הרהורים של אבא

בכוונה לא נכנסתי לנקודה הזו.
ברור לי שיש נקודות כבדות משקל בעד מדיניות שתעודד צמצום ילודה. יש נקודות כבדות משקל גם למדיניות ההפוכה. זה לא הנושא של הפוסט, ולא רציתי להיכנס לזה בכלל.

קצבאות אוטומטיות זה טוב. זה ההבדל בין מדינת רווחה למדינת סעד - שאתהלא צריך להוכיח שאתהמסכן כדי לקבל עזרה. משפחות נחלצות מהמצוקה לפני שהן מגיעות אליה, ובלי הסטיגמה והנפילה וההתמכרות לקצבאות, ובלי מגנון מנופח שמחליט למי מגיע ולמי לא.

עירא, אני מסכים עם כל מילה.
תכנון ילודה הוא דיון שלא ניתן להפריד אותו מהפוסט הזה. קצבאות ילדים זה דבר מצוין, אבל עד גבול מסוים. אנחנו הפכנו למדינת סעד. זו כבר מזמן לא מדינת רווחה. יש לי בעיה רצינית עם הדרך שבה מחולקים כספי המסים שלי. כשאומרים בתקשורת שיש שתי אפשרויות: רווחה או ביטחון - אנחנו בבעיה. כי אני לא שומע אף אחד מדבר על חינוך, שהוא-הוא זה שצריך לקבל את מירב הכספים. והתשובה לשאלה "למה?" היא פוליטית לגמרי.

א. הורדת שיעור הילודה הוא לא השאלה כאן.
אם היינו רוצים לקיים דיון על הורדת שיעור הילודה, ובהנחה שהיינו מסכימים שזה דבר טוב, היינו יכולים להתחיל למנות את השיטות האפשריות לעשות את זה. ואז היית יכול להדגים לך את ריבוי השיטות שהן מצד אחד יעילות יותר ומצד שני בעלות השלכות חברתיות חמורות הרבה פחות מאשר קיצוץ קצבאות הילדים (אפשר להתחיל מסבסוד אמצעי מניעה, לעבור דרך שיעורי חינוך מיני אפקטיביים ולהגיע למרכזים לתכנון המשפחה).

ב. קצבאות אוניברסליות הן אחד האמצעים הטובים ביותר שמדינת רווחה יכולה לנקוט בהם. לקצבאות תלויות-הכנסה יש כמה מגרעות מרכזיות: ראשית, הן יוצרות סטיגמטיזציה - גגל את הביטוי welfare moms כדי לראות את אחד המקרים של סטיגמטיזציה כזו. התוצאה של הסטיגמטיזציה היא שמי שרק יכול להרשות לעצמו לשרוד בלי הקצבאות, לא לוקח אותן.
עוד תוצאה של קצבאות תלויות הכנסה היא מלכודות עוני. כשאתה נותן קצבאות למי שהמשכורת שלו נמוכה, אתה גורם לו להימנע מלהעלות אותה - כדי שלא ישללו ממנו הקצבאות.
לבסוף, יש סתירה בין שתי הטענות שלך. מצד אחד, 'לא צריך לתת קצבאות למי שיש לו', ומצד שני, 'חבל על כספי המיסים שיממנו את הקצבאות האלו'. מי שיש לו הוא מי שמשלם מסים, בסופו של דבר. אם תסתכל על ההפרש בין הכנסה לפני מסים וקצבאות ועל ההכנסה אחריהם, ואם תנקה מהדיון את מי שמתחת לסף המס, קצבאות הילדים בצירוף עם המיסוי הדרוש לממנם הופכים להיות, בעצם, הטבת מס. מי שיש לו ילדים משלם, בסופו של עניין, פחות מסים ממי שאין לו.

ועכשיו, צריך להיזכר במטרה של הקצבאות האלה: להכיר בזה שלאנשים שיש להם ילדים יש צרכים רבים יותר, ולעזור להם למלא אותם. בין אם המשמעות של הקצבאות הן עוד ארוחה חמה, עוד מחברת או עוד חוג - המטרה היא לעזור למשפחות להתמודד עם העול הכלכלי של גידול הילדים.

