היום שלחתי את הילדה לכתה א עם שלט 'צריך לשחרר 450 אסירים פלסטינים'

נדב

לפני שלוש שנים כתבתי ש'מחר לא אלבש שחור', כהזדהות עם השבויים.

אז היום שלחתי את הילדה הגדולה שלי לכתה א' לבושה בחולצה לבנה, כהזדהות עם 'יום גלעד שליט'. בבוקר, כשהילדה הייתה כבר על האופניים בדרך להסעה, צעקה לנו השכנה ממול ש'שכחתם? צריך לשלוח היום את הילדים בחולצות לבנות, לכבוד גלעד שליט'. אז החזרנו את הילדה הביתה, החלפנו לה ללבן ושלחנו אותה לבית הספר.

שלחתי אותה לבית ספר, ונשארתי עם בטן מלאה. בית הספר הכריח אותי לנקוט באקט פוליטי של תמיכה בעסקת חילופי השבויים, בלי שטרח לשאול אותי האם אני בעד או נגד, או בכלל מה דעתי בנושא.

אם לפני שלוש שנים עוד היה צריך להזכיר לכולם ששחרור אסירים הוא עניין פוליטי, היום זה הרבה יותר ברור. העסקה מונחת על השולחן – גלעד שליט תמורת 450 אסירים, רשימת שמות ידועה. אפשר לומר בצורה חד-משמעית שמי שלובש לבן היום, תומך בעסקת חילופי השבויים הזו. וכידוע, לעסקה הזו יש גם לא מעט מתנגדים, והם מצויידים בטיעונים לא רעים.

מהסיבה הזו, אין הבדל בין לדרוש ממני לשלוח את הילדה שלי לבית הספר לבושה לבן, לבין לדרוש ממני לשלוח אותה עם חולצה של 'שלום עכשיו', או של 'חברון מאז ולתמיד'. נכון, המטרה של גלעד שליט היא מטרה שמאוד קל להזדהות איתה – אדם שנמצא בסיטואציה אנושית קשה מאוד, ולא קשה לגייס כאן רחמים. אבל גם את המטרה של 'שלום עכשיו' אפשר להציג באופן א-פוליטי ומעורר הזדהות ('מה, אתה רוצה מלחמה?'), ואפילו את זו של 'חברון מאז ולתמיד' (אברהם אבינו!).

הדרישה מהורים לצרף את ילדיהם לאקט של מחאה פוליטית אינו פסול אפריורית בעיני. מעורבות פוליטית של ילדים יכולה להיות לגיטימית – בתנאי שהיא נעשית בצורה מודעת, תוך שהילדים יודעים שהם מעורבים באקט פוליטי. אבל…

קודם כל, פה נראה כאילו לא רק שהילדים לא מודעים לאקט הפוליטי שלהם, אלא גם הצוות החינוכי שלהם, ששכח שיש כאן אקט פוליטי מובהק.

שנית, אם כבר אקט פוליטי – אז גלעד שליט? באמת? עם כל הכבוד לשבוי מלחמה שלא מקבל את זכויותיו לפי אמנת ז'נווה – עניין חמור ללא ספק – יש עוד כמה עניינים חמורים לא פחות, ואולי קצת יותר, על סדר היום הישראלי. למשל, העובדה שכל ילד שלישי במדינה הזו עני. למשל, העובדה שיש כאן מלחמה שנמשכת הרבה יותר מדי שנים, בלי שום נסיון לסיים אותה. למשל, העובדה שבישראל 'דמוקרטיה' הפכה להמלצה במקרה הטוב, ולמילה גסה במקרה הרע.

בסופו של דבר, שלחתי את הילדה שלי לבית הספר בלבן. יש דברים שבשבילם שווה להפוך את הילדה לחריגה, אפילו בכיתה  א' – אבל זה לא אחד מהם. אבל כשהיא תחזור הביתה, מחכה לה שיחה ארוכה. וגם למנהלת שלה.

27 Responses to “היום שלחתי את הילדה לכתה א עם שלט 'צריך לשחרר 450 אסירים פלסטינים'”

  1. זיו קיטלרו הגיב:

    חכם.
    הייתי שמח לעדכון בפוסט הזה על איך התנהלה השיחה עם המנהלת.

