגע, ולרדד אותו לבכיינות עלובה על פטריאכלים רשעים שבונים תקרות מזכוכית.
לדעתי דורית בייניש עצמה הייתה נעלבת מהמאמר הזה, שהופך אותה מאדם בעל אידואולגיה שהגיע לראש הפרמידה למישהי שמהותה מסתכמת ב”יש לה ציצים, וחסרי הציצים מתנכלים לה” .

וזה אכן נראה מוזר. האם הכותבת טוענת, ברצינות, שכל המאבק בין בית המשפט לבין המערכת הפוליטית נובע מהיותה של בייניש אישה? רק בגלל זה מציקים לה? הרי מדובר פה על שלטון החוק, על גבולות האקטיביזם השיפוטי – האם כל האנשים המכובדים האלו ממציאים את הטיעונים האלו רק כדי להעלים את האשה שנדחפה למקום לא-לה בנשיאות העליון?

חשוב לשים לב שענת פרי לא כותבת את זה בשום מקום, וסביר להניח שהיא גם לא מתכוונת לזה. הטענה היא לא שכל העימות בייניש-פרידמן הוא על רקע היותה של בייניש אישה – הטענה היא על התפקיד שממלא פרט זה בכל העימות.

כדאי להזכיר כאן כמה עובדות – ראשית, לא מדובר כאן על סכסוך אישי בין בייניש לפרידמן. חלק מהרפורמות שפרידמן מקדם נולדו בתקופת רמון (ויש הטוענים שבגללן רמון כבר לא שר משפטים). המתחים בין בית המשפט העליון לבין חלקים נרחבים בציבוריות ובפוליטיקה הישראליות התחילו עוד כשאולמרט התעסק בפינוי האשפה של ירושלים ובייניש הייתה פרקליטת המדינה. כמו ש'מגיב בשכר' ציין, הדיון כאן הוא דיון עקרוני על הגבולות בין הרשויות, ולא דיון אישי.

לכן, השאלה העולה היא – למה דווקא עכשיו? למה כל המערערים על כוחו המופרז של בית המשפט העליון התעוררו דווקא עכשיו? הרי לא הייתה לאחרונה איזו פסיקה קיצונית ונועזת של בית המשפט. אף חוק לא נפסל, שום פסק דין שערורייתי לא פורסם. מה גרם להתפרצות היצרים האחרונה?

אין ספק שהגורם המרכזי הוא עזיבתו של אהרון ברק. ברק זכה לכבוד רב בציבוריות הישראלית, ורבים חששו לצאת כנגדו. מרגע שפרש – והוחלף בבייניש – הותר הרסן, והחלה מתקפה חסרת-תקדים על סמכויותיו של בית המשפט העליון. השאלה הנשאלת היא, כמובן, האם בייניש מותקפת בגלל היותה אישה או מסיבות אחרות – משום שהיא משפטנית טובה פחות, משום שכוחה הפוליטי פחות, או סיבות אחרות. האפשרויות אינן סותרות – יכול להיות שבייניש חלשה יותר מברק משום שהיא משפטנית טובה פחות, וגם משום שכוחה הפוליטי לא עומד לה, וגם משום שהיא אישה.

זהו אחד המאפיינים של 'תקרת הזכוכית', שבגללו קוראים לה דווקא 'תקרת זכוכית'. היא שקופה. אף אחד לא יכול לראות בבירור שנשים מופלות משום שהן נשים – פשוט, איכשהו, הנשים נעצרות בדרגת סגן-מנהלת-מחלקה, והגברים שהתחילו אחריהן ושהראו ביצועים טובים פחות הופכים להיות מנהלי מחלקות. באף אחד מהמקרים אי אפשר להצביע על הנשיות של המועמדות כגורם לחוסר קידום – תמיד יש עוד משהו, שגורם להן להישאר מאחור. אצל זו זה כישלון עבר שמעיב על הקריירה; אצל ההיא – זה שהסתבכה פעם עם הבוס הגדול. לשלישית יש נטייה לא לעמוד בדדליינים והאחרונה פשוט לא מספיק טובה, מה לעשות.