אני מבין שאתה מסתייג מאורח החיים של החרדים - וזה לגיטימי. לגיטימי מבחינתך גם לחפש אמצעים שיגרמו להם לנטוש את אורח החיים הזה. אבל לא ברור לי למה אתה מתמקד דווקא באמצעי שמוכח כזה שמוציא הכי הרבה ילדים מעל לקו העוני. לא עדיף לחפש אמצעים שיגרמו פחות סבל בדרך?

ההגיון שמאחורי רמת קצבאות הולכת ועולה הוא פשוט: ככל שיש יותר ילדים, צריכים יותר כסף.
כשנולד הילד הראשון, משפחה של שני מפרנסים יכולה להעניק לכל נפש 2/3 משכורת. בילד השני, זה יורד ל-2/4. בילד התשיעי, זה כבר 2/9 - והצורך בסיוע כספי עולה מאוד. תוסיף על זה את הקושי הגובר והולך של שמירה על שתי משכורות ככל שמספר הילדים עולה, ותבין למה הילד הרביעי דורש יותר משאבים מאשר הילד הראשון. נכון שיש חסכון מסויים בהוצאות על ילדים אחרונים - לילד הרביעי צריך לקנות פחות בגדים מאשר לילד הראשון - אבל זה שולי לעומת האפקטים האחרים.

נוח מאוד לצמצם את השאלה לשאלת החרדים. נוח מאוד ומוטעה מאוד. קצבאות הילדים לא עוברות רק לחרדים, ולא עוזרות רק להם - הן מצמצמות מאוד את העוני בקרב הערבים, וגם בקרב הציבור הכללי, שאינו חרדי ואינו ערבי, יש משפחות מרובות ילדים שהקצבאות עוזרות להן לגמור את החודש.
מפריע לך סגנון החיים של החרדים? אתה חושב שהמדינה צריכה להילחם בו? יש דרכים אחרות. למשל, להפסיק לשלם קצבה לאברכים. למה לפגוע על הדרך בכל כך הרבה ילדים?

לגבי הפתרונות שאתה מציע, הם פתרונות מצויינים, רק לא לבעיה הנכונה. לחינוך יש הרבה יתרונות, אבל הוא לא פתרון קסם - משתי סיבות. ראשית, ילד שבא מבית שאין בו כלום לא יוכל ללמוד, גם אם יהיה לו מורה פרטי וארוחת צהריים בבית ספר - בין אם בגלל העדר רקע קודם ללימודים ובין אם בגלל חוסר היכולת שלו להתמסר ללימודים. מצד שני, גם בהינתן מערכת חינוך מושלמת, שוק העבודה הקפיטליסטי הוא, בהגדרתו, מערכת שיוצרת אי שוויון, ולעיתים אי שוויון קיצוני. גם אם תיתן לכולם את החינוך המיטבי, עדיין יהיו עניים ועשירים. לילדים של העניים האלה עדיין יהיה צריך לעזור.
לגבי דיור, ולגבי כל השאר - העמדה שאומרת שצריך להעניק מערכת שירותים מקיפה ולא קצבאות היא עמדה הגיונית ונכונה. יש איתה רק בעיה אחת - היא לא עומדת על הפרק כרגע. אם תגיד לי - תראה, יש כבר מערכת נרחבת של דיור ציבורי, של מעונות יום מסובסדים, של ספריות ציבוריות, של מתנ"סים מעולים, כבר לא צריך את קצבאות הילדים - אז אני אהיה מוכן לקיים על זה דיון. בהקשר הישראלי הנוכחי, המשמעות של ביטול הקצבאות היא עוני עבור מאות אלפי ילדים.