  2. עופר הגיב:

    לא הבנתי. איפה היה כתוב שבזה שאתה או מישהו לובש חולצה לבנה היום זה אומר שאתה תומך בעסקה? היוזמה באה ממישהו שפתח קבוצה בפייסבוק. אין בה שום אמירה לגבי עיסקה כל שהיא, או הדרך המומלצת לשחרור (מבצע אנטבה ברפיח???). בסך הכל הזדהות עם גלעד שליט. כן, יש בזה אמירה פוליטית אולי, אבל בוודאי אחת כזאת שלא מקטלגת אף אחד לצד זה או אחר של המפה הפוליטית. אני לא מכיר אף אחד שלא רוצה שגלעד שליט ישוחרר. בלי שום קשר לדרך.

    • נדב הגיב:

      אני גם לא מכיר אף אחד שלא רוצה שלום. ובכל זאת, מי שהולך עם חולצה של 'שלום עכשיו' אומר שהוא רוצה להגיע לשלום דרך החזרה של השטחים הכבושים.

      אפשר להעמיד פנים כמה שרוצים, אבל כשהעסקה מונחת על השולחן – 450 אסירים תמורת גלעד שליט – לצעוק 'צריך לשחרר את גלעד שליט' זה להגיד 'צריך להסכים לעסקה'.
      אם אני נמצא עם הילדה שלי בחנות צעצועים, והיא בחרה צעצוע, שאלתי כמה הוא עולה ואמרו לי 100 שקל – כשהילדה שלי צורחת עלי 'אני רוצה את הצעצוע' היא לא אומרת לי 'אני רוצה איזשהו צעצוע, אם תוכל להשיג בדרך כלשהי'. היא אומרת לי 'תסכים לעסקה'.
      התנועה לשחרור גלעד שליט דומה מאוד לילדה הצורחת, בין השאר בהשפעה שלה על יכולת ניהול המו"מ של שני הצדדים.

  3. עופר הגיב:

    דווקא אני מכיר כמה שלא רוצים שלום.
    אני ממש לא מסכים איתך, נדב. אני לובש חולצה לבנה היום, ויש לי ספקות רציניים לגבי העסקה המוצעת. החולצה הלבנה מביעה הזדהות עם גלעד. זה הכל. אני לא תמים, ואני לא חושב שזה שמליון איש ילבשו לבן יזיז משהו אצל מקבלי ההחלטות. בסך הכל אמפתיה למצבו של חייל בשבי.
    מישהו כתב באחת התגובות, שללבוש לבן לא יזיז כלום. אם ישביתו את הבורסה ליום אחד, רק אז אנשים יתעוררו. יכול להיות. אני, לבשתי לבן היום. זה הכל.

    • נדב הגיב:

      כשאתה אומר שאתה רוצה ש'אנשים יתעוררו', למה אתה מתכוון?
      אם אני מבין נכון, אתה אומר שאתה רוצה שהממשלה תעשה משהו כדי לשחרר את גלעד שליט.
      בהינתן זה שלמיטב ידיעתנו, אין אופציה לשחרר אותו בכוח;
      ובהינתן זה שמתנהל משא ומתן, שההצעה האחרונה בו היא 450 אסירים פלסטינים, חלקם בכירים;
      ובהנחה שהביקורת שלך היא לאו דווקא על כישורי המשא ומתן של צוות המו"מ הישראלי;

      איזו פרשנות אחרת יכולה להיות לדרישה 'לשחרר את גלעד שליט', למעט 'להסכים לעסקה'? איזה 'משהו', שאיננו הסכמה לעסקה, אתה מצפה שמקבלי ההחלטות יעשו?

  4. עופר הגיב:

    לא אמרתי שאני רוצה שאנשים יתעוררו. את זה כתב מישהו אחר בטוקבק. אני אמרתי שלבשתי לבן כהזדהות בלבד. זה נכון שזה פוליטי, אבל אני לא מכיר אף מעשה ציבורי שהוא לא פוליטי. אפילו לכתוב את הפוסט הזה זה מעשה פוליטי.
    תאר לעצמך את המקרה הקיצוני, שבו כל אזרחי מדינת ישראל היו לובשים היום לבן. מה זה היה אומר? בפועל, כ"action item" זה לא היה אומר כלום. ההורים שלו, ואולי ההנהגה שלנו, היו רואים שזה נושא חשוב, שהבחור בליבנו כולנו. זה היה מפשט את הדיון? לא נראה לי. זה היה מראה לממשלה שרוב הציבור תומך בעיסקה כלשהי? אני חושב (וזו באמת דעתי בלבד) שרוב הציבור תומך בה, והממשלה יודעת את זה. אבל בפועל, זה לא היה מזיז כלום. כי בשורה התחתונה, יותר מהכל, זה מעשה סולידרי בלבד. לא פחות, אבל גם לא יותר.
    דרך אגב, גם להגדיר את הבת שלך יהודיה זה משהו שכפית עליה. היא לא בחרה את זה. יהיה נכון יותר להגיד שהבת שלך היא בת להורים יהודים. מה לעשות, החיים שלנו, במיוחד כאן, צרופים באמירות פוליטיות.

