אנגלית לגמרא כבורסה לביאליק

נדב

לאחרונה אירעו שני ארועים – לא קשורים לכאורה – במערכת החינוך הישראלית. ראשית, שרת החינוך יולי תמיר החליטה לפטור תלמידים חרדים מ'תכנית הליבה' – תלמידים בישיבות קטנות לא יצטרכו ללמוד אנגלית, מתמטיקה ועוד. שנית, שר האוצר ושרת החינוך סיכמו שנושא שוק ההון ישולב במערכת החינוך הישראלית.

כמו כל המדינה, הבלוגוספירה סערה סביב ההחלטה הראשונה. יוסי גורביץ' התבטא בבהירות ובחריפות הרגילות אצלו:

סקטור הולך ומתרחב […] נידון לחיי עוני ולשמד רוחני. הגזרה הזו מונעת מן התלמידים החרדים את האשנב, הצר גם כך, שיש להם לעולם שמעבר לזה הנשלט על ידי ראשי הישיבות. ברור למה ראשי הישיבות, הכוח בעל המשמעות בעולם החרדי, רוצים בהחלטה הזו: קל יותר לשלוט על תלמידים נבערים, נטולי יכולת פרנסה. השוט שבהשלכה מן הישיבה לעולם החיצוני שודרג לפרגול.

וכולם הסכימו – יולי תמיר דנה את החרדים לחיי אומללות, כשמנעה מהם את הנתיב לקבלת הכישורים המתאימים להשתלבות בשוק העבודה.

ההחלטה השנייה עוררה סערה פחותה בהרבה, אך גם התקבלה בחוסר הערכה נרחב. הגר שקד כתבה בעבודה שחורה לשרת החינוך יולי תמיר:

איני מפקפקת בכך שהכשרתם של ילדים בעידן זה צריכה לכלול גם חינוך לחיסכון ולצרכנות נבונה, אך אני תוהה האם המטרה היא לגדל דור של ספקולנטים, או פשוט ללמד את דור העתיד איך לנהל משק בית, לחלק את ההוצאות, להשוות מחירים ולהימנע מאוברדרפט.

הוספת שוק ההון לתכנית הלימודים מעלה שאלות על היחס הרצוי בין לימודים מעשיים לבין לימודים 'תיאורטיים'. האם ללמוד סריגה או ספרות? אלקטרוניקה או פיזיקה? האם מטרת בית הספר היא להכין את האזרח לחיים במובן הפשטני של הביטוי, ולהעניק לאזרחים לעתיד כישורים שיעזרו להם להשתלב בשוק העבודה, או שתפקידו הוא להפוך את האזרח לאדם רחב-אופקים, המכיר את התרבות שבה הוא חי?

כמו לרוב השאלות בחיים, התשובה לשאלה זו אינה חדה וברורה. התשובה היא בבירור תשובה הנוגעת למינונים – לא כישורי חיים מול תרבות, אלא כמה תרבות וכמה כישורי חיים. שאלה חשובה לא פחות היא, כמובן, אילו כישורי חיים יוענקו לילדים – אנחנו רוצים להכשיר את ילדינו לחיים שאנו רואים כחיים רצויים, ולא סתם להכין אותם ל'חיים' כלשהם.

הגר טוענת – ואני מסכים איתה – שהתוכנית להכשרה לשוק ההון היא תוכנית ההולכת צעד אחד יותר מדי לכיוון כישורי החיים, ובנוסף – מעניקה כישורי חיים שאיני בטוח שהייתי רוצה להעניק לילדי. השאלה היא מדוע את הפריבילגיה שאנחנו מעניקים לעצמנו – לבחור את המינון ואת האופי של לימודי כישורי החיים לילדים – אנחנו מבקשים למנוע מהחרדים.

הטיעונים בעד תוכנית 'לימודי הליבה' הם כולם טיעונים של 'כישורי חיים'. אם החרדים לא ילמדו אנגלית ומתמטיקה, טוענים תומכי הליבה, הם לא יוכלו להשתלב בשוק העבודה – לא יהיו להם את כישורי החיים הנדרשים כדי להפוך לאזרחים מועילים ותורמים. נשאלת השאלה – מדוע הם רוצים למנוע מההורים החרדים את הבחירה שאנו רוצים להעניק לעצמנו, לבחור את המינון ואת האופי של לימודי הליבה? הבחירה של ההורים החרדים היא שונה מהבחירה של ההורים החילונים, כמובן. בגלל זה קוראים לה 'בחירה'.