(כבר איבדתי את הריכוז כי הדיון התפזר על ארבעה ענפי תגובות משורשרות, אז אני מנסה לרכז כאן את תגובותי להכל)

1. כמו שאמרתי אני לא כלכלן, אבל אני אומר לך ש2.6 זה המון למדינת ישראל, ואני לא זוכר איפה קראתי את זה. אני אשתדל להביא מספרים מהימנים, בינתיים אני מוצא בגוגל דברים שנוגעים לארצות אחרות או דעות פוליטיות ולא מדעיות בנושא.

2. לא אמרתי לזרוק את הילדים לרחוב בלי קצבאות, אני אומר לא לתת קצבאות לילד שלישי ומעלה שיוולדו החל מעוד שנה. זה יתן לאנשים את התמיכה שעליה הם מסתמכים, אבל לא ישפוך עליהם כסף בצורה חסרת ביקורת רק בגלל הלייפסטייל שהם בחרו בו. מי שרוצה קיצבה לילד הבא שלו שיזדרז עכשיו או בשלושת החודשים הקרובים וירוץ למיטה עם אשתו. כל הריון שיסתיים אחרי ספטמבר 2009 והוא לידה שלישית ומעלה במשפחה לא צריך לזכות את הורי המשפלה בקצבאות, מקסימום בהקלות מס כדי לעודד אותו ואת ילדיו הבוגרים לצאת לעבוד (ולא משנה אם הוא חילוני, חרדי או מוסלמי אדוק)

3. קצבאות לא מצמצמות עוני, הן מעבירות אותו לדור הבא. מכיר את הסיפורים על "כת המטען"? ככה גדל ילד במשפחה כזו. לומד שהוא יכול להסתובב עם מבט מסכן של "אני עני דפוק" והממשלה תתן לו כסף. זה חינוך גרוע לילד, וזה לא מוסרי כשזה נעשה על חשבון הכיס שלי.

4. לא מפריע לי סגנון החיים של חרדים כל עוד הוא לא נכפה עלי. כרגע סגנון החיים שלהם חודר לי לחוקי המדינה ולכיס. אם יש להם סגנון חיים שנוגד את ערכי הציונות (שעל הניר היתה אמורה להיות חילונית, הומניסטית ופלורליסטית) אז שיממנו לעצמם את סגנון החיים המיוחד שלהם. אני לא מבין איך הפרו-ורבו-ואל-תעבדו משרת את האינטרס הציבורי.

כנ"ל הפרו-ורבו של החברה הערבית המסורתית. בחילונית עדיין נשמרות מספר הלידות בתחום ההגיוני, אבל לקבוצות דתיות יש חבר דמיוני שאמר להם לעשות עוד ילדים ו"אלוהים ידאג לכלכלתם" ואנחנו מעוותים חוקי ותקציבי מדינה כדי להכנע להכתבות של החבר הדמיוני הזה.

5. "ילד שבא מבית שאין בו כלום לא יוכל ללמוד" - תוכיח שעוני הוא מחלה גנטית שקשורה לאייקיו ואוכל את הכובע. לא לפני שאזכיר לך שאלו היו הטענות של משמידי עם מסוימים נגד צוענים ושאר אוכלוסיות עניות. אני יודע שהרגע הפעלתי את חוק גודווין, ואני מתנצל, אבל באמת… כמה מהגאונים והמוצלחים בדורינו הגיעו משכונות פחונים ומקבילותיהם, כולל ראשי מדינות ומדענים ומנהיגים חברתיים, אז אל תקשקש לי שחינוך לא עוזר יותר מכסף מתנה. חינוך הוא ידע, ידע הוא הכוח האמיתי של אדם לעזור לעצמו. כשאתה נותן לאדם קצבה חודשית אתה דוחה כל חודש את יציאת אותו אדם לחירות בעוד חודש ועוד חודש, ולא מעודד אותו לשחרר את עצמו ולהתענין בכלל איך לשנות לעצמו את המצב.

