הרהורים של אבא

4 Responses to “למה לי אף פעם לא מתגבבים כך?”

1. איילת הגיב:

   7 באוקטובר 2007 בשעה 11:45

   אכן, רצינותו ועומק תגובותיו של איל (שלשמחתי הוא מגיב תדיר אצלי בבלוג) הן יוצאות דופן.
   לא פעם אני מגלה שהתגובות שלו מעמיקות וסבוכות הרבה יותר מאשר הפוסט עצמו 🙂

   כמה כיף לדעת שמישהו משקיע כל כך הרבה מאמץ בלחשוב על הגיג שהעלת. תודה איל!

   הגב
2. אמנון הגיב:

   8 באוקטובר 2007 בשעה 20:32

   אני מצטט מתוך "פואמת התשובה" לי"צ רימון (מתוך "כתרים", 1954):

   "…אין עונה אמרים,
   דומיה בכל,
   רק נפשי לא תרגע,
   לבי אבתר,
   אמס רוחי.
   בהמרותי לן רוחי…
   אולמי נפשי תוהו,
   היסלח אל?
   הירפא אל?"

   אני מניח שהמסר ברור.

   הגב
3. איל הגיב:

   9 באוקטובר 2007 בשעה 1:31

   רק עתה, הבחנתי שנכתב פוסט שאני נושאו.

   אני כותב מילים רבות

   אבל על מנת לחמם את ליבי, די במילים מספר- המילים הכל-כך אנושיות האלה

   תודה

   הגב
4. נתאי הגיב:

   10 באוקטובר 2007 בשעה 10:30

   אמנון, הפצצת בציטוט.
   יפה ומרגש
   איל
   זה היה מיניפוסט בצד. מסתבר שכשמגיבים על זה זה "קופץ" לראשי של הבלוג.

   הגב