    • נדב הגיב:

      כמו שאמרתי בפוסט, אין לי בעיה עם מעשים פוליטיים. יש לי בעיה עם מעשים פוליטיים שלא מודעים לעצמם.
      ואם אתה אומר שחולצה לבנה היא אקט פוליטי, מה אתה דורש, וממי?
      אני לא מבין מה זה 'אקט של הזדהות', אם זה לא 'דרישה לעשות משהו'. ואם חזרנו ל'דרישה לעשות משהו' – תחזור לתגובה הקודמת שלי. מה אמור אקט ההזדהות שלך להשיג (בהיותו פוליטי), למעט שחרור של 450 אסירים?
      אין מה לדבר על 'עיסקה כלשהי'. יש עסקה אחת על השולחן, והיא העסקה הרלוונטית. גם ביבי בעד 'עיסקה כלשהי' (למשל, גלעד שליט תמורת שני קילו עגבניות).

      • עופר הגיב:

        מה זאת אומרת מה זה "אקט של הזדהות"?אין שום עסקה עבור רון ארד, אבל אלפי מכוניות נושאות את הסטיקר "רון ארד לחופש נולד". למה, כי הם בעד שחרור של 450 אסירי חמאס, או כי הם חושבים על רון ארד?

        • נדב הגיב:

          לא, כי הם בעד שהמדינה תעשה יותר כדי למצוא את רון ארד.
          במקרה של רון ארד, זה באמת אמורפי. במקרה של גלעד שליט, זה לא.

          אתה בעצמך אמרת שההזדהות היא אקט פוליטי. מה המטרה של האקט הפוליטי הזה? מה היית רוצה שהממשלה תעשה בעקבותיו?

          • עופר הגיב:

            הוא פוליטי בזה שהוא ציבורי. מה הוא בא להראות? שעדיין לא החלטנו לקבור אותו, כמו שקברנו את רון ארד.
            ולמה במקרה של גלעד שליט הוא לא? זה הקונטקסט שאתה מייחס לפעילות הזו, זה לא בהכרח אותו קונטקסט שהשכן שלך מייחס לחולצה הלבנה שלו.
            גם בבית הספר של הבן שלי ביקשו לשלוח את הילדים עם חולצות לבנות, ושלחתי. זה לא אומר שמחר כיתה ג1 עולה על קריית הממשלה עד שיצא עשן לבן. אני לא כל כך מבין מה קרה לסולידריות פשוטה, להזדהות אנושית עם משפחה של חייל שבוי ועם החייל השבוי עצמו. נכון שיש הון רעות חולות במדינה. אף אחד לא מונע ממך לפתוח קבוצה בפייסבוק ולבקש שכולם ילבשו חולצות צהובות עם נקודות סגולות כדי להאכיל ילדים רעבים, או כדי לחזק את הדמוקרטיה בישראל. יש לנו חייל שבוי, בואו נקדיש את שלב ההתלבשות בבוקר כדי לחשוב עליו. רק היום. מחר נחזור לאדישות שלנו.

          • נתאי הגיב:

            לא כדאי להקדיש את האנרגיות הללו למטרה קצת יותר קונסטרוקטיבית?
            אם הייתה למשל מחאה ציבורית בעשירית העצימות למען חולי הסרטן שידם אינה משגת לקנות תרופות, נשים הסובלות מאלימות במשפחה, ילדים עם צרכים מיוחדים שאין להם מסגרת – יכול להיות שזה באמת היה משהו.
            ואולי מחאה אמורפית ומטושטשת כזו, בלי איזו הצעה לפעולה בסופה או כתובת ברורה, נוחה יותר לכולם, לא צריך להתעסק עם באמת לשנות משהו, אבל מנקזים את אנרגיות המחאה המסוכנות בציבור, וכולם מרגישים אקטיביסטים ופעילים.
            זו נראית לי יותר מחאה כדי שנרגיש בסדר עם עצמנו, ופחות עזרה לגלעד שליט המסכן. אנחנו פשוט לא ידענו מכל העניין, כך שהדילמה נחסכה לנו.