זה כמו שבכל פעם שהילדים שלך יקבלו איזו מכה מיד תרוץ ותקנה להם גלידה. מה יהיה לך אחרי שנה? ילד שפיתח קואורדינציה לא להתקל בדברים? ילד שלמד להתגבר על כאב? או ילד עם BMI של 35 שלמד לבכות לפי הזמנה ומעדיף וניל צרפתי של מאגנום על פני טוטי-פרוטי של ריאו?

6. השוק הקפיטליסטי הוא אכן בעייתי, ואנשים עם הזדמנויות חינוכיות טובות יותר (למשל חינוך חינם יאפשר לילד מבית מובטל מעיירת פיתוח כושלת לגמור בגרות ותואר ראשון בלי לפשוט רגל) ישרדו בו יותר טוב מאנשים שויתרו על כל ההזדמנויות לחינוך חינם והסבה מקצועית והעדיפו להסתמך על נדבות וממשלה. אני נשאר בדעתי שקצבאות לא יתנו לאנשים שוויון יכולות, אבל חינוך משופר וזול יתן לאנשים שוויון הזדמנויות בחברה ולא ינציח את המעמד הכלכלי שממנו הם באו.

בנוסף, מקופלת בטענתך ההנחה ששוק קפיטליסטי הוא פתרון טוב. אני לא אמרתי את זה. יש מיזמים שצריכים להשאר ממשלתיים אם הם נעשים נכון, ויש לעודד אנשים להיות יצרניים ואפילו יצירתיים. קצבאות מדכאות בדיוק את שני הדברים האלו.

7. "המשמעות של ביטול הקצבאות היא עוני עבור מאות אלפי ילדים", לא נכון לפי מה שהצעתי, הביטול (בפעם השלישית!) יהיה רק על מי שעדיין "רק בתכנון", מי שאיננו אפילו ביצית מופרה. רק מי שיוולד שנה מיום כניסת החוק. זה אפילו ביבי, שנוא נפשי, הציע.

8. ברלין, פריס, סטוקהולם - כרים בכלכלות עשירות. ארה"ב, קנדה ואנגליה - מדינות שלכל אחת את המחלות שלה, אבל אין לי את הסטטיסטיקות שעליהן אתה מדבר, ולא קראתי מחקרים איך זה קשור לפיקוח או סובסידיה של ילודה. אתה זורק שמות של מקומות שאין להם קשר לכלכלה הישראלית ושאת ההרכב הדמוגרפי והסוציו-אקונומי אני לא מכיר, אז אין לי איך לספר לך עליהם. אם כבר - ארה"ב היא הקפיטליזם הקיצוני משלושתן וקנדה היא הדבר הכי קרוב לסוציאליזם מלבד אולי שוודיה בעולם המערבי, אז כמו שאתה רואה יש לא מעט טיעונים לשני הצדדים, ואין מושלם.

9. אני לא סומך על זה שאחרים יממנו את הפנסיה שלי, אני שם חסכונות בצד בפוליסה פרטית כי אני לא רואה איך ביטוח לאומי ופנסיות ממשלתיות לא פושטים רגל או יוכלו בכלל לעזור לי כשאגיע לגיל פרישה. לצערי אפילו לא כל החיסכון הזה מוכר לי במס.

10. עוד קריאה על סכנות פיצוץ אוכלוסין אתה יכול לקרוא בויקיפדיה והרבה מקומות. מה שקשה לי מצוא זה נתונים בלתי תלויים על הסכנה הספיציפית בישראל.

