??????? ?? ???

סעיף בחוק ההסדרים, הנפתח במילים 'בשנים האחרונות הוגדלו במידה ניכרת הגמלאות שמשלם המוסד לביטוח לאומי' – אינו יכול להכיל בשורות טובות. ואכן, פרק ה' לחוק ההסדרים, העוסק במוסד לביטוח לאומי, מכיל בעיקר בשורות רעות.

ניתן לחלק את סעיפי החוק לשניים: החלק העוסק בהכנסותיו של המוסד לביטוח לאומי, והחלק העוסק בהוצאותיו.

את החלק העוסק בהוצאות אפשר לסכם במילה אחת: קיצוצים. חלק זה כולל, ראשית, את ביטול ההגדלה המתוכננת בקצבאות הילדים לילד השני, השלישי והרביעי, שהיו מתוכננות לעלות בעקבות ההסכמים הקואליציונים עם הבית היהודי ועם ש"ס. בסגנון הישן והרע של חוק ההסדרים – מודיעים על הגדלת קצבאות בכותרות גדולות, ואת ביטול ההעלאה המתוכננת מודיעים בקטן.

עמדתי היא, שיש להגדיל את קצבאות הילדים הנהוגות בישראל.אך עמדה זו אינה בגדר קונצנזוס – קצבאות ילדים הם נושא שנוי במחלוקת, גם בקרב אנשי שמאל. אך את השינוי הבא, אין דרך אחרת לתאר למעט גזירה. ואני מדבר על הגבלת העדכון של הקצבאות. חוק הביטוח הלאומי קובע שרוב הקצבאות המשולמות על פיו – ולא מעט קצבאות ותשלומים הצמודים אליהן – יהיו צמודים לעליית המדד. חוק ההסדרים עושה תרגיל קטן אך מלוכלך – הוא קובע שהקצבאות יתעדכנו בשיעור עליית המדד, פחות 1.5%. כלומר, החוק מגדיר מנגנון של שחיקת הגמלאות, באופן אוטומטי. כאילו לא היו הגמלאות נמוכות מספיק, מעכשיו הן יתחילו להיות נמוכות יותר משנה לשנה.

החלק השני – שעוסק בהכנסות הביטוח הלאומי – הוא מורכב מעט יותר.

הוא כולל את הקטנת ההעברה מהאוצר לביטוח הלאומי מחד, ואת הגדלת דמי הביטוח הלאומי שמשלמים האזרחים מאידך.

כדאי לשים לב שהמהלך ×”×–×” הוא חלק – כמעט החלק האחרון – מ'עסקה סיבובית', שבה עובר נטל המס מהמעסיקים, דרך הממשלה, אל העובדים.

בראשית היותו של הביטוח הלאומי, הוא מומן אך ורק מכספי המעסיקים והעובדים – כאשר המעסיקים שילמו את רוב הסכום (כשני שליש) והעובדים שילמו את היתרה. בשנת 1986 החליטה הממשלה להקל על המעסיקים, מתוך כוונה מוצהרת 'להוזיל את עלות העבודה' (ובכך לצמצם את האבטלה), והנהיגה 'שיפוי מעסיקים' – אוצר המדינה משלם חלק מהתשלום בו חוייבו המעסיקים עד אז, חלק שהלך וגדל עד שתשלומי המעסיקים ירדו מ-15% מהשכר אל 5% ממנו.

הצעד ×”×–×” לווה בהצהרות יפות על חשיבותו לעידוד התעסוקה, ועל מחוייבותה של המדינה לאיזונו הפיננסי של המוסד לביטוח לאומי, אך עד מהרה קרה מה שקל ×”×™×” לצפות שיקרה, והחל השלב השני של התנועה הסיבובית: האוצר החל לקצץ את הקצבותיו לביטוח הלאומי – מהלך שאת המשכו ניתן לראות בחוק ההסדרים הנוכחי. מדהים לראות שהקיצוץ ×”×–×” אפילו לא מתורץ במצבו הקשה של אוצר המדינה – הסיבה לקיצוץ היא 'בשל תוספת ההכנסה הצפויה למוסד¹. אתה הבנת את ×–×”, ברוך? לפני שתי פסקאות הסברנו עד כמה מצבו של המוסד חמור, אבל עכשיו גילינו, לגמרי במקרה, 'תוספת הכנסה צפויה', ואפשר לקצץ.

את הקיצוץ ×”×–×” מממנים בשתי דרכים. הראשונה היא קיצוץ הקצבאות, שהוזכר לעיל. הדרך השניה היא העלאת דמי הביטוח על העובדים²Ã¢â‚¬â€œ ואכן, כמו לפי הספר, חוק ההסדרים מכיל סעיף העוסק בהעלאת דמי הביטוח הלאומי בכחצי האחוז.

(שני סעיפים נוספים מופיעים בחוק ההסדרים: הורדת התקרה לתשלום ביטוח לאומי והארכת ההעברה מענף ילדים לענף אבטלה. לשני סעיפים אלו לא אתייחס כאן).

_____

1. הערת המערכת: הבלוגר עפרי רביב מסביר כאן מדוע תוספת ההכנסה הצפויה לבט"ל עקב הורדת התקרה לתשלום ביטוח לאומי היא פשוט הבטחת שווא. לפי הניתוח שלו, המהלך המוצע יביא לירידת הכנסות הבט"ל ולא להעלאתן. אם הוא אכן צודק, יש כאן אחת מהשתיים – הונאה מכוונת של חברי הכנסת או תחשיב כלכלי רשלני.

2. יש לשים לב שבחוק ההסדרים עצמו ההעלאה הזו מנוסחת כ'שיעור דמי הביטוח הלאומי הנגבה ממעסיקים'. אלא שמדובר כאן בדמי ביטוח שנגבים ממעסיקים – ואלו בתורם מנכים אותם משכר עובדיהם.

_________

חוות דעת זו היא חלק מפרויקט "ציבור, רוצה להשתתף בחוק ההסדרים?" מהבלוג "ללא אליבי" בשיתוף אתר עבודה שחורה.

עמוד הפרויקט ב"ללא אליבי"

עמוד הפרויקט ב"עבודה שחורה". פורסם במקור בעבודה שחורה