  5. עופר הגיב:

    ועוד דרך אגב, מי שהולך עם חולצה שכתוב עליה "שלום עכשיו" בהחלט מביע עמדה בקשר לפתרון הרצוי לו. לעומת זאת, מי שילך עם חולצה שכתוב עליה רק "שלום" ואולי גם יונה בשביל הקונטקסט (שזה מקרה קצת יותר דומה לדיון שלפנינו), מביע רק את רצונו בשלום, ללא קשר לדרך שבה לדעתו הוא יושג.

  6. One of the Crowd הגיב:

    פוסט מצוין (אם יורשה לי).
    הזדהתי מאוד עם חוסר הנוחות שגורמים פרויקטי 'הזדהות' למינהם, כמו גם הפשרות שאנו עושים למען ילדינו

    • עופר הגיב:

      עד ההפגנה הבאה בבלעין, ואז כמובן ניקח גם את הילדים, כי אנחנו מזדהים ונורא חשוב ללמד אותם צדק מהו.

      • נדב הגיב:

        עופר, שוב ושוב אתה מעלה את הטענה שיש לי בעיה עם הזדהות פוליטית.
        כמובן שאין לי בעיה עם הזדהות פוליטית.
        כמובן שאין לי בעיה עם חינוך פוליטי לילדים, להבדיל משטיפת מוח (אם כי בלעין זה לא מקום מתאים לילדים)
        יש לי בעיה עם אקט פוליטי שמנסה חזק להתחפש לאקט א-פוליטי.

  7. יותם הגיב:

    מרקוס בריגסטוק [Marcus Brigstocke, עבור אלו שרוצים לחפש ביוטיוב. מומלץ], הקומיקאי והמגיש הבריטי, אמר פעם שילד הוא לא דתי יותר משהו חבר בארגון הדוורים.
    במדינה בה הביטחון הוא אללה וגלעד שליט ראסוּל אללה, להפעיל לחץ על הורים לשלוח את הילדה לבית הספר בחולצה לבנה זה בדיוק כמו להפעיל לחץ לשלוח אותה בבורקה- ושהשכנה תוציא את האף שלה מעניינים לא לה.

    • עופר הגיב:

      גלעד שליט לא בחר להיות "ראסול אללה". אפשר להקדיש דקה. אני מתאר לעצמי שאם לא הייתי שולח את הילד עם חולצה לבנה היום, אף אחד, גם לא השכנה, לא היה אומר לי כלום. עד כדי כך הפכנו להיות ציניים? שילכו כולם לעזאזל, הילד (הנימול, כמובן, כי יש גבול לאידיאלים ושימת הז**ן, ומה השכנה ממול תגיד???) שלי לא יעשה את המעשה הפשוט כל כך של לבישת חולצה לבנה כי זה אומר שכולנו שפוטים של השלטון ומולך הבטחון? נו, באמת. נסחפנו קצת, לא?

      • Yotam הגיב:

        לא, לא נסחפנו בכלל. אני מרגיש יציב במיוחד, תודה.
        לא אמרתי שגלעד שליט בחר להיות המרטיר, ה"בן של כולנו", אבל זה מה שעשו ממנו. הוא הפך לקריאת קרב ריקה מתוכן, מסמן בלי מסומן. אתה יותר ממוזמן להקדיש דקה, שעה או אפילו את שארית חייך לגלעד שליט- זו זכותך- אבל אין הבדל בין להדביק את הדעה הפוליטית הספציפית הזאת על הילד- שלא בטוח שיהיה נימול, ד"א- לבין להדביק לו טלאי כתום ולשלוח אותו לצעוד בידיים מורמות מול שוטרים וחיילים שנשלחו לפנות את המאחז שלך.

  8. יובל הגיב:

    החולצה הלבנה זה רק אקט סמלי ואין לייחס לו חשיבות פוליטית מעבר.
    זה לא אומר לשחרר את האסירים למרות שנכון להיום זו הדרך היחידה לשחרר אותו.
    זה רק אומר שאתה רוצה לראות את גלעד שליט בבית.

    • נדב הגיב:

      אם אתה רוצה לראות את גלעד שליט בבית
      בידיעה שנכון להיום הדרך היחידה לשחרר אותו היא שחרור אסירים
      אז אתה בעד שחרור אסירים, או שאין משמעות לרצון שלך לראות את גלעד שליט בבית (אני רוצה לראות את משה רבנו. איזו חולצה ללבוש?)