11. למה אתה מקבל שוילה בכפר שמריהו זה בחירה בסגנון חיים ומשפחה של ששה ילדים זה סגנון חיים אבל אחד ראוי לסבסוד ממשלם המיסים והשני לא? עדיין לא שמעתי ממך למה משפחה רחבה זה ערך עליון חשוב יותר מכל כך הרבה עקרונות כמו בריאות וחינוך, שזה ראוי לתשומת לב ומימון משלם המיסים? אני חושב שגידול יותר משני ילדים זה מותרות, ואידאלית יגדלו אותם רק אנשים עם אמצעים, שלכן גם ישקיעו בהם יותר מבחינת חינוך וכולי. מה שקורה עם חלוקת קצבאות אוטומטית היא שאנשי קריירה משכילים שיכולים לגדל דור חדש איכותי יותר לא מתפנים מהעבודה כדי לחשוב על ילד שני או שלישי כי הם חייבים לעבוד אחוזי משכורת מלאים ושעות נוספות כדי שנטל המיסים ישאיר להם מספיק משכורת נטו כדי למצוא קצת זמן לילדים שלהם, וחצי מהברוטו שלהם הולך לאנשים שרגילים לקבל אותו בחינם, בלי שהם תורמים לחברה, או מגדלים ילדים שיתרמו לחברה ולעצמם בעתיד, ויודעים רק "מגיע לי".

12. לבסוף - הגנה צבאית? זה הטיעון שאתה מעלה?! גם המגזר הערבי שלא מגויס, וגם המגזר החרדי שמשתמט או מקבל פטור על פי חוק הם לא הצבא שבאמת מגן עלינו. הם מקסימום עוסקים בתפקידי אבטלה סמויה בצבא אם בכלל, ואני עדיין אופטימיסט שחושב שעד שיעברו 18 שנה, כבר יבטלו את גיוס החובה סוף סוף, או שאולי חס חלילה יהיה לנו עד אז שכל לעשות שלום עם סוריה ואירן ושקט בכל הגבולות.

לגבי פוסט אחוס"ל - זה מעין חידוד, שמשחק על שם ספרו המשפיע של ברוך קימרלינג 'קץ שלטון האחוס"לים'. אחוס"ל זה ראשי תיבות של אשכנזי, חילוני, ותיק, סוציאליסט, לאומי. פוסט-אחוס"לים, אם תרצי, הם הקבוצה שהתפתחה ממי שהיו בעבר אנשי מפא"י ההיסטורית. הם כבר לא אחוס"לים - לא כולם אשכנזים (למרות שעדיין רובם), מעטים מהם סוציאליסטים, וגם הלאומיות היא לא מה שהייתה פעם. אבל עדיין מדובר בקבוצה מובחנת.

לעניין - ברור שיש הרבה מאוד 'הורים שמביאים את קצבת הילדים בחשבון ההכנסה הכוללת שלהם כשהם מחליטים להביא ילד נוסף לעולם'. אני מניח שרוב ההורים עושים את זה, בדיוק כמו שהם מביאים בחשבון את מס הכנסה, את חוק חינוך חינם ואת המשכנתא שהם צריכים לשלם. מה רע בזה?

שנית, בשום מקום בארץ קצבת ילדים לא באה במקום פרנסת ההורים, היא תמיד בנוסף. במקרה הקיצוני ביותר - משפחה של 12 ילדים, שכולם נולדו לפני שינוי כללי החישוב ב-2003 וכולם מתחת לגיל 18 - המשפחה מקבלת פחות מ-300 ש"ח לילד. לא סכום שאפשר לממן ממנו ילד (יש משפחות שמתקיימות מהבטחת הכנסה, אבל הבטחת הכנסה זה סיפור אחר לגמרי ולא ממש קשור כאן).
זה גם עונה לתהיה שלך לגבי השאלה האם הורים משתמשים בקצבת הילדים לצרכי הילדים שלהם. מכיוון שקצבת ילדים לא באה בשטרות מיוחדים שכתוב עליהם 'קצבת ילדים', ומכיוון שכל הורה שאינו מזניח מוציא על ילדו סכום גדול יותר מזה שהוא מקבל לקצבת ילדים, אז כל הורה מוציא את קצבת ההורים שלו על ילדיו.

