איך הפך בחוץ לבפנים- אטימולוגיה בשולי מבצע "עופרת יצוקה"
נתאי
"זה גיהנום שם בפנים, קופצים לך אנשים מתוך האדמה ויורים אר-פי-גי"
– חייל מילואים שהיה "בפנים" ויצא "החוצה"
מתי, לעזאזל, הפך לצאת מן הארץ לטריטורית אויב "להכנס", ולהכנס מטריטורית אויב חזרה לארץ "לצאת"?
אולי זה החל בכמיהה "לצאת" מהשטחים, או "לצאת" מלבנון (במלחמת לבנון הראשונה). כנראה שבאיזשהו שלב, בלי משים, התחלפה הכמיהה הערטילאית של השמאל ("יפי נפש") "לצאת", בדרישה של ההמון הצמא ללחם, שעשועים ודם – להיכנס (בהם)!
הכניסה היא, אם כך, אקט פאלי ברור, שמלווה בהכנות מדוקדקות, כולל לבוש מיוחד (מהאפסנאות…) ואיפור – אם אפשר לקרוא כך למריחת משחת נעליים על הפרצוף כדי להשחיר אותו – כדי להכנס "חזק, מהר, ואלגנטי". מטרת הכניסה ברורה: "להכניס להם", "להשחיל אותם" או בצורה יותר בוטה: "לזיין אותם" ו- "לפתוח להם את התחת", כפי שאמר המילואימניק בחזית לשדרנית הטלוויזיה הנבוכה. לכן, אם אתה גבר, בוודאי כבר נכנסת "פנימה". או לפחות אתה תומך בכניסה "חזקה ואגרסיבית". והכל מסתיים כמובן בתהייה: "למה אנחנו יודעים תמיד איך להיכנס, אבל לא לצאת בזמן, ומסתבכים?"
נתאי ב13/01/2009 12:22 תחת כללי
מריץ FireStats
נכנס ל/יוצא מ הקרב/הפעולה?
לפעמים סיגר וגו'.
אכן
אבל גם אומרים "לצאת לקרב/לפעולה". מכאן שאפשר להכנס ואפשר לצאת לקרב. והבחירה בין שתי האפשרויות עשויה להיות לא-מקרית.
יובל – פה קבור הכלב. פעם אמרו "הכוח יצא לפעולה". היום אומרים : "הם נכנסים בערב, ויצאו ביום שלישי". הייתי במילואים גם במבצע הנוכחי וגם במלחמה שעברה, ולא שמעתי שאומרים על כוח שהוא "יוצא" לפעולה. יש פה איזה היפוך מושגים מאד מעניין, שאפשר לעשות ממנו מטעמים.
נשאלת השאלה אם נגמור בפנים או נגמור בחוץ.
בנוסף להיותה ביטוי לפסיכולוגיה של אינוס, הטרמינולוגיה הזו גם מבטאת מציאות גאוגרפית-אסטרטגית. כמו שסוהרים לא ידברו על "לצאת לתא האסיר", כך ישראלים לא ידברו על "לצאת לעזה".
אני לא בטוח שאתה צודק. אותה טרמינולוגיה שימשה בזמנו גם למבצעים בלבנון.
טור יפה שמזכיר לי – ובמובן הטוב של המונח – את הטורים של רוביק רוזנטל ב"זירה הלשונית".