בסוף זה זלצמן עם היד על הכפתור

נתאי

היתרון הגדול , שהוא בעצם גם החיסרון הגדול של פרסומות הוא שהן רצות לך מול העיניים שוב, ושוב, ושוב, עד זרא, וגם הרבה אחר כך. אז למה יתרון? כיוון שזה מאפשר לך לאט לאט לפרק את הטקסט גם אם אתה לא מתכוון לעשות את זה.
הפרסומת של הוט, עם משפחת זלצמן, עיצבנה אותי מהרגע הראשון שראיתי אותה:

בפרסומת הראשונה בסדרה מבחינים הפושעים (המזרחיים כמובן, אבל אל דאגה, לא כל הפושעים מזרחיים: הם פוגשים פושעים רוסים) מהסדרה "הבורר" ×›×™ מישהו מקליט אותם, ומחליטים לבקר אותו באופן אישי. איפה הוא גר? ברעננה. מה עוד מספרים לנו בפרסומת על זלצמן? מה הוא עושה כשהוא לא בבית? משחק סקווש. הוט משתמשים כאן בטריק המוכר של הפרסומאים כאפיון קהל המשתמשים במוצר שלהם כמעמד גבוה – אשכנזי יאפי מרעננה, המבלה את הערבים שלו במשחק סקווש "עם החברים המג'ייפים שלו" כפי שמכנה אותם בנו של הבורר, אבי "הטחול" אסולין. הטריק ×”×–×” מוזכר בספרה של נעמי קליין – no logo – בו היא מתארת כיצד חברת גאפ תלתה בלב הגטאות השחורים בארצות הברית פרסומות שמתארות לבנים ביאכטות ובמכוניות פאר, כדי לפנות לצעירים השחורים.

בפרסומות ההמשך מתגלה ההיפוך האירוני שבכל הסיטואציה. הבורר ובנו מכים את מנש, כשהם מסיימים מסתבר שהם צריכים לעשות הכל שוב. למה? כי זלצמן, המגולם על ידי השחקן אמיתי קידר, שניחן במראה לפלפי אשכנזי במיוחד, שעד עכשיו השיג לו תפקידים בעיקר בתאטרון האידי, (ואני דווקא מוקיר את התיאטרון האידי) לחץ על כפתור הסטארט אובר (עלק סטארט אובר, הרי זה מיועד ללקוחות ישראלים). רוצה לומר: כמה שאתם מזרחיים קשוחים ועבריינים, בסופו של דבר, זלצמן האשכנזי החנון מרעננה יחזור ממשחק הסקווש שלו, והוא זה שיגיד לכם מה לעשות, מתי לעשות את זה, באילו שעות לעשות את זה. והמסרים האלו, דווקא בגלל שהם מוסווים ומעודנים כל כך, מחלחלים, ומעצבים את התודעה שלנו. לדעתי זה מה שאנשים מסוגו של נדב מכנים "הבניה תרבותית".

יצא טיפה "העוקץ" סטייל הפוסט הזה, אבל הפרסומת הזו פשוט ביקשה את זה.

6 תגובות »

נתאי ב9/03/2010 0:12 תחת ????

6 Responses to “בסוף זה זלצמן עם היד על הכפתור”

  1. נדב פרץ הגיב:
    9 במרץ 2010 בשעה 0:23

    כדאי לציין רק שנעמי קליין נתנה את הדוגמא הזו (למיטב זכרוני – לא בדקתי בספר) דווקא כדי להתייחס להיפוך – איך השחורים אחר כך הפכו לכוכבים של הפרסומות.
    (מה שכמובן לא סותר את הניתוח שלך. מעולה)
    .-= blog האחרון של נדב פרץ ..‫בסוף זה זלצמן עם היד על הכפתור‬ =-.

    הגב
  2. שחר הגיב:
    9 במרץ 2010 בשעה 13:15

    אתה כמובן צודק. אבל.
    בניגוד למה שקרה, למשל, עם ×”×›×™× ×” נחמה, במקרה ×”×–×” אין שום ספק שכל ההחלטות התקבלו ביודעין ובציניות מוחלטת (כך אני מעריך לפחות) – ולכן אני לא חושב שאין טעם לדבר על מסרים מוסווים ומעודנים (כאלה שלפעמים אפילו בורחים לפרסומאים בלי שהם שמים לב). הניגוד המעמדי, תרבותי והעדתי בין זלצמן לבין הבורר ואנשיו מובלט בפרסומת, על הניגוד ×”×–×” היא מבססת את העוצמה שלה.
    יש כאן מלכודת שקשה לצאת ממנה בעצם – כן, ישיב לך הפרסומאי החלקלק, אבל זו בעצם אמירה חתרנית, זו קריצה מכוונת לסטראוטיפים שלנו, שים לב שדווקא העבריינים המזרחיים רוצים לגלות רחמים והחנון האשכנזי הוא האכזרי שיוצא רע.
    אז אין לי שורה תחתונה, רק התחושה הבעייתית שאנחנו נלחמים כאן מול מערכת מתוחכמת מאוד.
    .-= blog האחרון של שחר ..‫ברדיו שומעים את הסדקים‬ =-.

    הגב
    • נתאי הגיב:
      9 במרץ 2010 בשעה 13:41

      כל הפרסומת הזו מלאה הפוך-על -הפוך- על הפוך, מה שהופך אותה לטעמי למסריחה בהרבה. כי נודפים פה רגשי האשם של התסריטאים, שעושים את המניפולציה הזו במודע.
      מהפרסומת עולה תחושה שזלצמן מביט בעיר נמלים. האכזריות שעליה הוא פוקד היא אכזריות דמיונית, מהסרטים, ואילו האכזריות של הבורר ובנו היא אמיתית.

      הגב
  3. נמרוד ברנע הגיב:
    9 במרץ 2010 בשעה 18:47

    הצורה המעוותת והתבניות הפרימטיביות והרדוקציוניות שבהן עולם הפרסום, התקשורת, הקולנוע והמדיה בכלל מציגים את המזרחים, הנשים, הערבים, המיעוטים וכ' היא מזוויעה ואנחנו נוכחים בה כל פעם מחדש.
    אנשים ביקורתיים מפעילים כלים כדי לנסות להתמודד אל מול כל הגועל נפש הזה שמתחבר אל תרבות הצריכה ומכירת הדימויים והחלומות. באופן אישי לפעמים זה כבר נראה לי חסר טעם להתרגש מכל צורה מחליאה שבה מציגים את כל מי שלא נכנס לתבניות הצרות של המדיה.
    .-= blog האחרון של נמרוד ברנע ..עם העיניים לקופנהאגן =-.

    הגב
    • נתאי הגיב:
      9 במרץ 2010 בשעה 20:55

      אתה אולי נוכח בה כל פעם מחדש. רוב האנשים אפילו לא מודעים לה. העניין הוא לא להתרגש, אלא לחשוף כיצד פועלים הדברים, ולהביא אותם למודעות רחבה. המודעות הסקסיסטיות הבוטות שפעם רווחו מאד, היום התמעטו ביותר בזכות פעילו כזו.

      הגב
  4. מה הרג את זלצמן בפרסומת של הוט? » הרהורים של אבא הגיב:
    20 במאי 2010 בשעה 2:13

    […] אותו מגג הבניין בו הוא גר אל מותו. אולי הם קראו את הפוסט שלי, אמרתי לעצמי, והחליטו לחזור מדרכיהם […]

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

1105730 דפים נצפים, 170 היום
383149 ביקורים, 157 היום
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