מה שהופך את תקרת הזכוכית מבכיינות למציאות חברתית הוא האוסף של המקרים. גם אם לכל מקרה ומקרה יש הסבר אלטרנטיבי אפשרי, ההצטברות של מקרים רבים, שבכולם העדיפו את הגבר על פני האשה, מחייב אותנו להכיר בקיומה של אפליה.

מכאן ברור שאי אפשר להחיל את אותה מתודולוגיה על בייניש. נצטרך לחכות די הרבה זמן כדי שנוכל לאסוף מדגם מספיק של נשיאות בית המשפט העליון, ולבסס באופן מובהק סטטיסטי את ההנחה שהן נוטות להיות מותקפות יותר על ידי שר המשפטים. אפשר להשתמש במתודולוגיות חליפיות – למשל, לערוך ניתוח עומק של כל מה שנאמר על בייניש ולנסות לגלות מוטיבים של אפליה. אבל זו עבודה ארוכה ומפרכת, שאי אפשר לעשות אותה במהלך קריאת העיתון של הבוקר – בייניש ניצבת מול ציבור ליברלי במוצהר, ציבור שיזהר מביטויים מפלים כמו מאש. כדי לבסס טענות על אפליה צריך להשוות בין הטיעונים נגד בייניש לבין הטיעונים נגד מקביליה, אם יש כאלו, ולראות האם יש מוטיבים מפלים. לא עבודה פשוטה, ולא ידוע לי שמישהו עשה אותה.

אבל עד שהעבודה הזו תעשה, אני אאלץ להסתמך על המידע שכן ידוע לנו: מעולם לא הותקף כך בית המשפט העליון, כשעמד בראשו גבר. מעולם לא ערערו על שיטת הסניוריטי לבחירת נשיא בית משפט – עד שהשיטה הביאה לבחירת אשה. מעולם לא דחפה המערכת הפוליטית שינויים כל כך דרמטיים וכל כך מנוגדים לעמדתה של מערכת המשפט – עד שהתייצבה אישה בראש מערכת זאת. כמו שאמרתי, יכול להיות שהכל נובע מאופייה של בייניש, כפי שיכול להיות שבאמת ההיא מהדוגמא הקודמת נותרה סגנית מנהל בגלל שלא עמדה בדד-ליין ההוא. אבל כל עוד לא הוכח אחרת, אני נוטה לחשוב שזו בכל זאת אפליה.

16 תגובות »

נדב ב6/09/2007 21:00 תחת כללי

16 Responses to “אז הכל בגלל שבייניש אשה?”

  1. מרק ק. הגיב:

    כל אחד והחומרים שהוא קורא, אבל הביקורת כנגד האקטיביזם השיפוטי של בג"ץ התחילה עוד מימי דרעי (זה טווח הזיכרון שלי) והתגברה עם הזמן. נעמה כרמי http://www.notes.co.il/carmi/ עושה את זה כבר הרבה זמן ואי אפשר לחשוד בה שהיא ימנית או חסרת ציצים והיא לא היחידה.

    אז מה קרה עכשיו? כלום, סתם אנשים שלא אוהבים את פרידמן והדעות שלו ממציאים טיעונים שאין ביניהם שום קשר למציאות מחפשים מתחת לאדמה סיבות נוספות לתקוף אותו ואת מי שנמצא בדעתו. הרי מה פה בדיוק הסיפור? בייניש לפני שעברה לעליון הרי היתה פרקליטת המדינה ואז אף אחד לא טען שמתנכלים לה בגלל היותה אישה, אז מה השתנה? האם אנחנו באמת חיים באוטופיה שיוויונית שבה תקרת הזכוכית נמצאת בדיוק בין תפקיד פרקליטת המדינה לתפקיד נשיאת בג"ץ?