כתבתי בעבר על הבעייתיות שבקביעת תוכני לימוד בצורה מרוכזת. כאן הבעייה יותר מובהקת, כי השאלה אינה האם מערכת החינוך החרדית מעבירה תכנים שמקובלים עלינו, אלא על האופי של הלימודים ועל המינון של הלימודים הפרקטיים. גם המודרניסטים, שסבורים ששאלות של אבולוציה מול בריאתנות, למשל, הן שאלות עובדתיות, בהן אפשר להכריע באופן ברור וחד משמעי, יסכימו שבמקרה הזה מדובר בשאלה שהיא שאלה ערכית בצורה מובהקת. במיוחד במקרה הזה, נכון יהיה לאמץ עמדה רב-תרבותית שתאמר – אני מעוניין להעניק לכל קהילה בישראל את הזכות לבחור את המינונים של הלימודים הפרקטיים שינתנו לילדים. ההכנה לחיים היא אחריותם של הורים, וכך גם השאלה כמה 'מוכן לחיים' ילד צריך לצאת ממערכת החינוך.

7 תגובות »

נדב ב21/08/2007 21:00 תחת חברה בישראל

7 Responses to “אנגלית לגמרא כבורסה לביאליק”

  1. Morin הגיב:

    אני לא מסכימה. גם אם הורה חילוני יאמר שהוא לא רוצה שילדיו ילמדו מתמטיקה, ההחלטה הזו תתפס כפגיעה אנושה ביכולות הילד לטווח הארוך וההורה לא יענה. גם אם ההורה יבחר לחנך בבית, הוא מחוייב ללמד דברים מסויימים.
    החברה מציבה רף של "כמה זה המעט החיוני". המעט החיוני הוא שלילד יהיו בגדים. המעט החיוני זה שהילד יאכל מספיק (כמה זה מספיק? ארוחה ביום? ארוחה ביומיים? מתי שרותי הרווחה יקחו את הילד כי ההורים פוגעים בו בכך שהם לא נותנים לו מספיק?)
    המעט החיוני בעולם שלנו, לאדם שמחפש עבודה, כולל גם יכולת בסיסית בעברית מודרנית, אנגלית וחשבון. למנוע את זה מאדם משמעו למנוע את חופש הבחירה שלו באופן אינדוודואלי. הקהילה שלו בוחרת בשבילו, ולו אין את האופציה לבחור בקהילה אחרת. זו הבעיה האמיתית עם הפטור מלימודי הליבה: ההורה לא באמת יכול לבחור (כי אין את האופציה של בית ספר חרדי שגם מלמד את לימודי הליבה, ובמיוחד אם הנסיעות לבית ספר שכזה הן יקרות). הילד לעולם לא יוכל לבחור, מפני שלא יהיו לו את נתוני הבסיס לשום עבודה: ללא השכלה בסיסית, ללא שעתיים פעילות גופנית בשבוע, איזו עבודה הוא ימצא?
    הבעיה עם לימודי כלכלה היא כנראה אותה הבעיה שיש עם לימודי אזרחות: חד צדדיים, תיאורטיים מאד, מנותקים מהמציאות, לא ניתנים ליישום על כלום. ועדיין עדיף, לדעתי, שהילד ילמד בבית הספר כלכלה על פי נאו-קונים, ובבית את הטענות של כהנמן וטברסקי כנגד מה שלמד בבית הספר. חשיפה כפולה שכזו מאפשרת חופש בחירה אמיתי.

    • נדב הגיב:

      הבחירה שלך שלא להעניק לילדיך לימודי גמרא היא בחירה זהה לחלוטין לבחירה של החרדי שלא להעניק לילדיו לימודי אנגלית, במובן זה ששניכם כופים על הילד את הבחירות שלכם – ולשניכם אין ממש ברירה. כמו שאין בית ספר חרדי עם אנגלית, אין בית ספר חילוני עם גמרא (ברמה שנלמדת בבי"ס חרדים).

      הנקודה שאת מציינת – העובדה שאי אפשר להרכיב 'בית ספר כבקשתך' – היא עוד סיבה טובה לנטוש את החלום המודרני, על כל אדם כאינדיבידואל עצמאי לגמרי שעושה סדרה של בחירות עצמאיות לגמרי. כל אחד מאיתנו הוא חלק מקהילה, ולכן אין ברירה אלא להעביר חלק מהברירות של היחיד לקהילה. כמובן שכל אחד יכול לעבור קהילה כרצונו.