לבסוף, והכי חשוב - לא התייחסת לשתי הטענות המרכזיות שלי. הראשונה היא שאין שום ראיה לכך שקיצוץ קצבאות הילדים מביא לירידה בילודה, ושקיימים אמצעים יעילים בהרבה להורדת ילודה. השניה - ששום אמצעי אחר - לא חינוך חינם, לא דיור ציבורי ולא סבסוד תחבורה ציבורית - לא יוציא ילדים מעוני, מקסימום יקל על העוני הזה. כדי לגדל ילדים לא מספיק דירה, בית ספר ותחבורה ציבורית. צריך גם כסף - כסף לאוכל, כסף לבגדים, כסף לחוגים. אם אין לך כוונה להקים מערכת כמו-קיבוצית, שתספק לכל ילד את כל צרכיו החומריים, אין דרך לספק את הצרכים האלה בצורה כוללת למעט קצבאות.
שלא יובן לא נכון - אני תומך גדול מאוד של תוכניות רווחה, וחושב שאספקת שירותים היא עדיפה, כמעט תמיד, על חלוקת קצבאות. אבל יש דברים שאספקת שירותים פשוט לא יכולה לענות עליהם, וצריך קצבאות כדי לתת להם פתרון. קל וחומר במצבנו הנוכחי, שבו אף אחד מהשירותים שאת מציינת לא מתפקד, אי אפשר פשוט לקצץ את קצבאות הילדים ולהגיד 'תסתדרו'. כשיהיה כאן חינוך חינם באמת, כולל ארוחות חמות בבית ספר, דיור ציבורי נגיש, תחבורה ציבורית יעילה וזולה וכו' - אז תחזרי אלי, נדבר שוב על קיצוץ קצבאות הילדים.

1. התייחסתי, כשאמרתי שכשההכנסה של משפחה פר נפש הולכת ויורדת ככל שמתרבים הילדים. למשפחה עם ילד אחד יש שני שליש משכורת לכל נפש. במשפחה עם שלושה, שתי חמישיות. במשפחה עם חמישה, שתי שביעיות. לכן, הילד החמישי צריך קצבה גבוהה יותר מאשר הילד הראשון.

2. ראשית, אתה חוזר על המנטרה. קצבאות ילדים לא מצמצמות את האוכלוסיה החרדית, ואם אתה רוצה לצמצם אותה - יש דרכים הרבה יותר טובות לעשות זאת. שנית, לטעמי הטרמינולוגיה שלך מזעזעת. הרצון 'לצמצם אוכלוסיות' בגלל עמדות אידיאולוגיות שלהן מעורר בי חלחלה (ויש הבדל גדול בינו לבין השאיפה לצמצום כללי בשיעור הילודה) . אם מפריע לך שהחרדים מאמינים במשהו, נסה לשכנע אותם אחרת, אל תפעל להכחדתם.

3. או, סוף סוף מישהו מזכיר את הבדואים. אתה מדבר, אני מניח, על המשפחות הבדואיות שבהן הן האב והן האם בוחרים שלא ללכת לעבוד בפארק תעשיות ההי טק הצמוד לביתן, ולהרוויח משכורת חמש-ספרתית, ובמקום זה מעדיפות להתקיים משלוש מאות שקל לילד.
בפועל, כמובן, גם בדואים בלי ילדים הם מובטלים, או שהם עובדים בעבודות בשכר נמוך מאוד. רק למען קנה המידה, בכפרים הלא מוכרים (שבהם גרה חצי מאוכלוסיית הבדואים בנגב) יש 80%(!!) אבטלה.
ולטיעון העקרוני - כמו שהראיתי לדפנה, אף משפחה לא מתקיימת מקצבאות ילדים, שכן אלו אינן עוברות את הסכום של 300 ש"ח לילד. אתה מדבר על הבטחת הכנסה, שהיא סיפור אחר לגמרי.
שנית, בהנחה שאתה אכן מדבר על קצבאות ילדים אוניברסליות, לא ברור לי על מה אתה מלין. מה אכפת לך אם אדם יצא לעבוד או לא, אם הוא ממילא יקבל את הסכום הזה? זה כמו שתתלונן על אדם שמחליט לעבוד רק שמונה שעות ביום, ולא לקרוע את התחת בשעות נוספות, שהוא לא יצרני מספיק כי הוא מסתפק במועט.