    • נדב הגיב:

      ברור שהביקורת על האקטיביזם השיפוטי קיימת כבר הרבה זמן. הנקודה היא שעד היום אף אחד (למעט הש"סניקים) לא העיז לעשות כלום עם הביקורת הזו, ועכשיו מתחוללת מלחמת עולם – שכוללת לצד התקפות וטיעונים גם כמה וכמה הצעות חוק שנועדו להחליש – או לאזן – את כוחו של ביהמ"ש.
      אני די מסכים שלבית המשפט הישראלי יש יותר מדי כוח, ושצריך להגביל אותו. אני רק אומר שהסיבה שמצליחים לעשות את זה מול בייניש ולא הצליחו מול ברק היא (גם) היותה אישה.

      והערת אגב – כשדורית בייניש הייתה פרקליטת המדינה היא חטפה על ימין ועל שמאל עקב היותה אישה. השיא היה כשכרכו אותה, את עדנה ארבל ועוד כמה נשים יחד וכתבו על 'המאפיה הנשית בפרקליטות', תוך הצמדת מאפיינים שוביניסטיים קלאסיים (ביצ'יות זה מה שאני זוכר, אבל היו עוד).

      • מרק ק. הגיב:

        המאפיה הנשית – אני זוכר את הדיבורים מסביב לזה אבל לא בהכרח בצורה שלילית, דבר שמעיד כנראה על כך שכל אדם יכול לפרש בצורה שונה את אותו משפט. השאלה היא, האם ביטויים כאלו נובעים מרצון פשוט להעליב או שהם ממש משקפים צורת חשיבה שוביניסטית (באנלוגיה גרועה – האם כל אדם שצועק מוות לערבים אחרי פיגוע הוא גזען ללא תקנה?) ואיזה חלק הם מכל הדיון בתיפקודה של אישה? במקרה של בייניש נדמה לי שהתשובה היא זניח ביותר.

        ממה שאני מבין ברק נהנה ממעמד של גורו משפטי וקשרים מצוינים עם התקשורת והפוליטיקאים. בייניש היא לא גורו והיא הקימה לעצמה מן הסתם מספר שונאים כאשר היתה בפרקליטות.

        • נדב הגיב:

          גם אם מי שצועק 'מוות לערבים' הוא לא גזען, הוא יכול לצעוק את זה רק בגלל נטיות גזעניות שקיימות בציבור, אחרת הקריאה הזו לא הייתה נשמעת סבירה. באותו אופן, אף אחד לא דיבר על 'מאפייה של ג'ינג'ים' או על 'מאפייה של ילידי תל אביב' – אפשר לדבר על 'מאפייה נשית' כי זה תואם תפיסות שיש בציבור הישראלי.

          וכמו שאמרתי, אין ספק שבייניש היא לא ברק. ואין ספק שגם לזה יש חלק בזה שקל יותר לתקוף אותה. השאלה מה החלק של היותה אישה היא שאלה שקשה לקבוע בה מסמרות, אבל ההרגשה שלי היא שהוא לא קטן.

  2. דב הגיב:

    אני חושב שמי שאומר זו מנסה להתחמק מהדיון האמיתי.
    השאלה היא האם בהרכב השופטים שהיה בעת בחירת ביניש ניתן להצביע על שופט (או שופטת) אשר לא היה נמצא במצב דומה היום ?
    אני בספק עם קיים שופט כזה.
    הסיבה למצבה של בינייש היום נובע משני דברים קשורים:
    עוצמת הרפורמה השיפוטית שכפה ברק (הכל שפיט לכולם יש זכות עמידה)
    העוצמה שהקרין ברק האיש (וגם שמגר לפניו), אשר כתוצאה ממנה כמעט כל שופט שהיה מגיע בעקבותיו נתפס כחלש יותר.
    בהשאלה ניתן לומר: כי הכוחות נערכו לקרב זה כבר תקופה ארוכה (עוד מימי יעקב נאמן) וכעת הם צברו עוצמה מספיקה על מנת להתחיל בעימות,
    כך שלדעתי היותה של ביניש אישה אינו רלבנטי לכאן.