  2. אמנון הגיב:

    נהניתי לקרוא. אני בהחלט מסכים כי יש מקום להטיל ספק בצורך בקיומה של תכנית ליבה קבועה המשותפת לכלל קבוצות האוכלוסיה, בוודאי בגרסתה הנוכחית, שאינה קבועה כלל ואשר משמשת אמצעי להעברת תכני תרבות-הרוב לקבוצות המיעוט באוכלוסיה.
    ועם זאת, יש מקום גם לדיון ציבורי בנוגע לפטור שמקבלים החרדים מלימודי תכנית ליבה- פטור זה חושף כיצד הכפיפות לתכנית הליבה הקיימת הנה פועל יוצא של כוח פוליטי. ברור מאליו כי בתי ספר ערביים היו מעוניינים לוותר על תכנים מסויימים הנכללים בתכנית הליבה, אך אין בכוחם להשיג פטור שכזה.

  3. ד"ר א. הגיב:

    הערה בקשר ל"לימודי שוק ההון". מן השם אפשר להבין בדיוק למה הם מתכוונים שם – להתחלת שטיפת המוח הקפיטליסטית בגיל הרך ביותר. יש הבדל עצום בין עיסוק ב"שוק ההון" לבין "משק בית". צריך בהחלט ללמד בבתי הספר economy אבל לא economics.

  4. ד.ט הגיב:

    אני חולק לחלוטין על ההקבלה ועל המסקנה.

    ההחלטה להכניס לימודי שוק ההון למערכת עוררה תרעומת אצל רבים, כפי שתעורר כמעט כל החלטה – יותר תנ"ך, פחות היסטוריה… אבל עצם הויכוח מתקיים כיוון שיש מערכת חינוך אחת, עם בסיס משותף. ההורים לא נאבקים על המערכת בבית הספר של בנם אלא על המערכת בכלל המדינה.

    לא רק שזה לא רע – זה הכרחי לקיום מדינה דמוקרטית מודרנית, מדינה שיש בה סולידריות מינימלית בין כלל האזרחים והיא יותר מאוסף של קהילות מנותקות ואף עוינות, בנוסח תורכיה העותמנית.

    בצרפת, המאבק על חינוך החובה הממלכתי (כנגד החינוך הכנסייתי) היה אחד החשובים בביסוס החברה האזרחית. (זיכרון ספרותי: צירוף המילים "חינוך החובה הממלכתי" ב"עפיפונים" של רומן גארי הוא כעין שם-קוד לכל הנכון, ההגון והאנושי. כאשר נשאל הגיבור מדוע סיכן את חייו למען נרדפים, בתקופת הכיבוש הנאצי, זו תשובתו – "חינוך החובה הממלכתי").

    עמדתם של החרדים אחרת – הם רוצים חינוך בתקצוב ממשלתי אך בניהול עצמי מלא.

    זה לא יעבור. כשם שמקובל ש"אין מיסוי בלי ייצוג", נכון לא פחות ש"אין מימון (ממשלתי) ללא מעורבות ממשלתית".

    כמובן, יש צורך בפשרות, יש לכבד את רצונות הקהילות השונות – אך לא עד בלי גבול. לא ללמד אבולוציה? בסדר. לא ללמד מתמטיקה ואנגלית (וגם אזרחות)? לא בסדר. לכו תממנו בעצמכם את בית הספר.

    בתי ספר של החרדים בבריטניה, מקבלים את לימודי הליבה שמחייבת המדינה, כולל בחינות בגרות ארציות, ותלמידיהם ותלמידותיהם עושים חיל. אין סתירה בין אורח החיים החרדי לבין לימודי הליבה.

    כניעתה של תמיר בעניין זה, מטעמים פוליטיים, מצערת אותי מאד.

    • נדב הגיב:

      נראה לי שפספסת את ההקבלה.
      האם אתה רוצה שיכפו על ילדיך לימודי שוק ההון? כלומר, ברור שזה דיון שמתקיים באופן דמוקרטי וכו' וכו'. האם לאחר שהסתיים הדיון הדמוקרטי בהחלטה שאתה לא אוהב, אתה רוצה שהמדינה תקבע מה ילדיך ילמדו – או שאתה מעדיף שתהיה לך זכות לקבוע בעניין הזה?

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    אני חושב שהכנסת שוק ההון לתוך בתי הספר לא מועילה לילדי בית הספר.
    בשלב הילדות אני חושב שעדיין עדיף שיתרכזו בילדות ולא באיך לחסוך כסף לדברים מיותרים- בשביל זה יש להם הורים לא?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

877456 דפים נצפים, 65 היום
308936 ביקורים, 30 היום
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