  9. שרון הגיב:

    פוסט מצוין.
    מפריע לי שגלעד שליט הפך להיות קונצנזוס שאסור לפקפק בו. זה נורא מה שקורה לו, אבל מדובר בחייל חטוף, ואם הדרך לראות אותו בבית היא לשלם מחיר כבד, זה לא בסדר שמשטחים את הדיון לרמה האישית והופכים את זה למאבק לאומי משותף. למרבה הצער זה לא סיפור אישי אלא סוגיה פוליטית.

  10. גלעד שליט יושב בכלא מעל שלוש שנים ואני יכול להבין את הכאב והרצון להזדהות איתו. אני חושב שכל אחד יכול להזדהות איתו בדרך שהוא בוחר, ואסור לחייב אנשים להזדהות בדרך מסוימת. אני לא חושב שצריך לעשות את העסקה הזאת, כי היא רעה לישראל וכי היא מעודדת חטיפות נוספות (בהשראת החיזבלא מלבנון) שאותם החמאס מנסה ליזום כבר עכשיו.החולצה הלבנה היא רק היזדהות עם סבלו של החייל, אבל אפשר לבחור גם לא ללבוש אותה.
    .-= blog האחרון של דניאל גיגי ..‫השמאל הלאומי הוא לא דרכי- תגובה לאלדד יניב‬ =-.

  11. אבו אלמוג הגיב:

    פוסט מצויין, רק הערה אחת – גלעד שליט הוא נושא חשוב לא בגלל שהוא "חייל המוחזק בתנאים הנוגדים את אמנת ז'נבה". לגלעד שליט יש הרבה מן המשותף עם "העובדה שכל ילד שלישי הוא עני", והוא התפוררות הסולידריות החברתית. מי שלא איכפת לו מגלעד שליט, לא איכפת לו גם מהילדים העניים.

  12. מרים224 הגיב:

    אני מניחה שבתך, כמו הרבה ילדים בארץ, יודעים מי הוא גלעד שליט ושמחו ללבוש לבן כאות של הזדהות עם השאיפה לראותו בבית. אנו – המבוגרים אולי סקפטיים לגבי צבע כזה או אחר האמור לשחרר שבוי. אבל הילדים, מאמינים שכך הדבר. וכשישוחרר הם ידעו כי תרמו כמיטב יכולתם – אפילו לבשו חולצה צחורה.
    אכן בסופו של דבר גלעד שליט ישוחרר רק כאשר ראש הממשלה יחליט כי לא יוכל לשרוד בכסאו מכל סיבה שהיא והיענותו למה שכבר ניתן היה להיענות לפני 1000 ימים היא שתחזירו לכסא. לא 450 אסירים עם או בלי דם על הידיים מנחים אותו עכשיו ולא בעתיד, אלא רק שרידותו האישית בכסא. ואם הוא יאמר שחולצתה הלבנה של בתך ושל בתי הם שגרמו לו לשחרר את האסירים ולהחזיר הביתה את גלעד שליט, שיבושם לו.

    • נדב הגיב:

      לבת שלי, כמו לחברים שלה, לא היה מושג לפני היום הזה מיהו גלעד שליט.
      אחרי היום הזה, הם ידעו שגלעד שליט הוא חייל, ושהוא בשבי. לא יותר מזה, ולא קצה קצה של מורכבות הסיטואציה.

      דבר שני, בקשר לטיעון שלך שמה שמנחה את ביבי זה 'שרידתו האישית בכסא' – כמו שאמרתי בפוסט שמקושר למעלה, הטיעון הזה חלול. הדבר שיתן לראש הממשלה הכי הרבה הון פוליטי – והון פוליטי מהמרכז, ששווה עבורו הכי הרבה – זה בדיוק השחרור של גלעד שליט.

      לבסוף – את אומרת שאת לובשת לבן כתמיכה בעסקה. ראשית אגיד שזה כבר בעיני יותר טוב מהעמדה שאומרת 'אני לובשת לבן כתמיכה בגלעד שליט, בלי להגיד כלום על העסקה'.
      הבעיה שלי עם העמדה הזו היא לא באקט הפוליטי עצמו – שהוא אקט פוליטי לגיטימי, למרות שאני לא בטוח שאני מסכים איתו – אלא עם ה'ממלכתיות' שבו. האם היית תומכת באותה מידה בלהלביש את הילדים בחולצות של 'לצאת מהשטחים עכשיו'? של 'לבטל את ויסקונסין'? למה דווקא גלעד שליט?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

731614 דפים נצפים, 53 היום
264186 ביקורים, 38 היום
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