    • נדב הגיב:

      קודם כל, אין כאן התחמקות מהדיון האמיתי – נהפוך הוא. שאלת האפלייה נגד בייניש בכלל לא רלוונטית לשאלת הנחיצות של הרפורמות בביהמ"ש העליון – יכול להיות שהמתנגדים לבייניש משתמשים באמצעים מלוכלכים כדי להשיג מטרה צודקת. אני מזמן התעוררתי מאשליית ה'רעים' וה'טובים' בפוליטיקה – אפשר להיות רע בדבר אחד וטוב באחר.

      אבל הנקודה היא בדיוק מה שאתה אומר – אין ספק שכל שופט שהיה מגיע בעקבותיו היה נתפס כחלש יותר. השאלה היא האם המין של בייניש משחק תפקיד. כמו שנעמה ציינה, אנחנו יודעים שהוא שיחק תפקיד כשיא הייתה בפרקליטות – למה להניח שהוא לא משחק תפקיד עכשיו?

  3. ד.ט הגיב:

    מה שקורה הוא תגובה למהפכה השיפוטית של אהרון ברק.

    זה לא התפרץ בעוצמה כזו בימי ברק, בין היתר מפני עוצמתו האישית הנדירה, ומפני שהסיאוב בעליון תפס תאוצה עם השנים – כפי שהתבטא למשל במינוי אנשים לא ראויים כמו עדנה ארבל ואליקים רובינשטיין.

    כמו כן, מינויים של אנשים שחלקו על דרכו של ברק לא יצא לפועל עקב תיקים פליליים שנפתחו להם – יעקב נאמן וראובן ריבלין. ייתכן מאד שלולא החקירה שנפתחה נגד ריבלין כאשר נודע שהוא מועמד לשר משפטים (ונגוזה בלא כלום אחר-כך) היינו רואים את העימות שר משפטים-בג"צ לפני כמה שנים. שרי משפטים כמו לפיד והנגבי בחרו שלא להתעמת עם המערכת. ביקורת על דרכו של ברק נשמעה בעוצמה רבה (גם מפי פרידמן עצמו, וגם מפי שופטים אחרים בעליון) אבל היא לא זכתה רוב הזמן לתשומת הלב התקשורתית שהיא זוכה לה כעת.

    מינה של יורשתו של ברק ממלא, לדעתי, תפקיד שולי ביותר בהתרחשות.

    • נדב הגיב:

      אין ספק שאי אפשר להפיל הכל על היותה של בייניש אישה.
      השאלה כאן היא עד כמה הפער בין ברק לבין בייניש נתפס ככה גדול בגלל שהיא אשה – ההנחה כאן היא שאם גבר היה מחליף את ברק, היה לו יותר קל לשמר לפחות חלק מהעוצמה של ברק.

      • ד.ט הגיב:

        אם מניחים מראש שתמיד מפלים את הנשים, אז אפשר למצוא כאן עוד חיזוק.

        אם לא מניחים מראש, אז אין סיבה לדחוף כאן את העניין המגדרי.

        • נדב הגיב:

          סתם, במקרה יצא שבפעם היחידה ששיטת הסניוריטי הובילה למינוי אשה לראש בית המשפט העליון – ניסו לבטל את השיטה. סתם חריג סטטיסטי.

  4. מקבץ אנקדוטות מגדריות…

    מהשבועות האחרונים, כמה אנקדוטות מגדריות שנתקלתי בהן במסגרת עבודתי ובכלל, וכמה קישורים מומלצים בנושא. הקוראים מוזמנים להוסיף את התייחסותם …

  5. […] של נדב פרץ, הרהורים של אבא, מתקיים דיון בשאלה "אז הכל בגלל שבייניש אשה?" בעידודו של נדב, אני מעלה כאן את הרהורי על […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

857637 דפים נצפים, 79 היום
304083 ביקורים, 36 היום
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